אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: ISTOCK

אחד הציטוטים המפורסמים המיוחסים לווינסטון צ'רצ'יל הוא "לעולם אל תבזבז משבר טוב" מגפת הקורונה יצרה שיבוש במערכת החינוך על גווניה השונים.

המעבר ללמידה מקוונת במצב חירום היה כרוך בפריצת מחסומים ובאתגרים הן למורים והן לתלמידים. מגפת הקורונה, השפיעה על מערכות חינוך ברחבי העולם והובילה לסגירת בתי הספר. המורים התלמידים וההורים, עברו ללמידה מקוונת בעזרת אפליקציית ה"זום" ונאלצו להתמודד עם אתגרי ההוראה והלמידה המקוונת בתחום הקוגניטיבי, הרגשי-חברתי ובתחום הערכי.

אני וד"ר מירי בן עמרם פוסט דוקטורנטית וראש תחום סטאז' ומנחת מורים באוניברסיטת אריאל, ערכנו מחקר מקיף שבחן את עמדות המורים, התלמידים וההורים וניסינו להבין האם התקופה הזו יכולה להיות הזדמנות פורצת דרך ולקדם אותנו צעד נוסף לעבר המיומנויות הנדרשות מתלמידים במאה ב-21.

חיסרון מובהק שדובר עליו רבות בעקבות הלמידה מרחוק, הוא היעדר האינטראקציה הבין אישית. גם התלמידים וגם המורים ציינו שחסרה להם האינטראקציה מול התלמידים ומול הקולגות בחדר המורים.  אולם, יש צד נוסף למטבע והוא תוספת של המשאב הכי יקר שיש היום- זמן. מרבית המורים שהשתתפו במחקר טענו שאיכות חייהם השתפרה בעקבות חיסכון הזמן בהכנות היציאה מהבית ובנסיעה לבית הספר. 

היעדר האינטראקציה הבין אישית מביא איתו חיסרון גדול נוסף. הלמידה המקוונת יצרה עלייה בתחושת הבדידות של התלמידים. על פי המחקר שערכנו גם הורי התלמידים מרגישים כך וטענו שתפקידם בבית השתנה והם מהווים מקור לתמיכה רגשית גדולה יותר מאשר בתקופה שלפני הקורונה. לעומת זאת מודעות התלמידים לחשיבותה של נוכחות חברתית בחייהם קיבלה חיזוק ואף דירגו אותה בממד משמעותי יותר מהפן הרגשי או הקוגניטיבי. 

התקופה המורכבת הולידה תלות גדולה יותר בטכנולוגיה במערכת החינוך. ושעות ממושכות יותר מול המסכים, נושא שפעם הוגדר כמגיפה בפני עצמה של הדור הזה.  יחד עם זאת גם כאן ישנו יתרון גלוי שעלה בממצאי המחקר. הלמידה המקוונת מכשירה את התלמיד ללמידה עצמאית ולקיחת אחריות בצורה כזו המקנה לו ידע, הרגלי למידה וכישורים אקדמיים. 
ואם נחזור לצ'רצ'יל למידה מקוונת ממבט רב ממדי, הופכת משבר להזדמנות. בתקופת המשבר של מגפת הקורונה, הוראה מרחוק יכולה הזדמנות לשינוי והשפעה מרחיקת לכת על אופיו של בית הספר והדגשת מקומו כסביבה החברתית מרכזית בחיי התלמיד. שינוי כזה מחייב גם שינוי מהותי בתפיסת התפקיד של המורה, דרכי הכשרתו באקדמיה ושגרת עבודתו בבית הספר, הן בפן הרגשי והן בפן הפדגוגי. המורה יצטרך להפוך מדמות סמכותית המעבירה מידע, למנחה, המסייע לתלמידיו לרכוש ידע ומיומנויות ולהתמודד עם תהליכי הצמיחה, ההתבגרות ועיצוב האישיות, בשלבים הקריטיים של חייהם, במטרה להכשירם למיומנויות של המאה ה21. 

במהלך כנס ירושלים ה-18 של קבוצת בשבע אשר צפוי להתקיים בא'-ב' בניסן התשפ"א, 14-15.3.2021 בבנייני האומה בירושלים, יוקדש פאנל מיוחד שיעסוק בהתמודדות עם הנזקים החינוכיים של מגפת הקורונה בהשתתפות מומחים מתחום החינוך

לפרטים נוספים - לחצו כאן

הכותבת היא ראש החוג לחינוך באוניברסיטת אריאל ויו"ר הפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל