לא בטוח שלזה חז"ל התכוונו, אבל בכל פעם שיש בחירות ובנימין נתניהו נאלץ להגיע לאולפני החדשות השנואים עליו, הוא מקיים בגופו את המשנה האומרת "אלו דברים שאין להם שיעור – הפאה, והביכורים, והריאיון, וגמילות חסדים ותלמוד תורה". וכל כך למה? מכיוון שהשיער שלו נראה כמו פאה, המראיינים מרביצים בו תורה (ובאופן כללי משתדלים להרביץ בו והוא בהם), אם נותנים לו לגמור משפט זה חסד, והוא מבחינתו בכלל היה מבכר לא להיות בריאיון. לאין שיעור.
פעם ריאיון היה מורכב ממראיין ששואל שאלות ומרואיין שעונה תשובות. אם תחפשו ביוטיוב ראיונות ישנים עם גולדה, רבין ובגין תגלו דבר מדהים: המראיינים נותנים להם לדבר. כן, ממש יושבים בשקט שתי דקות ומקשיבים. לא, הם לא נרדמים בינתיים. וגם אם כן, הם עושים את זה בעיניים פקוחות. בכל אופן ככה זה היה בתקופה הקדומה, כשהריאיון באמת היה מהדברים שאין להם שיעור. היום כל ריאיון הוא שיעור מאלף שהמראיין מעביר למרואיין כדי להבהיר לו שעם כל הכבוד, אין לו כבוד.
היום בכלל נוהגים להכניס לכל אולפן שני מראיינים, כי כמה אפשר לשמוע ברצף רק בן אדם אחד. רבע שעה הם מתווכחים ביניהם אם כן־ביבי־לא־ביבי (גם אם הם ידברו על מצב החסה בסינגפור זה תמיד בסוף יגיע לביבי), עד שלוחשים להם באוזנייה שיש מרואיין על הקו וכדאי להספיק להחליף איתו כמה מילים לפני שהתוכנית נגמרת. לכן אומרת המראיינת: טוב, הדיון פה מאוד מעניין, אבל נמצא איתנו על הקו פרופסור אושיק כלומניק מהמחלקה לחקר ההתנהגות מאוניברסיטת שקר כלשהו. בוקר טוב פרופסור.
פרופסור: בוקר טוב.
מראיין: בוקר טוב.
מראיינת: פרופסור, איזה ציון היית נותן להתנהגות של הציבור הישראלי בקורונה?
פרופסור: תראי...
מראיין: הציבור הישראלי הוא בסך הכול ציבור די ממושמע, לא?
פרופסור: טוב, בעיקרון...
מראיין: הוא לא?
פרופסור: תראו, באופן כללי...
מראיין: באופן כללי הוא ממושמע.
מראיינת: איך הוא יהיה ממושמע אם כל יום נותנים לו הוראות אחרות?
מראיין: אני מציין עובדה, הציבור ממושמע.
מראיינת: ממש לא.
מראיין: ממש כן.
פרופסור: אז זהו, אנחנו חקרנו את הנושא, וגילינו...
מראיינת: זה מעניין. מה גיליתם?
מראיין: שהתוצאות הרסניות. מה כבר אפשר לגלות פה?
פרופסור: רגע, זה לא כל כך...
מראיינת: ברור שהתוצאות הרסניות כשיש ראש ממשלה שאכפת לו רק מעצמו.
מראיין: מה הקשר עכשיו לראש הממשלה?
מראיינת: הציבור לא ממושמע כי הממשלה לא מתפקדת.
מראיין: אה, ולאופוזיציה אין תפקיד בכל הסיפור הזה?
מראיינת: מה זה קשור לאופוזיציה?
מראיין: בוודאי שזה קשור.
פרופסור: אם תיתנו לי דקה...
מראיינת: חצי דקה. אנחנו מתקרבים לפרסומות.
פרופסור: אז אני אנסה להסביר בקיצור. ההתנהגות שחקרנו נוגעת ל...
מראיינת: אז בעצם מה שאתה אומר, פרופסור, זה שאם הייתה פה ממשלה מתפקדת הכול היה נראה אחרת.
מראיין: זה בכלל לא מה שהוא אומר.
מראיינת: זה בדיוק מה שהוא אומר.
מראיין: אל תכניסי לו מילים לפה.
פרופסור: מה שאני מנסה להגיד זה...
מראיינת: זה באמת מרתק אבל ממש נגמר לנו הזמן.
מראיין: ואת ממש לא צודקת במה שאת אומרת.
מראיינת: אחרי הפרסומות אני אסביר לך למה אתה טועה.
פרופסור: אני?
מראיין: אתה יכול ללכת, תודה רבה לך.
פרופסור: אבל לא הספקתי להסביר...
מראיינת: יפה שתיקה לחכמים. ביי פרופסור.
מראיין: ביי ביי. פרסומות.
*****************
*** בגד כפת ***
הפתיחה המחודשת של המשק תפסה אותי בניגוד אינטרסים מובהק. אני כמובן שמח על כל בעל עסק שחוזר לעבוד, מה עוד שהבן שלי מתחתן בעוד שבועיים ויש לי אינטרס מובהק שגן האירועים שהזמנו יחזור לפעילות, אפילו חלקית. אז למה אני בניגוד אינטרסים? כי במסגרת פתיחת המשק נפתחו גם חנויות הבגדים. ואני בעד חנויות, וגם אין לי התנגדות גורפת לבגדים. אני פחות אוהב כששניהם באים ביחד. לא אוהב לקנות בגדים, מה תעשו לי?
אבל זו, איך לומר, הבעיה הקטנה יותר. הבעיה הגדולה באמת היא שאחרי שנה בבית עם מעט פעילות ספורטיבית והרבה פחמימות, לאו דווקא בסדר הזה, הגיע הרגע שבו צריך להסתכל לאמת בפנים, זאת אומרת במראה, ולהודות שעשיתי בשנה האחרונה עבודת מידות מרשימה. רק מה, לא בכיוון הנכון.
גם לפני הקורונה לא הייתי בדיוק סמל ומופת לחיטוב, יותר בכיוון של חטיבה עליונה. אבל בשנה האחרונה הבגדים, איך לומר, קצת יותר מתכווצים בכביסה. כל עוד נשארתי כל היום בפיג'מה לא כל כך שמו לב, אבל עכשיו אשתי אומרת שלא יפה להגיע לחתונה בפיג'מה, מה עוד שגם היא בזמן האחרון מתכווצת למרות שלא הכנסתי אותה לכביסה כבר שנה. את הפיג'מה, לא את אשתי.
אני כשלעצמי לא מבין מה הבעיה לבוא לחתונה בפיג'מה אם גם ככה יהיו בה רק עשרים אנשים, אבל אשתי אומרת לי להפסיק לדבר שטויות ולא לעשות לעצמי פדיחות. אם כי אני יודע שהפדיחה האמיתית תהיה כשאני אצא מתא העינויים הקטן שבו מודדים את הבגדים בחנות, עם מכנסיים במידה גדולה מהרגיל שבכל זאת לא נסגרים עליי, והזבנית תסתכל על אשתי מהצד ותגיד: "בסדר, אני אביא משהו עם גזרה רחבה יותר".
בגלל זה אני בניגוד אינטרסים. מצד אחד רוצה להישאר בבית, מצד שני חייב לקנות בגדים. מצד אחד נערכים לחתונה מצומצמת, מצד שני מקווים שיקרה נס וייפתח לנו פתח כפתחו של אולם. גם גן אירועים זה בסדר.