דיוויד רויטמן, מעצב ומייסד המותג 'David roytman LUXURY JUDAICA' התארח באולפן ערוץ 7 וסיפר על התובנה שהובילה אותו לפתוח מותג יודאיקה.
"בשנים שעבדתי במנהטן ראיתי המון אנשים שמגיעים לעבודה, יוצאים מהרכב היוקרתי שלהם עם חליפה מעוצבת, עם חפתים ושעון יוקרה, ורואים שהם עשו תסרוקת על הבוקר והשקיעו בזה, אבל על הראש הם שמים סמרטוט מקומט שהם קוראים לו כיפה. הדבר הזה פגע בי. הדיסוננס, הפער בין הרעיון לבין הביצוע, פגע בי כל כך שהרגשתי צורך ממש חזק ופנימי לשנות את זה", סיפר רויטמן.
"באותה תקופה הייתי בשליחות חינוכית אז כל מה שיכולתי זה לחלום ולבשל את הרעיון בפנים, ולחכות לרגע שאוכל לסיים אותו", בסיום השליחות חזר רויטמן לארץ כשהוא נשוי ואב לשני ילדים ומחליט לפנות לעסקים וליישם את חזונו, "לבנות מותג יוקרה ליודאיקה. שבן אדם ילך עם כיפה ותיק לטלית בלי להתבייש, עם ראש מורם ושזה יראה בצורה מכובדת".
לדבריו, "זה רעיון אידאולוגי מאוד עמוק. ברגע שאתה מציג את זה כלפי חוץ בגאווה, זה אומר שאתה באמת מאמין בזה ומעריך את זה. אם אתה לא מאמין בזה, אתה בחיים לא תכנס למותג אופנה ותקנה פריטי לבוש באלפי ועשרות אלפי דולרים. זה שאתה מוכן לשלם זו ההוכחה שאתה מעריך ומכבד ומאמין בזה. זה שאנשים במשך מאות ואלפי שנים לובשים כיפות, אבל היחס... אנשים משקיעים בעיצוב הבית, בלבוש, בפרטי עיצוב אבל לא באלמנטים של יודאיקה. את זה החלטתי לשנות. אין עם אחר שמתבייש כל כך ומזלזל כל כך באלמנטים ובסממנים הדתיים שלו כמו עם ישראל".
רויטמן לא דוחה את האפשרות העובדה שבמהלך הגלות היהודים נאלצו להסתיר סממנים יהודיים היא הסיבה למצב עליו הוא מלין, "בוודאי שהיו אילוצים והיו סיבות, השאלה היא מה אנחנו עושים בשלושים השנים האחרונות שבהן יהודי יכול להתהלך באופן חופשי עם כיפה, ואם ישנו מקום בעולם שאי אפשר הוא יכול בחופשיות שבו כן יוכל. כשהתחלתי ויצאה הקולקציה הראשונה ואנשים התחילו ללבוש את זה והיתה הרבה התלהבות, הרבה שאלו 'איך אף אחד לפניך לא חשב על זה?' "
על הפער בין הרעיון האידאולוגי לעסקים הוא אומר, "העסק הזה לא נבנה בשביל להיות מיליונר, היום הוא ב"ה רווחי והכל מתקדם יפה, אבל אם אנשים לא משלמים ולא מוכנים לתרגם את הרעיון שלהם למעשים, אז הכל לא שווה וזה לא נחשב ביזנס ומותג, וזה גם לא יתקדם ויתפתח".
רויטמן מספר כי היום העסק מתפתח לכיוונים נוספים, "העסק פונה לנישות מדהימות, מוויטראז'ים ועיצוב בתי כנסת כי אנחנו בנינו את המותג היהודי האקסקלוסיבי הראשון אולי בהיסטוריה".
כמו כן מציין רויטמן כי הפרסום הוא המוצר עצמו וכיפה יפה המונחת על הראש היא הפרסום הטוב ביותר שלו, "מי שלובש כיפה יפה הוא בדרך כלל לא יסתיר את זה עם כובע או קסקט, הוא יציג את כלפי חוץ לראווה ויהיה שליח לרעיון האידאולוגי שלנו".
כיאה למותג, המוצרים מתחלקים ונמכרים לפי קולקציות, עונות, שנים וסגנונות, "יש לדוגמא קולקציית חליפות
''אני לא טוען שכיפה חשובה יותר מגרביים, כי אין לי האמת ערך דתי, אבל היא בטח לא פחות חושבה מגרביים, אז אם גרביים אתה מתאים למכנס, לחליפה ולנעליים... נו נו נו אם אתה לא עושה את זה לכיפה".
ב'David roytman LUXURY JUDAICA' מציגים גם מגוון פתרונות להשארת הכיפה על הראש, מסיכה המחברת את הכיפה לראש בלי לתלוש את השיער, ועד 'כיפית' המחברת את הכיפה בעזרת ואקום לקרחת, "בשביל אנשים שהתרגלו להחזיק את הכיפה עם היד על הראש כל היום, זו ממש הצלה".
רויטמן מספר בסיפוק, "יש אנשים שהתחילו לשים כיפות ביום יום כי סוף סוף הם ראו כיפה כל כך יפה שזה גרם להם לרצות ללכת בגאווה עם הכיפה".
לדבריו הקמת המותג היא נקודת ציון, "יש יחס של עם ישראל לכיפה עד הקמת המותג שלנו, ומהקמת שלנו והלאה. אנשים יכולים לא להסכים ולא לקנות, אבל זה שזו תופעה של עשרות אלפי אנשים העולם, שהולכים עם כיפות מעוצבות ומכבדים את הרעיון של יודאיקה בצורה אחרת, זו עובדה מוגמרת. זה שעשינו את המהפך המנטלי הזה. כמה אחוזים זה יתפוס, ובוודאי יצטרפו מותגים אחרים ככה דרכו של עולם. אבל זה שאנחנו פורצי דרך, וזה שהצלחנו לעשות מהפכה, זה מקום לגאווה ואני מרגיש שחייתי את החיים שלי לא לחינם. את ההיסטוריה עשינו".
המחירים נעים בין כ-150 ש"ח ל-3,000 דולר, "נכון זה לא זול, אבל תקנה עשר כאלה שיזרקו בבית כמו סמרטוטים. יש לנו קולקציות משותפות עם מותגי-על כמו זילי, מותג צרפתי שיש לו בוטיקים בכל העולם, מותג יוקרה אחד היקרים בעולם. הבעלים של זילי הוא בן של יהודי מאוקראינה שהיה לו חשוב לעשות משהו והוא לא ידע איך, עד שהכרנו והוא שמע עליי מהרבה לקוחות שלו. עשינו קולקציית כיפות ממש רגע לפני הקורונה. במהלך בניית הקולקציה הוא בא ואמר שיש לו הרבה מאוד לקוחות יהודיים דתיים שמבקשים ממנו לעשות טליתות וסירטוקים לרבנים אבל הוא לא מבין בזה. הוא אמר לי 'אתה באת אליי בדיוק בזמן. אני צריך שתעזור לי'. אני מוצא את עצמי יושב עם מעצב-על במרכז פריז, שהוא מבקש ממני לעשות קולקציה של סירטוק וטלית. אני כמעט בכיתי. כשהתחלתי את הדרך אנשים צחקו עלי, 'מי יקנה את זה? מי צריך כיפה ב- דולר?!' והנה הוא רוצה לעשות סירטוקים שימכרו בעשרת אלפים דולר ויש לו ליין של הזמנות והוא רק מחכה למישהו שיעצב את זה בצורה מתאימה לרעיון היהודי ולהלכה".
