ברנדה הורביץ פרוור
ברנדה הורביץ פרוור צילום: בורנו שרביט

נדמה שהדברים עשויים לחזור למצבם הרגיל עם אחוז המתחסנים ההולך וגדל והשיפור הניכר במצב התחלואה, אך למעשה אנו ניצבים בפני קושי בריאותי עמוק הרבה יותר, אשר הולך וגדל בטווח הארוך. קושי שעשוי להתגבר במיוחד לקראת חגי הפסח.

בישראל היום כל אחד יכול להתחסן במהירות ובקלות אך אדם הזקוק לתמיכה ועזרה נפשית דחופה נדרש לחכות שבועות ארוכים ואף חודשים ללא מענה. נראה שקובעי המדיניות עדיין מתקשים להבין ששירותי בריאות הנפש ושירותי הרווחה הם השירותים החיוניים, בעת הזו.

נדרשת התייחסות דחופה לפער המתרחב בין האוכלוסיה הבריאה והאוכלוסייה הנמצאת במצוקה. קובעי המדיניות מטפלים בתסמינים הפיזיים של המגפה ולא מטפלים בתסמינים הנפשיים. כעת מתבהר שאלו לא פחות קריטיים.

מגפת הקורונה נכנסת לשנה השנייה וכבר מדינת ישראל מובילה עולמית בחלוקת החיסונים ומספקת מידע קריטי לעולם. לכל הדעות מגפת הקורונה היא אירוע טראומטי קולקטיבי שבו כלל האוכלוסיה סובלת מתסמינים של פוסט טראומה ושמירה על חוסן לאומי מחייבת התייחסות הוליסטית לגוף ולנפש.

בינואר 2021 קיצץ משרד הבריאות כעשרים וחמשה אחוז מכוח האדם של הפסיכולוגים המתמחים בקופות החולים. נוסף לו קיצוץ של משרד הרווחה ב 40% מהתקנים של עובדים סוציאליים, תקנים של עו"סים לחוק נוער אינם מאוישים. כאשר רשויות מתלוננות שאין מספיק פסיכיאטרים התשובה המתקבלת היא שעסוקים בקורונה.

עמותת ער"ן מדווחת על עליה של 30% בפניות עם תוכן אובדני והקיצוץ מתרחש בשיאו של המשבר הנפשי, הכלכלי, הבריאותי הגדול ביותר שהיה בישראל. הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ביקש להבחין במשבר הקורונה היקף הפניות בקבלת סיוע נפשי מהנתונים עולה כי אחד מכל חמישה בני 21 ומעלה דיווח כי מצבו הנפשי החמיר או החמיר מאוד במהלך המשבר. אחד מכל שלושה דיווח על תחושות של לחץ וחרדה ואחד מכל ארבעה דיווח כי מצבם הרגשי של ילדיו החמיר או החמיר מאוד

אדם בדיכאון נתפס כחלש ובמשך שנים התאבדות הוסתרה בצללים וגם היום חוששים לדבר על התופעה. אפשר גם אחרת.

מדיניות מצילת חיים צריכה להיקבע ברמה הארצית, בגיבוי תקציבים ואיוש משרות ולא בקיצוצים שמשאירים את השטח חשוף. בוואקום שנוצר יש מקום נרחב למדיניות של טיפול והתמודדות ברמה המקומית.

הרשויות המקומיות מבינות את תפקידן המנהיגותי שהתגלה ביתר שאת כעת ואת היכולת לתת מענה משמעותי ברמה המקומית לנזקי הקורונה. אכן, כאשר רשות עירונית מחליטה לקדם מניעת אובדנות וטיפול במצבי קיצון היא יכולה לתת מענה משמעותי אפילו בעצם התהליך של העלאת מודעות אשר מהווה גורם קריטי במניעה.

עיריית מעלה אדומים היא דוגמא של רשות שהחליטה לשים את הנושא של מניעת אובדנות על השולחן. בלב הבידוד והסגר השלישי התקיים כנס ארצי "בין אבדנות ולבין חוסן" שהשתתפו תושבים ואנשי מקצוע כדי להעלות את הנושא באומץ ולהציע מגוון דרכי התמודדות. מדיניות של דיבור גלוי על בריאות הנפש היא הצעד הראשון בהתגברות על הסטיגמה שמקיפה אותה. כאשר רשות מחליטה לגייס את כל הגורמים הרלוונטיים כדי ליצור מענה ושיח משותף היא מעניקה רשת בטחון וחוסן לתושבי העיר.

במגפה זו מימד הפיזי בתקופה הקרובה הולך והופך משני. במציאות שבתוכה אנו חיים כעת התערערו כל היסודות הפיזיים והנפשיים של חיינו, ועלינו ליצור מדיניות ברורה ליום שבו כולנו נהיה מחוסנים בגוף אך לא בנפש. קיצוצים בעת הזו חושפים את הפער ואת חוסר ההבנה של המנהיגים שלנו לגבי מרכזיותם של מרכיבי הנפש ביציאה ממשבר הקורונה ובהתמודדות עם נזקיו. יש להשוות בין משאבי הטיפול ותשומת הלב של קובעי המדיניות לחיסון האוכלוסיה וזיהוי נדבקים לזה של טיפול ומניעה. לא מאוחר להסיט את הגה הספינה מהקרחון המתקרב אלינו.


ברנדה הורביץ פרוור היא מנהלת בית ספר בדימוס, חברת מועצת העיר מעלה אדומים, יו"ר לענייני בקרה, יו"ר ועדה עירונית למניעת אטובדנות - ביחד עם היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו