הרב הרפורמי גלעד קריב: בג"צ מגן ממונופול אורתודוקסי

הרב הרפורמי גלעד קריב מברך על החלטת בג"צ, מסביר מה כולל גיור רפורמי ומשיב לשאלת גבולות הגזרה של הגמישות הרפורמית בקבלת מתגיירים

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ח באדר תשפ"א

הרב הרפורמי גלעד קריב: בג"צ מגן ממונופול אורתודוקסי-ערוץ 7
גלעד קריב
צילום: אילן בשור

הרב הרפורמי גלעד קריב, מועמד מפלגת העבודה לכנסת הבאה, מתייחס בהרחבה להנחיית בג"צ להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי ומשיב לשאלות על תוכנו והתנהלותו של הגיור הזה, לצד הסיכוי לראות בישראל רב רפורמי וכומר מחתנים יחד.

"אנחנו בהחלט שמחים", הוא אומר בהתייחס להחלטה. לדבריו "זו החלטה מתבקשת גם לאור הדרך בה הכנסת חוקקה את חוק השבות, וגם לאור פסיקות בג"ץ לאורך השנים. כל פסיקה אחרת הייתה מפתיעה".

"מאז נחקק חוק השבות יש ניסיון של המפלגות החרדיות, ולעיתים גם של מפלגות הציונות הדתית, להגדיר מונופול גיור לרבנות הראשית. העניין הזה נדחה פעם אחר פעם. כל הניסיונות, גם בתקופת מפא"י, גם בתקופת בגין וגם בתקופות מתקדמות יותר, לקבוע חוק מיהו יהודי לא צלח. בג"ץ הגן על הניסיון לקבוע מונופול אורתודוקסי", אומר קריב ומשרטט בכך את מה שיכול היה להעיד על אופייה של ההכרעה עוד בטרם התקבלה.

לתפיסתו ממשלות ישראל לא קידמו מהלך חקיקתי בסוגיה מאחר ולא הושג בכנסת רוב להגדרת 'מיהו יהודי' באופן הלכתי. על מתווה ניסים שנדחה על ידי המפלגות החרדיות הוא אומר: "התנגדנו למתווה ניסים, לא כי אנחנו לא רוצים שהמדינה תעודד גיור אורתודוקסי מתון. אין לנו בעיה עם גיור שכזה. אנחנו מאוד בעד גיור של רבני ערים, כך היה לאורך שנים, רבני קהילות הנהיגו את הגיור. הבעיה שלנו עם מתווה ניסים הוא שמדובר במתווה שביקש לתת מונופול אורתודוקסי. אין סיבה שבמדינת העם היהודי שיש לו יותר מזרם אחד יהיה רק זרם גיור אחד".

עוד מוסיף קריב ותוהה על ההכרה של מתווה ניסים בגיור הרפורמי בתפוצות. "איזו אמירה זו? מכירים במה שקורה בחו"ל וליהודי הרפורמי בישראל אנחנו אומרים שהגיור שלך לא מתקבלת?".

ביקשנו מקריב להרחיב מעט על משמעותו של הגיור הרפורמי, כיצד הוא מתנהל ומה הוא כולל, והוא מסביר: "אנחנו מבצעים הבחנה בין שני קהלים, הקהל המסורתי של הגיור הוא אנשים ללא רקע ביהדות. הם פגשו בן זוג יהודי ורוצים להצטרף לעם ישראל כדי להקים משפחה סביב מעגל השנה והמסורת היהודית. הם עוברים מסלול לימוד של שנה ומעלה באולפן, מלווים על ידי הרבנים שלנו וחברי קהילה מאמצים. הם פוגשים לפחות פעמיים את בית הדין. יש לנו שני בתי דין ולא כל רב רפורמי מקים בית דין. הם נבחנים על ידע ועל כנות הרצון להתגייר, וכשמדובר בנשים גם טבילה".

מוסיף קריב ומסביר כי הבדיקה מבקשת לוודא "אם יש ידע בסיסי לקיים אורח חיים יהודי משמעותי, האם הם באמת מתכוונים לתת לזהות היהודית מקום משמעותי בחייהם". על כך שאלנו מה המונח 'אורח חיים יהודי משמעותי' בא לבטא ומה גבולות המונח 'משמעותי' בהיותו נתון להשקפה ותפיסת עולם גמישה? "היהדות הרפורמית לא אוחזת בתפיסה ההלכתית. אני לא עסוק בלומר למתגייר שאם הוא לא מאמץ אורח חיים מסוים הגיור שלו לא תקף. האורתודוקסים מקבלים כך את מונח הגיור ואנחנו מקבלים אותו אחרת. כשם שאני מקבל אורח חיים יהודי חילוני או מסורתי כלגיטימי, אז גם אם המתגייר בוחר לחיות באורח חיים לא דתי ולתת ליהדות מקום משמעותי בחייו זה מקובל בעיניי".

כששוב אנחנו שואלים על גבולות הגזרה של הביטוי 'מקום משמעותי' ומזכירים את הגמישות האפשרית שבו, טוען קריב כי שאלת הגבולות קיימת גם בציבור האורתודוקסי, גם אם היא פחות משמעותית בתפיסה ההלכתית. בשביל זה יש בית דין". על כך שאלנו מי קובע את גבולות הגזרה והסמכות של אותו בית דין וקריב משיב שהקהילה הרפורמית היא מעניקה לבית הדין את הסמכות.

"חלק גדול מהמתגיירים בגיור האורתודוקסי שמצליחים לעבור את התהליך המורכב והלא מזמין הזה, לא נשארים שומרי תורה ומצוות וגם תוך כדי הגיור הם לא תמיד כנים עד הסוף. אנחנו לא מבקשים מהם להעמיד פנים", אומר קריב ותולה רבות על המשפט לפיו 'ארץ ישראל מכשרת את הגרים' שבעיניו משמעותו הוא שהחיבור של הגר מתחיל ב'עמך עמי' ורק לאחר מכן 'אלוהייך אלוהי'.

בהמשך הדברים מציג קריב כמה מהצעדים הנדרשים מהמתגייר הרפורמי ובהם קיום ברית מילה, קיום ליל הסדר, אי נסיעה ביום כיפור וצעדים נוספים שלדבריו מתכתבים עם החברה הישראלית בת זמנינו. ומה תהיה ההתייחסות למי שרוצה להתגייר ללא ברית מילה? "אנחנו לא מאפשרים גיור ללא ברית מילה", אומר קריב ואנחנו שואלים מדוע בעצם? "מכיוון שמסורת הפרשנות שלנו להלכה וההתכתבות עם החברה הישראלית רואה ברעיון ברית המילה חלק מהדרישה שלנו היום".

האם המשמעות היא שהדברים רלוונטיים היום ובעתיד אם יהיו מי שיטענו שברית מילה אינה מוסרית, התנועה הרפורמית תקבל זאת ותתיישר על פי התפיסה החדשה הזו? קריב משיב: "שיקימו בתי דין משלהם. התנועה הרפורמית מסתכלת על מציאות החיים של הדורות שלנו ומתאימה את המסורת היהודית לנסיבות הזמן. הארתודוקסים מאמינים שמה שהחזיק את היהדות היא הקפאת מורשתו הדתית ואנחנו מאמינים שההיפך, שהגמישות היא שהביאה לשרידות העם היהודי ואכן דברים ביהדות הרפורמית משתנים. לדוגמא, לפני 250 שנה נשים לא הוסמכו לרבנות ומשנות השבעים נשים מוסמכות לרבנות".

על התמורות הללו ביהדות הרפורמית שאלנו את קריב כיצד תנועתו מתייחסת לקבוצה המכונה 'יהודים משיחיים' ולתנועות נוצריות נוספות הטוענות בלהט שהן הן היהדות החדשה האמתית. על כך הוא משיב: "עשה איתנו חסד בית המשפט העליון, ובפסקי דין יפים ומבוססים שבהם גם הנשיא אהרון ברק ותלמיד החכמים השופט מנחם אלון הגיעו לשורה התחתונה שאנשים שמאמינים במשיחיות של ישו ומבססים את חייהם הדתיים על התפיסה הזו אינם חלק מהעם היהודי. זה מקובל גם עלינו. היהדות המשיחית לא מוכרת כחלק מהעם היהודי באף ממסד יהודי בארץ או בתפוצות".

ומה באשר לשיתוף של רב רפורמי וכומר שמחתנים בארה"ב? "למה שזה יגיע לכאן? אנחנו במדינה יהודית עם רוב יהודי מוצק. ראשית, הרבנים הרפורמים לא מכהנים כעורכי נישואין. לתפיסתי זה לא יקרה. יש מקום לעבור הליך של גיור המבוסס על מאור פנים וללא כפיה ואנחנו רוצים שבן הזוג היהודי יתגייר. אם הוא בוחר שלא להתגייר לא נוכל לחייב אותו, אבל שלא יבקש ממני לחתן אותו. כאן יש הבדל בין היהדות הרפורמית בישראל לבין זו שבארצות הברית. מבחינה מספרית זה המיעוט הברור של הרבנים הרפורמיים שמתנהלים בטקסים דו דתיים. הם קיימים אבל הם לא המיינסטרים".

האם אנחנו בדרך גם לדרישת התנועה הרפורמית לאפשר להם להשיא ולגרש זוגות? "אנחנו מאמינים שצריכים להיות נישואים וגירושין אזרחיים. ישראל לא יכולה להיות המדינה הדמוקרטית היחידה שאין בה נישואים אזרחיים. זה גורם לניכור כלפי היהדות והירידה בשיעור הנישאים דרך הרבנות. אני מזכיר שהרב בקשי דורון כתב שאין בעיה הלכתית בהנהגת נישואים וגירושין אזרחיים בחברה שאינה שומרת מצוות ואפילו יש בכך יתרונות. מי שבחר שלא להתחתן כדת משה וישראל לא יצטרך גט על פי דת משה וישראל".