המסר הפמיניסטי של "יום האישה"

"יום האישה" – כלי בידי האג'נדה הרדיקלית

הרעיון של "יום האישה" הבין לאומי יכול היה לשמש כיום מבורך לו היה נעשה בו שימוש להעצמה אמיתית של נשים והכרת תודה לתרומה ולסיכון שהן לוקחות במתן ויצירת חיים. ואולם, "יום האישה" הפמיניסטית-רדיקלית הוא חלק מאג'נדה פוליטית בעייתית שרבים אינם ערים לה.

אין זה חדש, במהלך כל השנה אנו פוגשים ביוהרה הפמיניסטית הזו בצורת ההסתה הבלתי פוסקת והמניפולציות בדבר "הפריווילגיה הגברית הלבנה". הסתה שכזו (על בסיס מגדר וצבע עור) מתרחשת דרך קבע בחדרים מוארים ובאולפני חדשות נוחים, כשהאייפון והלפטופ לצידן, או לחילופין במשרדים או בדירות מוארות, מחוממות בחורף או מקוררות בקיץ, וזאת ללא מודעות או הכרת תודה על כך שכל אותן המותרות מסופקות להן (בעיקר) על ידי גברים.

כך, מיום של "העצמה נשית" והערכה הפך "יום האישה" ליום של הסתה כנגד המגדר הגברי וליום של התקרבנות. מטרת האג'נדה הפוליטית שלו היא להנחיל באופן מניפולטיבי את המיתוס הרדיקלי לפיו "הנשים מנוצלות בידי הגברים", כמו גם ביצור הטענה המופרכת ש"גברים לא תורמים כלום לחברה" או ש"הפריווילגיות שלהם" (שנשים, לכאורה, אינן נהנות מהן), הושגו ללא שום תרומה מצידם של אותם גברים.

על התרומה המכרעת של גברים לחברה, לכלכלה ולבטחון

על מנת לזהות עד כמה טענות אלה מופרכות ואינן כנות, הבא נראה מה היה קורה אם כלל הגברים לא היו מגיעים יום אחד לעבודה. ראשית, כל רשת החשמל הייתה מושבתת. 100% ממפעילי תחנות הכוח, המפיצים והשולחים הם גברים. כעת, ייתכן שישנן כמה נשים שעובדות במקצועות אלה, אך עם זאת, רבות מהן אינן מהוות אפילו 1% מכלל כוח העבודה, כך שסטטיסטית, 100% מכוח העבודה הוא גברים. 91% ממהנדסי החשמל במדינה הם גברים, ואם הם לא היו מופיעים לעבודה, אין מי שיפקח וינהל את ציוד החשמל של המדינה. בהנחה שאוטומציה מסוימת (שתוכננה על ידי גברים) נכנסת להמשך היום, מוטב שתתפללו שלא יהיו בעיות. 97.6% ממתקני קו החשמל ועובדי התחזוקה הם גברים. זאת ועוד, בין אם מדובר במקלחת, שתיה או רחיצת ידיים, אל תטרחו לפתוח את הברזים או לשטוף שירותים. זה בכלל לא כדאי. 95.5% מהמתקנים ומפעילי המערכת לטיפול במים ופסולת הם גברים.

"הגברים לטיס". עדיין

ואם תרצו לטוס לאן שהוא?! למשל, לפגישה עסקית של אשת עסקים וקריירה מצליחה?! ובכן, וותרו גם על זה. טייסי המטוסים ומהנדסי הטיסה הם רובם ככולם גברים. אם במקרה מצאתם מטוס עם טייסת, אל תתרגשו יותר מדי. 98.4% ממכונאות המטוסים וטכנאי השירות הם גברים. עם זאת, אתם יכולים להיות בטוחים בנוחות הטיסה ללא טייס שאין לה מכונאי, מכיוון ש 77.6% מהדיילים הם נשים. אם יהיה לכם מזל למצוא טייסת וטכנאית שתפנה אתכם להמראה, עדיין אתם זקוקים להרבה מזל, תפילה או קרמה. סטטיסטית, 0% מבקרי התעבורה והמומחים לתפעול שדות התעופה הם נשים. כמובן, זה לא אומר שאין אפילו ולו אישה אחת שעובדות בבקרת תעבורה אווירית. פשוט אין מספיק כדי להוות אפילו 1% מכוח העבודה.

