"ההסדרים שמושגים בין הפרקליטות הצבאית למחבלים פוגעים בהרתעה ומביישים את פעילות מערכת הביטחון", כך הגיבו השבוע הוריה של רנה שנרב הי"ד, הרב איתן ושירה, להסדרי הטיעון שעליהם חתמה הפרקליטות הצבאית עם מי שהואשמו בקשירת קשר לביצוע הפיגוע שבו נרצחה בתם לפני יותר משנה וחצי. היה זה אחד מתוך שני פסקי דין שנתן בשבועיים האחרונים בית הדין הצבאי עופר, שסיפקו הצצה למדיניות המקלה של בית הדין בכל הנוגע לסייעני טרור.
בשבוע שעבר אישר בית הדין את ההסדר שנחתם בין פרקליטות איו"ש ובין המחבלת חאלידה ג'ראר. לפי האישומים נגדה, יחד עם שניים נוספים שימשה ג'ראר כיושבת ראש ארגון הטרור החזית העממית בתקופה שבה מחבלים שפעלו בחסות הארגון הוציאו אל הפועל את הפיגוע שבו נרצחה רנה הי"ד. על פי החוק עמידה בראשות ארגון טרור בזמן שאנשיו ביצעו רצח יכולה להביא לענישה של מאסר עולם, גם אם לא הוכח קשר מובהק בין הפיגוע ובין המנהיג המואשם. בנוסף לכך, אין זו הפעם הראשונה שג'ראר עומדת לדין בגין פעילותה בחזית העממית. חרף כל הנסיבות המחמירות, בהסדר שהוצג ואושר על ידי בית המשפט, על ג'ראר הוטל עונש קל במיוחד של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל – 20 חודשי מאסר בגין הרשעתה באישומים הנוכחיים, והפעלה של עונש מאסר על תנאי שנגזר עליה בעבר, כאשר חלק מהעונש על תנאי יתקיים במקביל למאסר שנגזר עליה בפסק הדין האחרון.
בתחילת השבוע אישר בית הדין הסדר טיעון נוסף, הפעם עם חאלד קועד, אחד מהשותפים לתכנון הפיגוע שבו נרצחה רנה. קועד הורשע ביום 9 בדצמבר 2020 במסגרת הסדר טיעון בחברות בארגון טרור ואי מניעת עבירה בכך שידע על כוונתו של חברו, קאסם שיבלי, לבצע פיגוע במעיין דני ולא דיווח על כך. זאת על אף התנגדותה של משפחת שנרב שביקשה להחמיר את העונש ככל האפשר.
"לאחר הרצח של רנה פעלו כוחות הביטחון, חיילי צה"ל והשב"כ באופן רציף על מנת לעצור את המחבלים שהיו אחראים לרצח", הגיבו במשפחת שנרב לשני פסקי הדין. "במסגרת זו נעצרו למעלה מחמישים מחבלים מהחזית העממית. לאט לאט המחבלים שנעצרו משתחררים בעקבות הסדרי טיעון מקלים שאליהם מגיעים. החלטת בית המשפט לאשר את העונש המקל שביקשה התביעה הצבאית להטיל על המחבל מביישת את החיילים שפעלו לילות כימים לעצור את המחבלים ופוגעת באופן משמעותי בהרתעת מדינת ישראל. המחבל ידע על כוונת חברו לבצע פיגוע והיה יכול להציל את חיה של רנה ולמנוע את הפציעה של איתן ודביר. במקום לשדר מסר מובהק שמעורבות בטרור תיענה בענישה מחמירה וכואבת, החלטת בית המשפט משדרת מסר של סלחנות תוך העדפת האינטרסים של המחבלים על פני זכויות הקורבנות, אלה שהיו ואלה שעוד יבואו. זהו יום עצוב להרתעת מדינת ישראל."
המדיניות – שב ואל תעשה
מתברר כי ההחלטות של בית הדין אינן אירוע חד־פעמי או חריג, אלא מדיניות ארוכת שנים של יד קלה מול מחבלים וסייעני טרור. עורך הדין מוריס הירש, סא"ל במילואים ששימש בעבר כפרקליט איו"ש, מייצג היום את משפחת שנרב בהליכים המשפטיים מול המחבלים. מוריס מסביר כי "העונש שהוטל על ג'ראר אינו הולם את חומרת העבירה שבה היא הורשעה ונסיבותיה. על פי חוק המאבק בטרור, מחבל שעומד בראש ארגון טרור בזמן שהארגון מבצע רצח דינו מאסר עולם, ועונש זה בלבד. אבל הפרקליטות הצבאית גוררת את רגליה. ג'ראר זכתה מההפקר והועמדה לדין על פי הדין הישן. העונש שהוטל על ג'ראר פוגע פגיעה קשה ביותר בהרתעת מדינת ישראל".
מוריס מסביר כיצד ניתן היה להקשיח את התנאים מול המחבלים בבית הדין הצבאי, בניגוד לשיטת הפרקליטות הצבאית אשר בוחרת בשב ואל תעשה. "לפני חמש שנים אושר בכנסת החוק למאבק בטרור", הוא מסביר. "זהו למעשה חוק שמחמיר מאוד בעונש של טרוריסטים, כולל סעיף מיוחד של עמידה בראש ארגון טרור. לפי הסעיף הזה מי שעמד בראשות ארגון טרור בזמן שאנשיו ביצעו רצח יכול לקבל עונש של מאסר עולם. החוק נועד לתקן את המצב שבו אחמד סעדאת, שהיה ראש החזית העממית בזמן רצח גנדי, חמק מעונש כי לא הוכח קשר ישיר בינו ובין מעשה רצח השר וכך יכול היה להתכחש לאחריות".
הירש היה אז נציג צה"ל בדיונים שהתקיימו בכנסת סביב החוק, והסביר את חשיבותו, אלא שבצה"ל מסרבים למעשה לממש את החוק אחרי שעבר. "עניתי אז את התשובה שגובשה בצה"ל לצורך העניין", הוא משחזר. "אמרתי בשם הצבא שאם החוק הזה יאומץ בשטחי איו"ש ניתן יהיה להחריף את המאבק בטרור באמצעות ענישת ראשי הארגונים. בגלל שמדובר בשטח עם שלטון צבאי, כל עוד לא יאומץ החוק אין לו משמעות מול ארגונים שפועלים בהתיישבות. בשנת 2018 שאלתי בפרקליטות הצבאית מה קורה עם זה, הסבירו לי שיש עיכוב בגלל כמה סעיפים אבל הנושא הזה לקראת פתרון. שנה וחצי אחר כך רנה נרצחה והחוק הזה לא אומץ באיו"ש אף פעם. את המחבלת שהובילה אז את ארגון החזית העממית שאחראי לפיגוע אפשר היה לשלוח לעונש מאסר עולם, אבל גרירת הרגליים הזאת פוגעת בטרור".
לדברי הירש נראה כי אין אפילו רצון לפתור בעיות אלה. "מה שקורה זה ש־99 אחוזים מהאישומים בפרקליטות הצבאית נגמרים בהסדר טיעון. זה קורה כי לנאשמים אין ממש איך לחמוק מהאישומים נגדם, מצד אחד. מהצד השני אף אחד לא רוצה להתעסק עכשיו עם הליכים משפטיים ממושכים של דיונים, ראיות, ערעורים והרשעות. אז זה המצב. עדיף להגיע להסדר טיעון, שאגב העונש שיתקבל בהסדר טיעון הוא בערך אותו עונש שיושג בהרשעה. אם רוצים ליצור הרתעה של ממש צריך להביא עוד כמה עשרות פרקליטים, להגדיל את פעילות המשפטנים הצבאיים ולעשות את זה ברצינות. אבל מדינת ישראל לא רוצה להיאבק בטרור. זה המצב לצערי".
"המאבק צריך להיות של כולנו"
בני משפחות נוספות הגיעו גם הם לתמוך במשפחת שנרב, אבל לדברי חלק מהם הבעיה לא מתחילה בפעילות בית הדין אלא בכלל במדיניות המקלה מול הטרור. פורום 'בוחרים בחיים' הכולל משפחות שכולות רבות שלח מכתב למועמדים לכנסת מכל המפלגות. המשפחות מבקשות לכלול בקווי היסוד של כל ממשלה שתקום תוכנית למניעת טרור, ומציעות לשם כך מתווה משלהן.
"אנו שולחים לך את הרשימה בתקווה שתחתום על כולה, אבל אנחנו מבינים שלכל אחד יש את העמדות שלו", לשון המכתב. "אנו מבקשים שתחתום רק על הסעיפים שמקובלים עליך, ובכך תתחייב לתמוך ולקדם אותם, ואם צריך גם לחוקק חוקים מתאימים בכדי לייצר הרתעה אמיתית". בין הסעיפים המופיעים שם: מניעת שכר למחבלים, הקשחת תנאי המאסר, החזקת גופות מחבלים, עונש מוות ועוד.
על המכתב חתומה בין היתר ד"ר אדווה ביטון, חברה בפורום 'בוחרים בחיים' שאיבדה את בתה אדל זכרה לברכה כתוצאה מזריקת אבנים. "המציאות מראה בפועל את העשייה, או ליתר דיוק את חוסר העשייה, בנושא הטרור", אומרת ד"ר ביטון. "מדינת ישראל צריכה לעמוד על הרגליים האחוריות בכל מה שקשור לטרור, כולל קידום חבילת הרתעה שאנחנו קוראים השכם והערב לאמץ אותה. עם כל האמפתיה שהפוליטיקאים מרעיפים עלינו, בשורה התחתונה דברים לא משתנים. במקרה האישי שלנו, שמונה שנים מאז שאדל שלי זכרה לברכה נפגעה מיידוי אבנים - לא נעשה דבר כדי להיאבק בכך. כל יום בשומרון נזרקות אבנים ובנס זה לא נגמר בפגיעה".
ביטון מציינת את תקופת הבחירות שבה אנו נמצאים כתקופת שיא של הבטחות והבעת תמיכה מפוליטיקאים, שהניסיון מלמד כי לא נותר מהם כלום ביום שאחרי. "הפוליטיקאים באים אלינו, המשפחות השכולות, ערב הבחירות עם סיסמאות של לוחמה בטרור כי זה מצטלם טוב לקמפיין, אבל אנחנו רוצים שהאמירה שלהם מולנו לא תהיה רק הבטחת בחירות. לכן אנחנו מבקשים גם להחתים אותם, להניח לפניהם את ההתחייבויות שלהם ולראות אחרי הבחירות עשייה של ממש. הריסת בתי מחבלים, הפסקת החגיגות בבתי הכלא, הפסקת העברת הכספים לארגוני הטרור. בית הדין הצבאי פועל על פי מה שמוכתב לו מלמעלה. האחריות לא רק עליו, אלא על מי שמוביל את המציאות מלמעלה. לצערי זה מאבק שהיום מצויות בו רק המשפחות השכולות וחבל שלא מצטרפים אלינו כל האזרחים, זה צריך להיות חשוב לכולם. המאבק הזה הוא של כולנו כעם וכאזרחים שפשוט חפצים בחיים".