הרב משה מאיר אבינר: האם ניתן להכריח את הציבור להתחסן?

הרב משה מאיר אבינר קובע כי ניתן להטיל סנקציות והגבלות על מי שלא מתחסן כדי לגרום לו להתחסן.

הרב משה מאיר אבינר , ג' בניסן תשפ"א

הרב משה מאיר אבינר: האם ניתן להכריח את הציבור להתחסן?-ערוץ 7
חיסון לקורונה
צילום: אריה מינקוב

לאחר כשנה שאנו נאלצים להתמודד עם מגפת הקורונה, פותחו חיסונים כנגד המחלה. רבים שמחו והזדרזו להתחסן, אך ישנם שמתנגדים לחיסון בטענה שאין מספיק מידע על הסיכון בנטילתו.

בנוסף ישנה קבוצה המתנגדת לכל חיסון משום שהוא גורם להיחלשות המערכת החיסונית ונזקים אחרים.

נשאלתי האם ע"פ ההלכה ניתן לכוף לעשות חיסונים?

כדי לענות על שאלה זו יש לעיין בכמה סוגיות. כגון, חיוב האדם לשמור על בריאותו ועוד.

מאמר זה לא ידון בסוגיות אלו, אלא בשאלה האם הציבור יכול לכוף את היחיד, כדי לשמור את עצמו מפני נזקים.

בהלכה מצאנו שניתן לכוף את תושבי העיר על כמה דברים, הלכות אלו נפסקו בשולחן ערוך (חו"מ קסג,א):

כופין בני העיר זה את זה, (רמ"א: אפילו מעוט כופין את המרובים), לעשות חומה, דלתים ובריח... רמ"א: וה"ה לכל צרכי העיר.

בדברי הרמ"א מתחדש שבדברים הנצרכים לעיר יחיד יכול לכוף את הרבים וכן מתבאר שדין זה מתרחב לכל צורך הכרחי.

בשו"ת ציץ אליעזר (ב,כב) דן בחובת בני העיר לשלם מיסים ומסכם:

למדנו מכל זה שבני העיר יש להם הרשות והיכולת לכוף זה על זה להשתתף לסידור כל הצרכים החיוניים... שהעיר נצרכת להם.

ע"פ יסוד זה ניתן לומר, שכמו שניתן לכוף לבנות חומה לעיר כדי להינצל מאויבים, כך ניתן לכוף להתחסן כדי להינצל מהוירוס המסכן את בני העיר. ואין לשמוע את הטענה "מה אכפת לכם שאני לא מתחסן, אני מסכן את עצמי"? מכמה טעמים:

א. עדין לא ניתן לחסן את כל האוכלוסייה כגון קטנים או אנשים עם מערכת חיסונית חלשה.

ב. הציבור ניזוק כיון שהעסקים לא נפתחים באופן מלא.

ג. בתי החולים מלאים חולים וכשהעומס גדול בהכרח לא ניתן לטפל בחולים באותה תשומת לב, ואנשים יכולים להנזק מכך.

ד. הפגיעה במערכת החינוך גדולה מעבר לחוסר הידע הנלמד, ואין לדעת עד היכן יגיעו השפעות אלו.

ואם יטען הטוען, 'אני נשמר מאוד מלהדביק ולא יוצא מהבית כלל', נשיב שאנו מחסנים את כולם כיון שרק באופן זה אנו מצילים את הציבור באופן מלא ולא ניתן לסמוך על כל אחד שישמור על הכללים.

כפיה זו אינה רק בממון כפי שניתן ללמוד מדברי השולחן ערוך (שם,ד):

אם כל העם יוצאים ומתקנים בעצמם, לא יצאו ת"ח עמהם, שאין דרך תלמיד חכם להתזלזל בפני עם הארץ.

גם בדבר שיש בו סיכון ניתן לכוף את היחיד, הרשב"א (שו"ת ג,שפב) נשאל כיצד יש לחלק את המשמרות של שומרי העיר (דבר שיש בו סיכון לשומר).

נראה שהמקור לכך שניתן לכוף את היחיד לצורכי הרבים אף במקום המסכן אותו, הוא הכפייה לצאת למלחמה.

ואף שלגבי מלחמת רשות יש צורך בסנהדרין, היינו משום שמלחמת רשות אינה צורך גמור. אבל בצורך גמור, יש היתר תמידי אף ללא סנהדרין לכוף, כמו יציאה למלחמת מצווה.

כעין זה כתב בקובץ שעורים (ב"ב,מא) כאשר בא להסביר מדוע ניתן לכוף לבנות שער לחצר:

הטעם בכל אלו הוא משום מצוה... וגם שמירת החצר מהיזק היא מצוה...

היינו שכאשר יש צורך ציבורי ניתן לכוף להשתתף עם הציבור ולא יכול לטעון שהוא לא צריך הנאה זו. טעמו שבכל נזק ציבורי יש מצווה על כל אחד, להציל את הציבור.

למסקנה: כיוון שאפילו יחיד יכול לחייב את הציבור בדבר הכרחי לעיר, באופן עקרוני ניתן לכוף את הנמנע מלהתחסן לעשות זאת כדי להציל את הסביבה מנזק, אך שיש לשקול את יעילות העניין במישור המעשי.

עם זאת כיוון שרבים מהציבור רוצים שכל סביבתם תתחסן ורואים את אלו שלא מתחסנים כמונעים טובה לציבור, על כל אחד מוטלת החובה להתחסן.

לכן ניתן להטיל סנקציות והגבלות למי שלא מתחסן ובכך לגרום לו להתחסן.

 

הכותב הוא ראש כולל דיינות בישיבת בית אל