הדרך אל האושר
הדרך אל האושר צילום: iStock

בעוד ארבעה ימים יצוין יום האושר הבינלאומי ובו נמדדת מידת האושר של אזרחים ברחבי העולם ובמדד זה מתברר שוב ושוב שלמרות הקיטורים האופייניים ישראל נמצאת בצמרת המדד.

על המדד והתחושות של כולנו שוחחנו עם פרופ' טל שביט- חוקר כלכלה התנהגותית וכלכלת אושר מהמחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באריאל.

"כלכלת אושר הוא תחום חדש, ענף של כלכלה התנהגותית. היבטים כלכליים של האושר. התחום חוקר למה שווה לנו כמדינה שהאזרחים יהיו מאושרים, איפה זה טוב לחברה ולכלכלה", מסביר פרופ' שביט. "כשהאזרחים מאושרים זה משפיע על כולנו. אושר משפיע על בריאות וכשמוציאים פחות על בריאות זה מסייע לכלכלה, אושר מביא לעלייה בפריון העבודה כי עובדים מאושרים. זה תחום שהוא רלוונטי גם למדינה וגם לחברות הכלכליות שרואות עליות ברווחיות כי עובדים פחות חולים, פחות מחסירים שעות וכך מתברר שלאושר יש ערך שהוא הרבה מעבר לפסיכולוגיה. מדובר בערך כלכלי ואת זה אנחנו חוקרים. בנוסף אנחנו נותנים כלים לשיפור האושר".

לפני שנים אחדות הוחלט להגדיר את יום ה-20 במרץ כיום האושר הבינלאומי, "ביום הזה חוגגים ברחבי העולם את נושא האושר ומפרסמים דו"ח שסוקר את השנה האחרונה בתחומים שונים, השפעות מסכים על בני הנוער בשנה האחרונה, מדד האושר אצל מהגרים ועוד. בנוסף יש את דירוג המדינות. ישראל הייתה לפני כמה שנים במקום ה-11. בהמשך היא ירדה ל-13 ואחר כך למקום ה-14", אומר שביט שאינו מנבא את הצפוי במדד הקרוב, אך מעריך שלטלטלות הפוליטיות תהיה השפעה על המדד הזה.

"הטלטלות הפוליטיות גורמות בחברה לפגיעה במרקם החברתי, בגיבוש החברתי. אנחנו מאושרים כי באופן יחסי אנחנו חברה מגובשת, מה שפחות קיים במדינות אחרות. בשנה האחרונה אנחנו רואים קרעים חברתיים שיכולים לפגוע ברמת האושר", אומר שביט ומציין כי ישראל עברה מלחמות שחיזקו אצל אזרחיה את תחושת הגיבוש ומאידך גם את האושר הלאומי, אך בשנה האחרונה ההתמודדות עם הקורונה לא הניבה תחושה שכזו.

"לא מרגישים את תחושת הביחד שהייתה במלחמות. הקורונה חידדה את זה. אין את תחושת הביחד. הפרת ההנחיות נובעת מאיבוד תחושת הביחד. אנחנו מאבדים את האושר הלאומי שהוא נכס אסטרטגי. חברה מאושרת היא חזקה וחסינה יותר".

שביט מספר על מדינות שמקדישות משרד ממשלתי מיוחד לסוגיית האושר. משרד כזה קיים גם באיחוד האמירויות ואכן המדינה ניצבת בראש טבלת המדינות הערביות המאושרות. לעומת זאת, הוא מציין, בישראל אין התייחסות מוגדרת לסוגיית האושר ובמצעי המפלגות לא נמצא סעיפים הדנים באופן בו ניתן לחזק את תחושת האושר בקרב האזרחים.

"בסקנדינביה מכניסים את נושא האושר למערכת החינוך והדבר משפיע על האושר הלאומי. זה מלמד שלא צריך להתחיל רק בגיל שלושים לעסוק באושר אלא להתחיל כבר מגן הילדים", אומר שביט ומציין כי המחקרים מגלים גם מה הפרמטרים העיקריים שמניבים אוכלוסייה מאושרת, ומדובר בנתינה וצניעות:

"צריך ללמד נתינה וצניעות, אלו שני ערכים שמחקרים מגלים שמביאים לאושר. במחקרים שאלנו שאלות על הילדות והתברר שאנשים שמספרים שקיבלו ערכים של נתינה וצניעות מאושרים יותר".

במחקרים שבחנו את מדד האושר בהיבט המוניציפאלי עלה ששלוש הערים המאושרות בישראל הן בני ברק, בית שמש וכפר סבא. "החברה החרדית מאוד מאושרת", אומר שביט ותולה גם זאת בערכי הנתינה והצניעות. באשר לכפר סבא הוא מוסיף כי מדובר בעיר השמה דגש וחשיבות על נושא הקהילה, "יש שם משהו שמחזק את תחושת הקהילה החזקה מאוד".

"אם לא נשכיל לחזק את קשרי הקהילה שלנו בעקבות הקורונה, להוריד את האש, לשנות את השיח מהשיח האלים שברשתות, נוכל לשמור את האושר, מה שישפיע על כולנו גם בהיבט הכלכלי", הוא מזהיר.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו