ראש לשכת נשיא ועידת רבני אירופה ומנכ"ל קרן הועידה, גדי גרוניך, מספר על האופן בו מתייחסים באירופה לחיסוני הקורונה בישראל וקובע כי מדובר בכמעט הערצה.
"האירופים אומרים הלוואי עלינו ומייחלים לממשלה ואחריות כמו שמדינת ישראל נוקטת", אומר גרוניך ומוסיף: "אם משווים את הנתונים, בגרמניה קיבלו חיסון פחות משבעה אחוזים מהאוכלוסייה, ומדובר רק בחיסון הראשון, כשמדובר בישראל ב-77 אחוזים".
לדבריו "אנחנו לא מבינים איך נכשלה מועצת אירופה והממשלות באירופה ואת חוסר המקצועיות". את הביקורת הזו ממקדים האירופים ברשתות החברתיות באופן בולט ואגרסיבי ובתקשורת הממוסדת באופן מעודן מעט יותר. ברחוב עדיין לא נראות מחאות על ההתנהלות הבעייתית של ממשלות אירופה, "למעט מחאות מתנגדי החיסון, אבל נראה שגם מתנגדי החיסון מספרם פוחת בכל שבוע".
"הבעיה היא שמרגישים בחוסר המקצוענות וחוסר האונים והיכולת של הממשלות לתת פתרונות. אנחנו שומעים שאין להם פתרונות. הם לא הזמינו חיסונים בזמן, לא הזמינו כמות מספיקה ועדיין מתווכחים על המחיר, והתוצאה היא שאין חיסונים באירופה".
בהתמקד על המציאות בגרמניה הוא מספר כי שם "מדברים על בדיקות מהירות בחינם. הפרויקט אמור היה להתחיל השבוע, מדברים על זה כבר חודשיים, אבל אתמול התברר שלא רק שזה לא קורה השבוע אלא שעדיין לא הזמינו את הבדיקות...".
ואולי הסיבה לכך היא חששן של ממשלות אירופה להכניס את מדינותיהם למעמד של מעבדה עולמית? גרוניך דוחה את הסברה וקובע כי "זה לא בא ממשנה זהירות או מהמתנה לתוצאות החיסונים במקומות אחרים. יש כאן מערכת מסורבלת. יושבים במועצת אירופה מעל שלושים אלף פקידים וכך זה נראה".
להערכתו המציאות הנוכחית מגלה ש"אירופה לא מוכנה למצבי חירום והתוצאה היא מה שקורה כרגע. זאת בניגוד למוכנות הישראלית למצבי חירום". בדבריו הוא מזכיר את ביקורי המנהיגים האירופיים החל מהיום בישראל כעדות לרצון האירופי ללמוד מישראל כיצד לנהוג במציאות שכזו. "הם מתחילים לדבר על המודל הישראלי. היום מגיע לישראל קנצלר אוסטריה ומנהיגים נוספים לדבר על שיתופי פעולה וניסיון ללמוד למה פעלו אחרת. כאן פשוט אין חיסונים. הקימו מרכזי חיסון לתפארת, הכול מאוד מאורגן ומשולט אבל אין חיסונים".
"אולי ממשלת ישראל, אחרי שהיא תשלים את מתן החיסונים לכל מי שירצה וכל מי שנקבע שאמור לקבל יקבל, אולי היא תחשוב על טיסות חיסון, שיהודים חברי קהילות יגיעו מאירופה בתשלום ויתחסנו בנמל התעופה. זו יוזמה שרצה אצל הרבה נשיאי קהילות באירופה", אומר גרוניך המספר מניסיונו המשפחתי: "אימי קיבלה לפני 3 שבועות את החיסון הראשון רק בזכות קשרים שהפעילה הקהילה היהודית ומחר הוא תקבל את החיסון השני והיא בגיל 87. אני כבן שישים ולכן לפי לוחות הזמנים של גרמניה אקבל חיסון רק לקראת הקיץ ואגיד מי שברך".
"מרגישים שיש הערצה לדרך שישראל טיפלה בנושא ואולי אפילו קינאה", אומר גרוניך. אך עם ההערצה לישראל מתעוררת גם האנטישמיות. "הם חוזרים לקלישאות שהיו לנו בתחילת ומהלך הקורונה. הרבה מאוד דעות והפגנות בטענה שהיהודים הם שהפיצו את הוירוס כדי לייצר את החיסון ולהרוויח עוד כסף. זה קיים אבל לא אומרים את זה בפנים. הגל האנטישמי נמצא כעת במחסן, אבל הוא עוד יצא ביום שאחרי הקורונה. אנחנו צופים הרבה בעיות שמעסיקות את רבני אירופה מיד אחרי הקורונה".
ומה באשר למתנגדי החיסונים בישראל. איך מתקבלות באירופה הידיעות עליהם? "השיח הזה לא מובן אצלנו ולא מקובל", הוא אומר ומציין שיח דומה שהיה בגרמניה ובו הוכפש החיסון שנבחר על ידי המדינה ונועד לצוותי רפואה. התדמית השלילית שניתנה לחיסונים הללו גרמה לכך שרבים מאנשי הצוותים שאמורים היו להגיע ולהתחסן לא הגיעו וכך נותרו בהקפאה כשני מיליון חיסונים. כעת יש עתירה לבית המשפט הגבוה בגרמניה בדרישה לשחרר את שני מיליון החיסונים לאוכלוסיות אחרות המבקשות להתחסן.
את דבריו חותם גרוניך בקביעה לפיה "אם אפשר היה להגיע בטיסת אל-על לישראל, לקבל חיסון ולחזור הביתה או להישאר עשרה ימים במלונית עשרות אלפי יהודים היו עושים זאת".