אות היא לעולם

מכל מרכיבי הבלוק הטכני של 'הציונות הדתית', דווקא 'עוצמה יהודית' בראשות איתמר בן גביר היא היחידה שממש מזוהה עם האות שעל הפתק לקלפי.

חגי הוברמן , ד' בניסן תשפ"א

אות היא לעולם-ערוץ 7
חגי הוברמן
צילום: ללא קרדיט

מעטות היו הפעמים ב-40 השנים האחרונות, שהציבור הציוני דתי לא עמד בפני שתי מפלגות לפחות שהתיימרו להיות הנציגות האותנטית של הציונות הדתית: המפד"ל מול 'התחיה' ותמ"י ב-1981, המפד"ל מול 'התחיה' ו'מורשה' ב-1984, המפד"ל מול 'התחיה' ו'מימד' ב-1988, המפד"ל מול 'התחיה' ו'מולדת' ב-1992. המפד"ל מול 'האיחוד הלאומי' ב-1999 וב-2003, וב-2009. 'הבית היהודי' מול 'הימין החדש' ב-2019א'.

וזה לפני שהזכרתי את הריצה הנפרדת של 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי' בשנות החמישים. ואם שכחתי איזשהו פילוג, זה בוודאי לא בגלל מיעוט הפילוגים הללו. סליחה מראש בפני המפלגים למפלגות.
גם הפעם עומדות שתי מפלגות שהציונות הדתית במהותן: 'ימינה', והמפלגה שניכסה לעצמה, בחוצפה מסויימת, את השם 'הציונות הדתית'.

אני רוצה להתייחס להיסטוריה המופלאה של האותיות על פתקי הקלפי של שתי המפלגה: ה-ב' וה-ט'.

זה ממש לא טב

נתחיל דווקא בט', הצעירה יותר. מה משמעות האות ט'? למה דווקא ט'? אז למי שלא זוכר, ט' פירושו טרנספר. של ערבים כמובן. זה לא סתם חידוד, זו מהות האות. זו היתה האות של מפלגת 'מולדת' שהקים רחבעם זאבי לקראת הבחירות לכנסת ה-12 בשנת 1988. 'גנדי' ביקש בכוונה את האות הזאת, שכן מהות מפלגתו היתה פתרון מדיני שיתבסס על טרנספר מרצון של ערביי יש"ע.

האות הזו ליוותה אותו גם במערכות הבחירות הבאות, בשנים 1992 ו-1996. לקראת הבחירות לכנסת ה-15, בשנת 1999, התאחדה 'מולדת' עם שתי מפלגות חדשות שלא היו קיימות לפני כן, 'תקומה' בראשות חנן פורת ז"ל ו'חירות' של בני בגין – והקימה את 'האיחוד הלאומי'. האות על הפתק היתה ה-ט' שהביא איתו גנדי מ'מולדת', ה-ט' של הטרנספר, כשלפניה נוספה האות י', אולי בגלל שראש הרשימה בני בגין לא הסכים לעמוד בראש רשימה שהפתק שלה נושא את הט' המובהקת של הטרנספר.

בבחירות לכנסת ה-16 התמודדה מפלגת 'האיחוד הלאומי' יחד עם 'ישראל ביתנו' של אביגדור ליברמן, כשהאות על הפתק לקלפי היתה ה-ל' של ליברמן, שעמד גם בראש הרשימה. האות ט' נמסרה זמנית למפלגת 'רע"ש - זכויות הגבר במשפחה' שלא עברה את אחוז החסימה.

3 שנים אח"כ, בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006, התמודד ליברמן לבדו תחת האות ל'. 'האיחוד לאומי' חבר הפעם למפד"ל תחת השם 'רשימה יהודית לאומית מאוחדת'. המפד"ל הביאה את האות ב' המסורתית שלה, האיחוד הלאומי את הט' שלו, ועל הפתק הופיעו האותיות טב.

