בערב פסח של השנה שעברה, בתקופה שבה מערכת בדיקות הקורונה עדיין לא הייתה משומנת ומנוסה ויכולותיה בדיגום החולי היו מצומצמות, ללאומית שירותי בריאות היה מכשיר מיוחד שמסוגל לבצע בדיקות בהיקפים גדולים. משרד הבריאות פנה אל קופת החולים בבקשה מיוחדת לסייע גם לקופות החולים האחרות על מנת להתייעל תחת לחצי ערב החג, וכך היה. צוות מיוחד גויס למשימה ואל תוך ליל הסדר עמל על הבדיקות במחווה מרגשת של ערבות הדדית. על כך מספר חיים פרננדס, המנכ"ל של לאומית שירותי בריאות, ששנים עבד כסמנכ"ל הכספים של הקופה ובחצי השנה האחרונה מונה לתפקיד המנכ"ל. "הדגש שלנו הוא על מתן שירות מקצועי ואכפתי לפני הכול. אנחנו עושים את זה תמיד ועוד יותר במהלך השנה האחרונה. אנחנו מטפלים ברוב רובם של החולים בקהילה. הטיפול מתחיל בבדיקות שפרוסות בכל רחבי הארץ בנוחות ובלו"ז קצר. במהלך המחלה עצמה אנחנו עוטפים את המטופל מכל בחינה שהיא - מלווים אותו לאורך כל הבידוד, שולחים ערכת קורונה כדי שיוכל לשדר לנו מדדים, דוגמים תוך כדי, מגיעים לביתו אם צריך לבדוק את מצבו הרפואי, ואם חלילה צריך לפנות אותו לבית החולים במצב של הידרדרות - עושים זאת במהירות. גם הפינוי למלונית במידת הצורך נעשה על ידי הקופה, ולקראת השחרור המיוחל אנחנו מציידים במכתב מחלים ומלווים לאחר מכן במקרה של פוסט־קורונה. הכול נעשה על ידי הרופאים והצוותים שמקבלים כל הזמן הדרכות ומתמקצעים".
עברנו שנה אינטנסיבית ביותר. איך אתה חווה את התפקיד בתקופה כל כך מורכבת?
"אני מסתכל על הכול באופן רחב יותר. זה משמעותי להיות אחראי על ארגון שצריך לדאוג ולקדם את תחום הבריאות של אנשים רבים, ובוודאי שבתקופה כזו. המשימה חשובה, האחריות גדולה, ואני מרגיש שזוהי זכות שיש סביבי צוות אדיר ומסור שעוזר בתכנון, בחשיבה וביישום".
פרננדס מוסיף כי השנה האחרונה, ובפרט החודשים האחרונים שבהם נכנסו החיסונים לתמונה, מוכיחים שקופות החולים הן המנייה הגדולה של הציבור הישראלי: "זהו נכס הבסיס של המדינה", הוא קובע. "הקופות מתפקדות בצורה נהדרת לאורך כל התקופה. ספציפית, אנחנו בלאומית פרסנו נקודות חיסון בעשרות נקודות ברחבי הארץ, הפעלנו צוות מיומן, העברנו את ההדרכות וההכשרות לכולם - רופאים, סיעוד וצוות מנהלי, ויצאנו לדרך".
העיניים נשואות ליום שאחרי
אליבא דפרננדס, האתגר הגדול של התקופה מבחינת קופות החולים בישראל היה "להתמודד עם שחיקה של עובדים שנמצאים שנה בתוך אירוע אינטנסיבי ומעייף תוך כדי סיכון וחשיפה לחולים. לכן אנחנו מחפשים כל דרך לפרגן ולהוקיר באמצעות שיחות, מילה טובה וכמובן פעילות רווחה. אנחנו מוסיפים ומתגברים מערכות כוח אדם בכל התחומים ובמוקדי השירות כי המטופלים שלנו צריכים יותר מענה ועזרה".
