הרבנים הראשיים לישראל, הרב יוסף והרב לאו
הרבנים הראשיים לישראל, הרב יוסף והרב לאוצילום: דוברות הרבנות הראשית

מאז התפרסמה הכרעת בג"צ להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי שב ועולה לתשומת הלב המתווה שלכאורה יכול היה למנוע את הפסיקה, לו רק היה מתקבל, מתווה השר לשעבר משה ניסים. בשיחה עם ניסים ביקשנו לאתר את הגורם שבגינו נמנעה חקיקת המתווה.

"הגורם שמנע הוא הרבנות הראשית לישראל", אומר ניסים כבר בפתח דבריו והוא מרחיב: "בלי לעיין בדו"ח כראוי שללו אותו, בשעה שהוא דו"ח שקובע באופן חד משמעי שיהיה בישראל רק גיור ממלכתי אחד, גיור שכולו אך ורק על פי דין תורה, כאשר בתי דין פרטיים נשללים ולא תהיה להם הכרה כלשהי בחוק וגם בבג"ץ, לא רפורמים, לא קונסרבטיבים לא חרדים ולא ציונים דתיים".

"הבעיה המרכזית היא שבתי דין פרטיים אולי יכולים לגייר, אבל לא מאפשרים להם להתחתן, משום שהנישואים הם לפי דין תורה שבו רק גר המוכר לפי דין תורה יכול להינשא. לכן בתי דין פרטיים רק מחוללים בעיות ולא פותרים בעיות", מסביר ניסים את חשיבות ביטולם של בתי הדין הפרטיים כפי שמופיע במתווה שלו.

"כיוון שהמתווה שלי לא התקבל בגלל שלילת הדו"ח שלי בידי מרנן ורבנן הרבנים הראשיים בישראל, אין חוק בישראל והמשמעות היא שבג"צ התיר לבית הדין של הרב קרליץ לפעול, אמנם רק להכרה בגיור על פי חוק השבות, עכשיו ניתנה ההסמכה הזו גם לרפורמים ולקונסרבטיבים. הוא לא יכול היה לנהוג אחרת כל עוד אין חוק", קובע ניסים ומדגיש כי כל עוד אין גיור ממלכתי וחוק, בג"צ לא יכול לאפשר לבית הדין של הרב קרליץ לגייר ולמנוע זאת מהרפורמים.

כיוון שכך, סבור ניסים, "ההתקפות על הבג"צ לא ראויות ולא נכונות. בעשרות השנים האחרונות בג"צ אמר שאינו רוצה שיביאו את הנושא הכבד הזה לפתחו ושיוכן חוק אבל הממשלה לא עשתה צעדים מתבקשים להסדרת נושא הגיור ולכן בג"צ אומר שמעמיסים עליו החלטות בנושאים שאינו רוצה בהם אבל אם כבר דנים צריך לפעול לפי החוק. לכן אני אומר שהתנהלות הבג"צ הייתה ראויה מכובדת וצודקת".

ניסים מציין כי המתווה שהכין, שהוא הראשון שכלל התייחסות למכלול הפרטים הנוגעים לדבר, כולל קביעה לפיה הגיור יתבצע רק על פי דין תורה ורק על ידי דיינים מוסמכי הרבנות הראשית. "תשאל אותי למה הרבנות מתנגדת, משיקולים של כבוד מדומה כי לא הזכרתי את הרבנות הראשית בדו"ח שלי. הזכרתי אותם אבל רק בנושא חשוב ביותר, שהדיינים חייבים להיות מוסמכי הרבנות הראשית".

שאלנו את משה ניסים אם במתווה שהגיש קיימת גם אפשרות לרבנות לשלול סמכות גיור מרב לאחר שקיבל אותה, מסיבה זו או אחרת, והוא משיב כי הסמכות אינה נתונה כלל ועיקר בידי הרבנות שכן "על פי החוק אין סמכות לרבנות בענייני גיור". לעומת זאת "החוק כולל בית דין משמעתי והוראות מפורטות על התנהלות הדיינים, כמו שנקבע בחוק בתי המשפט ובחוק הדיינים. הפכתי את בתי הדין לגיור לבתי דין בעלי סמכות שיפוטית מקבילה לבית משפט מחוזי ובית דין רבני".

ניסים מחדד את דבריו ובתקיפות מבקר שוב את סירובה של הרבנות הראשית לקבל את המתווה שהציע: "יש כאן רק בעיה של כבוד ומי שכעת מייצר התבוללות היא הרבנות הראשית. אלו דברים חמורים אבל אמיתיים. התבוללות נוצרת כשמתחתנים עם מי שאינו יהודי. בישראל יש כחמש מאות אלף עולים מברית המועצות שאינם יהודים ולא מגיירים אותם, מכבידים עליהם. הרבנות הראשית שדורשת מהם לקיים תרי"ג מצוות ושואלים אותם שאלות נפסדות ופוסלים את הגיור שלהם וגורמים לנישואי תערובת של יהודים ולא יהודים. זה יגיע לשלושים אחוז של נישואי תערובת משום שמחמירים מאוד בגיור. לא דיינו שבגולה יש שבעים אחוזי נישואי תערובת? פוסלים את הרמב"ם, פוסלים את בית הלל".

האם המתווה שלו לא היה צפוי להיתקל בעתירה נגדו בבג"צ מטעמם של הרפורמים והקונסרבטיבים? משה ניסים משוכנע ש"בג"צ היה זורק את העתירה על הסף משום שהמדינה עשתה את שלה וחוקקה חוק. זו הייתה המשאלה של בג"צ, למען ה', תחוקקו חוק ותשחררו אותנו מהנושא הזה".

האם ניתן עוד לתקן? ניסים משיב בחיוב: "מה שיש לתקן הוא דבר אחד ויחיד, ולא בגלל שזה דו"ח שלי. הפתרון היחיד לבעיה, הן מול בג"ץ והן מול הציבור ועתיד העם היהודי ומניעת התבוללות, היא קבלת הצעת החוק שלי והפיכתה לחוק מדינה". לטעמו לו יתקבל החוק יהיה קביל בעיני בג"צ "בלי צל של ספק".

בהתייחסות לדברים נמסר מהראשון לציון, הרב יצחק יוסף, כי "החלטת בית המשפט העליון מצערת מאוד ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל, בית המשפט גם דחה את הבקשות להמתין עם הכרעתו עד לחקיקת החוק. מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים ׳גיור׳ אינו אלא זיוף של היהדות שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל. יש לצפות מאנשי הציבור לפעול לתיקון מהיר בחקיקה של המצב ויפה שעה אחת קודם".

מטעם הרב הראשי, הרב דוד לאו, נמסר כי "מי שהתגיירו בגיור רפורמי ודומיו אינם יהודים, שום החלטת בג״צ כזו או אחרת לא תשנה את העובדה הזו. יש להצר על כך שבית המשפט בהחלטתו מאשר את הצפת מדינת ישראל בעולים אשר בינם לבין היהדות אין דבר. כל אחד מאזרחי ישראל צריך לשאול את עצמו בערב עצוב זה, במה מדינת ישראל היא מדינה יהודית כאשר כל נכרי יכול להיות אזרח מדינת ישראל".