בן 80, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון. בוגר ביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית ירושלים, התמחות באימונולוגיה במכון ויצמן, התמחות ברפואת ילדים במרכז הרפואי בלינסון והתמחות באימונולוגיה ואלרגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. שירת כרופא פיקוד צפון, קצין רפואה ראשי בתקופת מלחמת המפרץ, מנהל המרכז הרפואי בילינסון ומנהל המרכז הרפואי שניידר. נשוי ואב לשלושה, סב גאה לשמונה נכדים. חבר מושב בני עטרות.
זו ילדותי: נולדתי בבולגריה בשנת 1940, כולל ילדות בצל הכיבוש הגרמני, בן לבן ציון ומזל דנון ז"ל. משפחתי הגרעינית עלתה לישראל בשנת 1949. גדלתי והתחנכתי בקיבוץ אפיקים. כבן למשפחה שבה 17 רופאים ברמת דודים ובני דודים ראשונים ושניים, היה זה אך טבעי שאבחר ברפואה כעיסוקי, ובשל הרקע הקיבוצי - להתיישב ביישוב חקלאי.
הכי גאה: בהקמת משפחה עם שמונה נכדים שגדלו בהוויה חקלאית, וכן באוניברסיטת אריאל: בתחילת כהונתי כנשיא למדו באוניברסיטה כ־9,000 סטודנטים, והיום - כ־17,000, מהם כ־2,000 לתארים מתקדמים וכ־400 לתואר דוקטור. בתקופתי אושרו למעלה מארבעים תוכניות לימוד חדשות, ולאור המחסור החמור ברופאים בישראל, אני גאה במיוחד בהקמת ביה"ס לרפואה ע"ש אדלסון, שבוגריו הראשונים יצטרפו למערכת הבריאות בעוד שנתיים.
מרגש אותי: מרגש אותי עד היום לפגוש ילדים שטיפלתי בהם בינקותם והיום הם בוגרים ובעלי משפחה. לפגוש בפצועים משירותי ביחידות השדה אשר החלימו. לפגוש בני כיתה מכל מסלול חיי, חברים, פקודים, מפקדים, מורים ומחנכים, החל מהמחנכת שלי מקיבוץ אפיקים אשר חיה עד היום, והשתתפה באירוע יום הולדתי השמונים.
הקורונה ואני: בשנה האחרונה נוכחנו לראות את עוצמת המדע וההליכים המדעיים אשר ארכו בעבר חודשים ושנים רבות, וכעת הצטמצמו למספר מועט של שבועות, עם קבלת תרכיבי חיסון פעילים לקורונה. נוכחנו לדעת שכללי הבידוד והסגר אשר היו נכונים בתחילת המאה שעברה, לדוגמה בתקופת השפעת הספרדית אשר הפילה חללים רבים, נכונים ומדויקים עד היום. נוכחנו לדעת שניהול מדעי של משבר אשר מבוסס על נתונים מדויקים מביא לתוצאות, שומר על חיי אדם ומונע קורבנות חינם.
מוטו לחיים: הערך המוביל אותי הוא יושרה, השכלה והסקת מסקנות על בסיס נתונים אמיתיים.
כשאעמוד על הבמה: ברגע קבלת הפרס אחשוב על הוריי ז"ל ועל עשרות חברים לשירות אשר אינם איתנו היום ונפלו במערכות ישראל.