ובוודאי גם תמיכה נפשית.
"בהחלט. צעירים ומבוגרים כאחד חווים תקופת משבר נפשי. יש התמודדות מאוד משמעותית בתחום הזה, ואנחנו מאפשרים ליהנות מטיפול נפשי חינמי לכמה מפגשים טלפוניים עם מטפלים מקצועיים רלוונטיים. בנוסף לכך, גם לפני תקופת הקורונה, יש לנו מערך בריאות הנפש מאוד מקצועי ובזמינות טובה".
פרננדס אופטימי לגבי ההמשך: "בזהירות רבה אגיד שבמבט לעתיד, לדעתי יש מקום לאופטימיות. בעוד חודש ימים נימצא במקום שבו 85 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת יהיו מחוסנים, נוכל להגן על המבוגרים וזה יאפשר חזרה סבירה לשגרה, כאשר אם יתעורר צורך להוסיף מנות נוספות ראינו שהקופות הוכיחו שהן עושות זאת מצוין. ביום שאחרי, אני מאמין שנשים שוב במרכז נושאים חשובים כמו קידום הבריאות, גילוי מוקדם, בדיקות סקר, כל מה שקשור לרפואה מונעת. לשם עינינו נשואות".
פרופ' אהוד דודסון מכהן כמנכ"ל קופת חולים כללית יותר משנתיים. הוא מומחה לרפואה פנימית וניהל את בתי החולים מאיר בכפר סבא וסורוקה בבאר שבע מקבוצת כללית, את מחוז צפון של כללית ואת חטיבת בתי החולים של הקופה, המונה 14 בתי חולים כלליים שיקומיים ובתי חולים לבריאות הנפש. כקצין רפואה בצה"ל מילא תפקידים מגוונים והיכרותו עם מערכת הבריאות הישראלית עמוקה וארוכת שנים.
"לצד הפיתוח התשתיתי האדיר שנעשה בשנים האחרונות במרפאות הקהילה ובבתי החולים בכל רחבי הארץ, החלה הכללית לפני כעשור בהקמת מערך דיגיטלי של רפואה מרחוק והייתה החלוצה בתחום הזה בישראל. אחד האתגרים המרכזיים שאני וצוות המנהלים עוסקים בהם כיום, וביתר שאת לנוכח מגפת הקורונה, הוא התאמת הפלטפורמה הדיגיטלית לאורח החיים של המטופל. שירותים שפועלים בהצלחה כמו רופא משפחה אונליין, רופא ילדים ורופא עור אשר זמינים למטופל באמצעות שיחת וידיאו מהסמארטפון, והשימושים הרבים שיש לשירותים אלה מדי יום, ללא צורך לצאת מהבית, הם עדות לכך שהמטופל מעוניין לצד השירות הפיזי גם בשירותים דיגיטליים רחבים. זו הסיבה שצירפנו לפני כשלוש שנים את שירות ה־TYTO אשר מאבחן בבית הלקוח קולות נשימה ומאפשר בדיקת אוזניים, בדיקת גרון ובדיקות נוספות. המכשיר משדר לרופא בזמן אמת את התמונה הרפואית, ביחד עם מערך מרשמים דיגיטליים, והמטופל מקבל שירות מלא וסגירת מעגל מיידית".
בחודשים הקרובים נערכים בשירותי בריאות כללית להשקת שירותים דיגיטליים נוספים בתחום הרפואה מרחוק שירחיבו את המענה הניתן למטופלים ללא צורך לצאת מהבית.
מה הייתה התגובה הראשונה שלכם, כמערכת, לקורונה?