האיחוד הזה החזיק מעמד בדיוק כנסת אחת. בבחירות לכנסת ה-18 בשנת 2009 שוב התפרקה החבילה. 'האיחוד הלאומי' שב והתמודד עצמאית תחת האות ט' שכבר היתה בכיסה, והמפד"ל שהפכה ל'בית היהודי' שמרה על הב' ההיסטורית שלה. היא המשיכה עם 'האיחוד הלאומי' גם בבחירות לכנסת ה-19 בשנת 2013, שחזרה לרשימה משותפת עם המפד"ל תחת האותיות טב, וכך גם בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, וגם ברשימת 'איחוד מפלגות הימין' לכנסת ה-21, אלו שקיבלו את התואר 'בחירות 2019א''. האותיות טב ליוו את רשימת 'ימינה בראשות איילת שקד הבית היהודי – האיחוד הלאומי – הימין החדש' בבחירות לכנסת ה-22, ואת רשימת 'ימינה' בבחירות הקודמות לכנסת ה-23.

הפילוג בין המפלגות בבחירות הנוכחיות, הביא באופן מפתיע את האות ב' דווקא ל'ימינה' (בגלל תמיכתה של סיעת הבית היהודי שלא מתמודדת בעצמה בבחירות), ואילו המפלגה המתהדרת בשם 'הציונות הדתית' רצה שוב תחת הט' של הטרנספר, רעיון שמעולם לא היה חלק מהשקפת העולם המדינית הבסיסית בציונות הדתית.

באופן אירוני, מכל מרכיבי ה'בלוק' הטכני של 'הציונות הדתית', דווקא 'עוצמה יהודית' בראשות איתמר בן גביר היא היחידה שממש מזוהה עם האות שעל הפתק לקלפי.

אגודת ישראל תחת האות ב'

וכעת לאות ב'. עוד בטרם היות הכנסת, בבחירות לאספה המכוננת (שהפכה את עצמה לכנסת הראשונה) אשר התקיימו ב-כ"ד בטבת תש"ט, 25 בינואר 1949, השתתפה 'החזית הדתית המאוחדת' - רשימה מאוחדת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי.

הייתה זו הפעם היחידה בתולדות המדינה בה היו מאוחדות כל המפלגות הדתיות והחרדיות בכנסת ברשימה אחת (אם כי היו עוד מספר מפלגות דתיות קטנות שלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה). האות על הפתק לרשימה הזו, שזכתה ל-16 מנדטים, היתה – ב'. ראשי אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל, הגלגול הקודם של 'יהדות התורה' – הרב יצחק מאיר לוין, הרב קלמן כהנא, הרב בנימין מינץ זכר צדיקים לברכה - התמודדו בראשית המדינה לכנסת תחת האות הציונית-דתית ב'.

שנתיים אח"כ, בבחירות לכנסת השניה, ב-30 ביולי 1951, כ"ו בתמוז תשי"א, התפרקה החזית הדתית – כולל פילוג בציונות הדתית. האות ב' היתה על הפתק של מפלגת 'המזרחי', שבה דמויות נשכחות מההיסטוריה הציונית-דתית, כמו שלמה-ישראל בן-מאיר (בנו שאף הוא היה ח"כ יהיה לימים מפורסם ממנו: ד"ר יהודה בן-מאיר), מרדכי נורוק, דוד-צבי פנקס שזכור בעיקר בזכות הרחוב על שמו בתל-אביב.
ואילו הפועל המזרחי, בראשו דמויות שהיו לימים מראשי המפד"ל בהם משה שפירא (עדיין בלי השם 'חיים'), משה אונא, יצחק רפאל, יוסף בורג, זרח ורהפטיג, ומיכאל חזני, קיבלה את האות ו'.

מאז הבחירות לכנסת השלישית ב-ז' באב תשט"ו, 26 ביולי 1955, ליוותה האות ב' את האיחוד של שתי המפלגות, תחת השם המפד"ל – המפלגה הדתית לאומית, עם או בלי ט' לצידה. (האות ו' של המזרחי התגלגלה הרחק שמאלה, כשהפכה לאות של רק"ח – הרשימה הקומוניסטית החדשה, שבהמשך גילגוליה היא כיום חלק מהרשימה המשותפת של המפלגות הערביות).

בלי כוונה מראש, האות ב' התגלגלה ל'ימינה' בגלל שהמפד"ל ההיסטורית, לראשונה, לא משתתפת באופן פעיל בבחירות ותומכת ב'ימינה'. באופן סמלי, אם כן, 'ימינה' היא ממשיכת דרכה של הציונות-הדתית הקלאסית, ההיסטורית.

חגי הוברמן הוא עורך השבועון הציונות הדתית ''מצב הרוח''