פרופ' יחיאל שלזינגר מנהל מחלקת ילדים בשערי צדק
פרופ' יחיאל שלזינגר מנהל מחלקת ילדים בשערי צדקצילום: דוברות שערי צדק

את הקריירה שלי כרופאה התחלתי כרופאת פגים. זאת הייתה חוויה מיוחדת והאמת קצת מזוכיסטית. מידי יום דקרתי תינוקות קטנטנים, הכנסתי צינורות לטבור או לקנה, והייתי חרשת לקולם האילם.

בתקופה זו עוד לא המוצאה שיטת הקנגורו, וכך היינו מחזירים את הילודים לעריסותיהם, תחת אורות מסנוורים ומוניטורים מצפצפים. בלי חיבוק הורי. בלי חמימות. בלי מגע.

עם השנים, התפתחה שיטת הקנגורו כשהשלנו להבין שהערסול בחיק ההורים הוא לא פחות חשוב מרוויון החמצן. לצורך התפתחותם התקינה, הפגים זקוקים למספר שעות ביום של מגע עור לעור עם ההורים. ומה קרה בזמן הקורונה?

לעוד הרצאות בנושא בריאות לחצו כאן

במהלך שמונה חודשים בשנה האחרונה, בין מארס לאוקטובר, בעיצומה של מגיפת הקורונה בישראל, היו כ-700 לידות של פגים בקרב יולדות מאומתות לקורונה מסך כולל של כ-120,000 לידות. כלומר, מדובר בכ-0.5% מכלל הלידות. השנה מתמקד הדו"ח בהשלכות מגיפת הקורונה על איכות הטיפול בפגים בישראל ועל האתגרים שהקורונה מציבה בפני הפגיות בבתי החולים וגם בפני הוריהם של הפגים.

לידות מוקדמות הן תופעת לוואי של תחלואת קורונה בשליש השני והשלישי בהריון. וכך נולדו פגים רבים. אבל, עקב התפשטות הקורונה ובדגש על התחלואה בערים אדומות, הוגבלה משמעותית כניסתם של ההורים לפגיות. כתוצאה מכך, לא קיבלו הפגים את הטיפול התומך הנדרש מההורים. הפרדה זו פגעה בפגים וגם גרמה לתסכול בקרב ההורים. הצפיפות בפגיות היא בעייתית. ולכן הקורונה מאיצה את דרישותיו של האיגוד הישראלי לרפואת ילודים ופגים למיגון ובניית פגיות עם חדרים יחידניים לפג ולהוריו במתכונת הפגיות הקיימות בעולם המערבי.

עלייה בשיעור השחרורים המוקדמים ממחלקות היילודים

כמו כן ניכרת עלייה בשיעור השחרורים המוקדמים ממחלקות היילודים, עקב סירוב של חלק ניכר מהיולדות המאומתות לנגיף להתאשפז במחלקות הקורונה. הן חותמות על סירוב אשפוז ומשתחררות יחד עם התינוק לפני פרק הזמן המינימלי של 36 שעות הקבוע בנהלי משרד הבריאות. "השחרור המוקדם", נאמר בדו"ח, "חושף את התינוקות למעקב וטיפול לקוי בצהבת היילוד ולסכנת התייבשות עקב חוסר במעקב ובטיפול הנדרש להתבססות הכלכלה ביילוד. כמו כן, ילודים אלה משוחררים לביתם מבלי לבצע את בדיקות הסקר החיוניות לשלילת מחלות תורשתיות קשות, חירשות ומומי לב.

הנקה

עד כה לא דווחו מקרים מוכחים של הידבקות הילודים בקורונה דרך השליה וזאת בדומה לנתונים שנאספו בעולם, אך דווחו מקרים בודדים של הידבקות ילודים ב-Covid 19 שהתרחשו מספר ימים לאחר הלידה. המחלה התבטאה אצל הפגים בתסמינים קלים: חום, ישנוניות וחוסר תיאבון. הם חלפו בתוך מספר ימים. נגיף הקורונה לא נמצא בחלב-האם, לכן אין התווית נגד מתן חלב-אם מאם שנדבקה בנגיף. נרשמה ירידה בשיעורי היילודים הניזונים מחלב-אם בתקופת הקורונה . בגל התחלואה הראשון הופרדו רוב הילודים מהאימהות שהיו חשודות או מאומתות לנגיף וכתוצאה מכך לא קיבלו התינוקות הזנה בחלב-אם. עם הזמן, נבנו תשתיות שאפשרו לאם לשהות עם התינוק אך הן אינן מספקות ברוב המרכזים הרפואיים.

בחסות 'מועדון הבריאות' המשיק סדרת הרצאות בנושאי בריאות!

במוצ"ש הקרוב ד"ר חנה קטן תארח את פרופסור יחיאל שלזינגר - מנהל מחלקת ילדים ב'שערי צדק' ואת ד"ר דינה צימרמן לשיחה מיוחדת בנושא: רפואת ילדים והנקה בעידן הקורונה".