"עם גילוי החולים הראשונים בארץ כבר היה ברור שיש להיערך במערך אשפוז ייעודי בבתי החולים הכלליים, להכין את חדרי המיון להגעת חולי הקורונה, לרכוש ציוד מיגון מיוחד לצוותים ולהקים מחלקות ייעודיות במתחמים נפרדים, וכל זאת לצד פעילות השגרה של בתי החולים. בקהילה היה צורך בהתארגנות מהירה על מנת לעקוב ולטפל בחולי קורונה המאושפזים בביתם, ולשם כך הוקם מערך ארצי שמאויש בכל שעות היממה בצוותי רפואה הזמינים לתת מענה", הוא משחזר את הימים של תחילת המגפה. "בתוך פרק זמן קצר ביותר הוקם המערך הלוגיסטי והרפואי הענק הזה, ואז התחילו להגיע החולים ולמלא את המחלקות. כבר יותר משנה פועלות בבתי החולים שלנו - העמק, כרמל, מאיר, בילינסון, השרון, קפלן וסורוקה - מחלקות קורונה שטיפלו עד היום באלפי חולים במצבים בינוניים, קשים וקריטיים. זוהי הזדמנות להביע הוקרה והערכה עצומה לעובדינו בבתי החולים, במרפאות הקהילה, במעבדות ובמתחמי החיסונים על מסירותם ומקצועיותם".
איך נערכתם לעבודה אינטנסיבית לא צפויה סביב בדיקות הקורונה ולאחרונה גם סביב החיסונים?
"עם תחילת המגפה הוקם מערך בדיקות קורונה בפריסה ארצית. הצוותים המסורים שלנו, בעיקר האחיות והאחים ועובדי מערך המעבדות שלנו בקהילה ובבתי החולים, מעניקים מדי יום שירות מהיר ואיכותי ומבצעים עשרות אלפי בדיקות לקורונה ביממה. מבצע החיסונים שאותו מנהלת כללית מזה כחודשיים וחצי הוא ללא ספק אחד מהמבצעים המפוארים ביותר של מערכת הבריאות הישראלית מאז הקמתה. עוד לפני שהגיעו החיסונים לישראל נערכנו להקמת מתחמי ענק בכל הארץ, שאוישו על ידי צוותים במשך כל שעות היום. בכללית פועלים כ־170 מתחמים בנגישות מלאה בכל הארץ, ועד היום ניתנו בכללית יותר מארבעה מילון חיסונים. אין ספק שהאפקטיביות והניהול המצטיין של מבצע החיסונים בישראל מעוררים עניין רב במדינות שונות בעולם, ואני שמח מאוד שהקופות מובילות את המבצע ומהוות מודל עולמי ייחודי".
פרופ' דוידסון גם גאה במחקרים פורצי הדרך שנעשו בקופתו. "לצד התפעול הלוגיסטי האדיר של מחלקות הקורונה, מתחמי הבדיקות ומבצע החיסונים, מכון המחקר של כללית מעמיק במחקרים פורצי דרך בשבועות האחרונים בנושא יעילות החיסונים, וזאת בהתבסס על ביג דאטה ומערכת הבינה המלאכותית שלנו. כללית פרסמה מאמרים מעודדים מאוד על יעילות החיסון והגנתו מפני תחלואה קשה. המאמרים פורסמו בעולם כולו וזכו לאזכורים רבים במדיה הישראלית והעולמית המדעית והחדשותית".
ומה אתם מתכננים לעתיד הקרוב?
"אנחנו שוקדים על פיתוחים רבים בתחום הדיגיטלי וממשיכים לעצב חוויית מטופל מתקדמת ומותאמת לכל מטופל ומטופלת, שמביאה לתוצרי הבריאות הטובים ביותר האפשריים. הקורונה האיצה והקדימה הרבה מהתהליכים הטכנולוגיים הללו ואנחנו נמשיך לפתח, לחדש ולהיות בקדמת הרפואה על מנת לתת את השירות הטוב ביותר למטופלים שלנו".
מה התקופה הזאת לימדה אתכם?
