בי"ח ברזילי ישלם פיצוי של כ-675 אלף ש"ח, לבן 70 משום שבמהלך ניתוח להסרת גוש סרטני בכליה בשיטת ההקפאה, המנתחים הקפיאו בצורה רשלנית, גם את השופכן שהוא הצינור שמעביר שתן מהכליה אל שלפוחית השתן.
בכך הרופאים גרמו לפגיעה בלתי הפיכה שגרמה להרס הכליה ולכריתתה. כך עולה מפסק דינו של בית משפט השלום בת"א בעקבות תביעה שהוגשה באמצעות עו"ד בנו גליקמן.
מהתביעה עולה כי בן ה-70 עבר לפני 11 שנים בבית חולים ברזילי, ניתוח להסרת גידול ממאיר בגודל של כ-3 סנטימטרים בכליה. מספר חודשים לאחר הניתוח, התגלה לראשונה כי השופכן של הכליה חסום ואינו מנקז ממנה שתן. שש שנים אחר כך הכליה הפסיקה לתפקד ונאלצו לכרות אותה.
בפסק הדין הוכח כי מנהל המחלקה האורולוגית בביה"ח באותה תקופה ושני רופאים נוספים שביצעו את הניתוח, לא עקבו באמצעות מצלמה לפרוסקופית ואולטרסאונד לפרוסקופי על מהלך הקפאת הגוש הסרטני ולא מנעו את התפשטות "כדור הקרח", כך שלא יפגע איברים הסמוכים לגוש הסרטני.
מומחים רפואיים שבחנו מטעם התביעה ובית המשפט את התיעוד הרפואי, קבעו כי השגחה באמצעות מצלמה זו, היא פעולה מהותית בהיותה חיונית לבטיחות הניתוח ומניעת פגיעה של "כדור הקרח" ברקמה בריאה בסמיכות לגידול. פגיעות כאלה הן בדיוק האירוע שמנסים למנוע באמצעות מעקב רציף של המצלמה המוחדרת לגוף במהלך הניתוח ומאפשרת תצפית ישירה באמצעות מוניטור בשעת הפעולה, על מיקום המחטים דרכן נעשה הליך ההקפאה.
בית המשפט קבע כי הוכח שחסימת השופכן נגרמה מהתפשטות בלתי מבוקרת של הקפאת הגוש הסרטני וזאת בניגוד לחוות דעתו של מומחה בית החולים ומומחה בית המשפט, אשר קבעו שלא הייתה כל רשלנות. לאחר חקירת כל המומחים, קיבל בעניין זה בית המשפט את חוות דעת מומחה התביעה.
אם לא די בכך, המנותח לאחר הניתוח ובמהלך האישפוז, התלונן על כאבים מתמשכים וחום, מה שהיה צריך להדליק נורה אדומה לסיבוך בניתוח ולחסימת השופכן. לכן נקבע גם שהיו צריכים לאחר הניתוח לבצע בדיקת CT אבחנתית לוודא שהכאבים והחום, לא נגרמו בגלל פגיעה באיבר חיוני.
מומחה התביעה ציין בחוות דעתו, כי התמשכות החום והכאבים, מלמדת שאירע סיבוך ניתוחי לא קל ולא צפוי בכליה. אם היו מבצעים את בדיקת ה-CT בסמוך לאחר הניתוח, היו מגלים שהשופכן חסום, היו מחדירים דרכו תומכן שיכול היה למנוע או לכל הפחות לצמצם את הנזק באופן משמעותי. המומחה קבע כי אי ביצוע הבדיקה מהווה רשלנות נוספת של צוות בית החולים.
כל הניסיונות לשחזר את השופכן כשלו והחלה להירשם ירידה מתמשכת בתפקוד הכליה. 8 שנים לאחר הניתוח נכרתה הכליה.
בבי"ח ברזילי טענו כי לא הייתה רשלנות וכי הכליה המדוברת הייתה קורסת גם אלמלא הניתוח, בין בשל גורמי הסיכון ובין בשל הישנות מחלת הסרטן. בית המשפט דחה הטענה וקבע כי הסרטן לא חזר לכליה ובא כוחו של בן ה-70, עו"ד בנו גליקמן העוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית, הוכיח שהרשלנות של צוות בית חולים ברזילי, גרמה לאובדן הכליה.
כתוצאה מכריתת הכליה ומהבקע הניתוחי, נקבע כי בן ה-70 סובל מנכות לצמיתות בשיעור של 100 אחוזים. בתביעה נטען כי מצבו הרפואי של המנותח, כרסם במקצועו, לא איפשר לו להמשיך בעבודתו לפני הניתוח, שכרוכה במאמצים פיזיים הכוללים הפעלת מכונה משך שעות רבות, עמידה מרובה, הרמת פלטות כבדות וכיוצא בזה. לכן נגרמה לו פגיעה תפקודית מלאה.
בסופו של דבר בית משפט השלום בת"א פסק כי על בית חולים ברזילי לשלם לבן ה-70 פיצוי כולל של כ-675 אלף ₪. זאת עבור אובדן שכר, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, כאב וסבל , הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' ושכר טרחת עורך דינו.