גברים – "הקטר הטכנולוגי". עדיין

ומה באשר לרכבות? ובכן, 100% ממהנדסי הקטר והמפעילים הם גברים, וכך גם 100% מהעובדים המפעילים בלמי רכבת, אותות ומתגים. 94.4% מעובדי התחזוקה ברכבת הם גברים. אם בכל זאת תאתרו עובדת תחזוקה, זה כנראה לא יסייע לכם. היא לא יכולה להפעיל את הרכבות. אולי יהיה לכם יותר מזל עם נהגי אוטובוס. שם יש יותר נשים. ואולם, לא מספיק כדי למנוע כאוס שכוח האדם שאמור לפתרו גם בוא גברי בעיקרו. כמובן, שבנוסף לכך כמעט 100% מכבאי האש הם גברים. 68.8% מהטכנאים הרפואיים לשעת חירום ומהפרמדיקים הם גברים. אם תפגעו יש סיכוי שתגיעו לבית חולים. אני מקווה שלא תפגעו קשה מידי. 65.7% מכלל המנתחים הם גברים ("גברים רעילים" במונחי הפמיניזם-הרדיקלי). אז אולי כדאי פשוט לעבוד מהבית? קרוב לוודאי בחושך וללא מים זורמים (בעולם נטול גברים). אבל נראה שגם זו עשויה להיות בעיה. בכל המקצועות הממוחשבים 74.4% מכוח העבודה הוא גברים. אדריכלי רשתות המחשבים, המתכננים ומיישמי מערכות התקשורת הם 91.9% גברים. ו 94.2% ממתקיני ומתקני ציוד רדיו וטלקומוניקציה הם גברים.

גברים פועלים – לא רק מנכ"לים

כדאי לקוות שלא יהיה חם או קר מדי שכן גם עובדי המזגנים ומערכות החימום הם גברים. כך גם באשר לסניטציה ופינוי הזבל. אולי תרצו למשוך כסף ולעשות הזמנה של אוכל? והרי קשה להסית "על בטן ריקה". אל תטרחו. המכונה פשוט לא התמלאה היום בכסף. 81.5% מהמאבטחים הם גברים וכמעט 100% בבלדרות.

אין זה סביר שהבנקים יתפקדו, בכל מקרה, ללא גברים בעבודה, במיוחד כאשר, כמו שאמרנו, רוב כוח העבודה במחשוב הינו גברי. בנוסף, 72.1% מכלל סוכני המכירות של ניירות ערך, סחורות ושירותים פיננסיים הם גברים. כ 72.6% ממנכ"לי המדינה ייקחו את היום חופשי, יחד עם 70.9% מכלל מנהלי התפעול והמנהל. אל תסמכו על קבלת דו"חות מזג אוויר היום, במיוחד אם אתם עדיין מעוניינים בטיסה ללא טייס ומכונאים. סטטיסטית, 0% ממדעני האטמוספירה והחלל של המדינה הם נשים.

גם ההסתה הפמיניסטית-רדיקלית זקוקה לגברים

למעשה, אל תרכשו כלום. גם לא אוכל. העובדים בכל מקצועות הייצור, בחקלאות, ההובלה וההעברה של החומרים הם 78.2% גברים. לא זו בלבד שלא תעבור סחורה ביום שבו גברים יצאו לשביתה, זה פשוט לא יתבצע. 82.4% מכלל מנהלי הייצור התעשייתי הם גברים. ביום שכזה, שום דבר לא ייבנה או יופק מהאדמה מבחינת חומרי גלם. 97.5% מכוח העבודה הזה הם גברים. שום דבר לא יותקן, יתוחזק או יתוקן. 96.8% מכוח העבודה הזה הם גברים.

אם גברים היו לוקחים חופש קולקטיבי, במיוחד "ביום האישה" הבין לאומי, יום כזה כלל לא היה יוצא אל הפועל, כי היינו נשארים ללא כלום, ללא אמצעים לתקשר, ללא הגנה, ללא מים, בלי משאיות שמביאות לנו את המזון והמוצרים שאנו לוקחים כמובנים מאליהם, בלי טכנאים ואנשי מחשוב לשדר את דברי ההסתה והבלע הפמיניסטיים כי גברים הם אלה שמספקים את כל הדברים האלה.

למען האמת, נראה שאפילו על מנת להמשיך בהסתה הפמיניסטית-רדיקלית ובתחזוקת "מלחמת המינים", המכונה בטעות "יום האישה", יש צורך בגברים רבים.