"למדנו להיות פרואקטיביים מול המטופלים שלנו ואנחנו מכוונים לאסטרטגיה של 'צעד לפני', להיות שם בשביל המטופל עוד לפני הגעתו לרופא ולהציע לו שירותים שישפרו את בריאותו ואת איכות החיים שלו".
מתחמי בדיקות הוקמו כמו חומה ומגדל
רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות מזה עשור, מספר כי אצלם במערכת היו מוכנים למעבר למתן שירות רפואי ללא ביקור פיזי במרפאה, בהתראה קצרה ממש: "המשימה שלנו היא אחת: להעניק טיפול לכל חברי מכבי. מיד עברנו לטיפול מרחוק על ידי 4,500 רופאים, ובמקביל התחלנו לטפל באלפי חולי קורונה בביתם. 98 אחוזים מחברי מכבי שהיו חיוביים לקורונה טופלו בביתם על ידי הצוות של מכבי ולא נדרשו להגיע לבית החולים. הקמנו את המעבדה הציבורית הגדולה בישראל לבדיקות קורונה במבצע מדהים, פעלנו ממש כמו חומה ומגדל, כמעט בן לילה", הוא מציין.
סער מספר כי הושקע רבות בתכנון החורף הנוכחי. "זה היה הרבה לפני שדובר ברצינות על חיסוני הקורונה, אבל כבר באביב הקודם הבנו למשל שאת חיסוני השפעת אנחנו נעניק במתחמי חיסון מחוץ למרפאות. כלומר, החלטנו ליצור הפרדה בין אנשים בריאים שבאים להתחסן ובין אנשים חולים שבאים לקבל טיפול רפואי. זו הייתה הברקה מהרבה בחינות וגם אתגר ניהולי מהגדולים ביותר שניתן להעלות על הדעת".
אז מה האתגר הכי גדול בתקופת הקורונה, בשבילכם כקופת חולים?
"האתגר הגדול בקורונה הוא ריבוי האתגרים בו־זמנית. אין דבר אחד שאם נצליח בו אז נוכל לנשום לרווחה. יש את ביצוע החיסון, את הטיפול בחולי הקורונה, את המחלות הרגילות ואת בדיקות הסקר, המון אתגרים בבת אחת שכולם מאוד חשובים. ישראל רגילה לצערנו למלחמות אך לפחות מדובר על אירוע קצר מועד. הקורונה נמשכת כבר שנה, ויש עומס אדיר על הצוות הנפלא שלנו. כמובן שבהקשר לחיסונים אפשר להיות גאים בהישגים, העולם כולו צופה בנו ומנסה להבין מה עובד פה כל כך טוב. אחרי שקצת נכנסים לעומק מבינים שהגורם שעושה את ההבדל הוא קופות החולים. זה האירוע האזרחי הכי גדול שהיה במדינת ישראל אי פעם. זו אחריות גדולה וגם זכות גדולה להוביל אותו יחד עם הצוות החכם והחזק שיש היום במכבי", הוא אומר ומוסיף כי הוא מייחל "לזכות בכמה ימים של רגיעה שיאפשרו לצוות הרפואי לנוח. ברמה הלאומית והעולמית כמובן אני מאחל שנזכה למגר את המגפה, לחזור לשגרה ולשקם את הבריאות, החינוך והכלכלה".
גם את סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת החולים מאוחדת מזה שנתיים וחצי, תקופת הקורונה תפסה כשהמערכת שבהנהלתה ערוכה ומוכנה במסגרת פעילות "מאוחדת היברידית". כבר אז היה מגוון פתרונות של רפואה מרחוק היישר מהתיק הרפואי של הלקוח, באופן שמאפשר לחסוך מהלקוחות את הצורך להגיע פיזית למרפאות ולהסתכן בהידבקות בקורונה. "אגפי הרפואה והסיעוד של מאוחדת נערכו מיד עם מערכי אשפוז בית, טיפול ותמיכה - שתפקדו מהרגע הראשון ומנעו את סתימת בתי החולים וחסכו מאלפי לקוחותינו שנדבקו בקורונה את הקשיים ואי הנעימות הכרוכים באשפוז. גם המערך הפסיכולוגי והסוציאלי שלנו היה ערוך מהרגע הראשון כדי לתמוך במי שנזקקו לכך, פרט לבעיות שאנו מטפלים בהן בשגרה. כך, למשל, היו לא מעט מקרים שבהם האחיות המסורות של מאוחדת גילו שסגירת מועדוני הקשישים נעשתה לפני שהרשויות התארגנו לספק ארוחות חמות לקשישים נזקקים. לצערי, מצאנו עשרות אנשים רעבים".
מה הייתה תוכנית הפעולה הראשונית שלכם?
"לאפיין את האוכלוסייה בסיכון ולהקים מיד מוקדים פרו־אקטיביים של אחיות ורופאים שיצרו קשר יזום עם האוכלוסיות השונות תוך הקפדה על הנגשה שפתית ותרבותית. הנחינו את הלקוחות כיצד למזער את הסיכונים, הדרכנו אותם באילו אמצעי זהירות לנקוט וכיצד ליישם את המלצות הריחוק החברתי. כמובן שככל שאיתרנו חולים או חשודים כמי שלקו בנגיף ביצענו להם בדיקות וסיפקנו להם את ערכות הניטור המתאימות, תוך המשך מעקב רפואי צמוד".
בעיניה של רגב רוזנברג, האתגר הגדול בקורונה היה ועודנו חוסר הוודאות וחוסר הידע המוקדם על הנגיף: "הגם שההתפרצות בישראל התרחשה כמה שבועות אחרי שהנגיף כבר עשה שמות בעולם, קשה מאוד להעריך התנהגות של מגפות חדשות - באילו אברים הנגיף פוגע, מה צריך לרכוש מהר ועל מה אפשר לוותר. האתגר השני הוא האתגר המתמשך של מערכת בריאות ציבורית שהוזנחה והורעבה במשך שנים למרות כל ההתרעות שלנו, ראשי קופות החולים ומנהלי בתי החולים. והמערכת המורעבת הזאת נאלצה לשנס מותניים עם כל מה שיש לה ומה שאין לה ולעבוד כבר יותר משנה במתכונת חירום, לא במקום כל המטלות הרגילות שלנו אלא בנוסף להן", היא מדגישה. "אתגר חשוב נוסף ברמה הלאומית הוא לזכור שמלבד הקורונה לא פסו לצערנו מחלות אחרות מן העולם. על כולנו להמשיך לטפל ולמנוע תחלואה והחמרה במצבם של חולים במחלות רגילות, לא עלינו".
רגב רוזנברג מוקירה את כל העוסקים במלאכה: "אני מוקירה לא רק את המנהלים אלא כל אחות במרפאה, כל לבורנטית במעבדה, כל עובדת סוציאלית ועובד מנהלה – במאוחדת ובכל הקופות האחרות - שיחד כמובן עם הרופאים המדהימים של כולנו נרתמו כאיש אחד ונתנו ונותנים מאתיים אחוז מעצמם כדי להתמודד עם האתגר. אולי עוד זרקור מתבקש הוא לאנשי הלוגיסטיקה של מאוחדת ושל הקופות האחרות, אנשים שבדרך כלל עושים את עבודתם השקטה מאחור, אבל באירוע הקורונה הם לא רק הגב אלא המובילים והמאפשרים הן של מוקדי הבדיקות, הן של מוקדי החיסון ולא פחות חשוב של כל ציוד המיגון לצוותים הרפואיים שלנו. השילוב הזה של אנשים מופלאים, מקצוענים אמיתיים ומסורים יחד עם ההיערכות המוקדמת שלנו עשה לשמחתי את ההבדל, ואפשר לנו לטפל בשיעור חולים גבוה בהרבה מאשר חלקנו באוכלוסייה".