המתקפה על סטלה מעציבה מאוד

ערכי הציונות הדתית, בצלאל, הם "תקע בשופר לחרותנו"; בשופר גדול ולא בחצוצרה מגזרית קטנה.

מוטי קרפל , ב' בניסן תשפ"א

המתקפה על סטלה מעציבה מאוד-ערוץ 7
מוטי קרפל
צילום: עצמי

המתקפה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' על סטלה ויינשטיין מרשימת ימינה מעציבה מאוד.

אז נכון, היא לא "משלנו"; קוראים לה סטלה, ולא מוריה, גאולה או תהילה; היא לא גדלה בבית אל, אלא בקווקז; לא האכילו אותה עם כפית של זהב בפה, אלא היא נאלצה לרעוב לפת לחם בילדותה; היא לא תמיד שמרה שבת, אלא הגיעה לכך מעצמה; היא כנראה גם לא שומרת על קלה כחמורה, כי היא לא זכתה להתחנך כילדה ב"נעם" קריית משה אלא התגלגלה בגלויות, בדרכים וברדיפות.

אבל בכול זאת, היא כן משלנו. משלנו של הגדלות.

כי "משלנו" היום, כבר יצא מהשטיבל, בצלאל. ה"שלנו" היום הוא לא רק חולצה לבנה בשבת ושרוולים ארוכים. הוא כבר לא מפחד ממי שלא מריח מהמגזר שלו ולא גדל בבני עקיבא. הוא הולך ומתרחב, והוא מכיל ומחבק את כול עם ישראל, כפי שהוא. ואפילו אחת שקוראים לה סטלה הוא יודע לחבק.

דיברת על הדגלים והערכים של הציונות הדתית, אז בוא אזכיר לך אותם, כפי שניסח אותם הרב קוק:

"...הרבה הוקל מכאובי על ידי הד קול קודשם...שאיננו מדבר בשם ולשם מפלגה וכתה מיוחדת, כי אם לדרישת הטוב של כללות האומה לכל רוחבה עומקה והיקפה של מובן המילה"."....[לא עוד] בצביון הראוי לצאת מתוך חצוצרה קטנה של מפלגה פרטית אחת.( (אגרות, אגרת תכ"ז, כרך ב', עמ' ע"ז)".

ערכי הציונות הדתית, בצלאל, הם "תקע בשופר לחרותנו"; בשופר גדול ולא בחצוצרה מגזרית קטנה.

"ושא נס לקבץ גלויותינו"; כל גלויותינו. ללא פסילות. ללא רמיזות עדתיות, ובלי ניחוח מגזרי.

אתה שואל "את מי אתם מעדיפים, את אורית סטרוק או את סטלה ויינשטיין". אז בוא אנסה לחשוב יחד אתך איך היה הרב קוק מגיב על שאלה כזו:

הוא היה דוחה את השאלה על הסף. הוא היה חושב שהיא מכוערת. מביישת. שהיא איננה מתאימה למי שהוא מתלמידיו. אבל הוא, בעדינותו, ובחכמתו, אפילו לא היה אומר לך את זה, אלא רק את הצד החיובי:

"אנחנו מעדיפים את שתיהן. ואנחנו שואפים ששתיהן תכנסנה לכנסת. ואין לנו ספק שהן תהיינה שם חברות טובות ותעבודנה בשיתוף פעולה. ושיחד, דווקא שתיהן יחד, תיבננה את בית ישראל."

אוהב אותך.