מנגד, אם נשים, בעיקר פמיניסטיות, היו לוקחות את יום החופש, למעט אחיות, שום דבר לא היה קורה. אף אחד לא ימות. העולם היה ממשיך לתפקד ברובו. נכון, מכוני השיער ובתי הספר היסודיים וחנויות הבגדים היו נסגרים, ומבני הניהול הגבריים היו צריכים למצוא דרך לענות לטלפונים משלהם למשך יממה, אך למעשה, שום קטסטרופה לא הייתה מתרחשת. פמיניסטיות אמנם בוכות על "פריווילגיות גבריות (ולבנות)", אך זאת ללא מודעות לכך שכל אחד מאותן "מותרות ופריווילגיות" מהם נהנים כולנו (והן בכלל זה)| שתוארו לעיל מסופק בעיקר על ידי גברים.

בחירת נשים ולא הדרת נשים

ומה באשר לטענה אפשרית שנשים נעדרות מהתפקידים הרבים שתוארו בגלל "הדרת נשים" או "הפטריארכיה"?! כדאי לדעת, שהיעדר נשים בתפקידים אלו לא נובע ממגבלות המוטלות עליהן מצד גברים המונעים את שילובן. בישראל מקצועות אלו כשאר המקצועות פתוחים לנשים והן יכולות לבחור להשתלב בהן, ולראיה ישנו מיעוט של נשים שאכן נוהגות כך. אז ממה נובע באמת בימינו היעדר הייצוג של נשים במרבית המקצועות? מדובר בעבודות קשות, תובעניות מבחינת שעות, מלוכלכות ומסכנות חיים! נשים נוטות שלא להשתתף בהן, מבחירה אישית ולא מאפליה. כ80% מההרוגים בתאונות העבודה הם גברים, וכ-90% מההרוגים בצבא הם גברים.

גם גברים נפגעו בתקופת הקורונה

עובדות אלה חשובות במיוחד בשנה זו של קורונה. בניגוד להטעיות הפמיניסטיות-רדיקליות שמופצות באתרי החדשות המרכזיים, נשים הגם שפוטרו יותר הן לא הנפגעות העיקריות והן גם אינן מהוות את רוב העובדים במקומות החיוניים. כך, למשל, פקידה בגיחון אינה מהנדסת ואפילו לא טכנאית שטח. היא אינה "עובדת חיונית" למרות שמקום העבודה דווקא כן. נשים גם לא נפגעו יותר מגברים וזאת משום שקיום המשפחה אינו תלוי על-פי רוב בנשים. צרכיהן הכלכליים של מרבית המשפחות עדיין מסופקים על ידי גברים. לכן פיטוריהם גזרו פגיעות קשות יותר. מה גם שרבות הם נדרשים לעבוד יותר לנוכח המשבר.

הפריווילגיות הממשיות – של נשים ולנשים בלבד (תודות לפמיניזם-הרדיקלי)

כך, הנתונים מספרים סיפור שונה מזה שמופץ על ידי הפמיניזם-הרדיקלי, בפרט "ביום האישה". נשים בישראל הן אלו שלמעשה נהנות מפריווילגיות רבות (בטחון לחייהן ולגופן, רווחה כלכלית וחברתית, איכות חיים, כבוד ויקר), וזאת ללא שתרמו בדרך כלל משהו בעבור אלה. אנו חיים בעולם שמתוחזק ונתמך בעיקר על ידי גברים: המוני הגברים המצויים בתחתית הפירמידה – עובדים, פועלים וחיילים. "חוטבי העצים ושואבי המים" של ההווה.

הפמיניזם-הרדיקלי מוחק את אלו או מציגם במהופך "כמנהלים בכירים וכגנרלים". גברים ונשים אינם שווים במציאות. והם גם לא צריכים בהכרח להיות שווים. מה שאנחנו יכולים להיות הוא אסירי תודה, בעיקר הפמיניסטיות הפריווילגיות האמיתיות.

ישנן נשים רבות שמודעות לעובדות ומעריכות את תרומתם של גברים לחברה, למדינה ולמשפחותיהן. במקום לשתף פעולה עם "יום האישה" הרדיקלי מוטב שנעריך הישגיהן של נשים, שהתקדמו בזכות עצמן מבלי לדרוס ולהשמיץ כדי כך את המוני הגברים, האבות והבנים שלנו. וגם מוטב שנתפלל שגברים לעולם לא ייקחו ולו יום חופש קולקטיבי אחד. לנתונים הסטטיסטיים.

הכותב: חוקר מגדר וגבריות, ויו"ר הקואליציה הלאומית לזכויות הגבר בישראל