יומיים לפני הבחירות האסטרטג רוני רימון מציב את נפתלי בנט ומפלגתו ימינה כלשון המאזניים בדרך להרכבת הממשלה הבאה.
"אם בנט יהיה הגרוש ללירה שיביא לנתניהו 61 הוא ילך איתו במחיר שכבר נכתב מראש – שר ביטחון ושרת משפטים עם תיקים נוספים – וחשוב מכך יפתח לבנט ושקד את דלת הכניסה לליכוד. זה לדעתי יהיה תנאי קריטי בכל משא ומתן בין הליכוד לבנט", אומר רימון בראיון לערוץ 7.
לדבריו, "אם לנתניהו לא יהיה רוב של 61, אני לא פוסל את האפשרות שבנט יוכל ללכת לגוש השני ויאמר להם: 'חברים, אם אתם רוצים אותי, אני ראש הממשלה הראשון למשך שנה וחצי'. אני לא בטוח שהם לא יתנו לו את זה".
התסריט השני, לדעת רימון, הוא יותר קשה ליישום. "יש הרבה בעיות בגוש כזה של מרכז, שמאל וימין. למשל, הם צריכים שהמפלגות הערביות או לא יבואו להצבעה או ימנעו בה כדי שיהיה להם רוב. יש גם כל כך הרבה מפלגות שמושכות כל אחת לכיוון אחר, אם כולן יזכרו שהיו מוכנות לתת את ראשן כדי שנתניהו לא יהיה ראש ממשלה – יכול להיות שיצליחו לפעול יחד".
"במצב כזה, אם יהיו בחירות וראש הממשלה במערכת כזו לא יהיה נתניהו, הסיטואציה כולה משתנה. אם תהיה התגברות על האגו, בהחלט יכול להיות שזאת אפשרות. הדמות המרכזית בכל הסיפור היא נפתלי בנט. הוא ממליך המלכים ויצטרך להחליט אם יותר חשוב לו להיות ראש ממשלה ולהצטייר בעיני הימין כמי שהוריד את הימין מהשלטון והעביר אותו לשלטון משותף של ימין ושמאל יחד", הוא מוסיף.
רוני רימון הזכיר את האפשרות שהסכם עתידי בין ימינה לליכוד יכלול היטמעות במפלגת השלטון והשאלה היא למה בנט זקוק לכך. "באופן רגיל", הוא מסביר, "רק מהליכוד יש סיכוי גדול להגיע לראשות הממשלה. הסיכוי להגיע לשם ממפלגה אחרת הוא קטן מאוד. פורסם בעבר שגם איילת שקד רצתה להיות בליכוד וגם בנט רצה. שניהם מבינים שהדרך לראשות הממשלה עוברת דרך הליכוד ולכן הם ירצו להיטמע במפלגה הזו ולהראות שהם המחליפים של נתניהו ולנסות את מזלם שם. שניהם פופולרי ואני חושב שיש להם סיכוי לא רע בקרב מתפקדי הליכוד".
שאלה נוספת היא מדוע נתניהו מנסה להחליש את בנט אם הוא זקוק למנדטים שלו כדי להרכיב קואליציית ימין יציבה. "אם נתניהו יוצא מנקודת הנחה שיש לו 61-62 מנדטים ובנט ילך איתו הוא מעדיף את בנט קטן יותר. יותר קל לנהל משא ומתן כשלבנט יש 6-7 מנדטים מאשר כשיש לו 10-11 מנדטים. הדרישות יהיו יותר גדולות. מבחינת גוש מדובר במשחק סכום אפס – כי במערכות הבחירות האחרונות החיבור בין הליכוד לימינה נתן בין 40 ל-41 מנדטים. כל קול שירד מבנט עובר בליכוד ולהיפך כך שמבחינת הגוש אין לזה משמעות. אסור להתבלבל, נתניהו רואה בבנט כיריב וההוכחה היא שהשאיר אותו בחוץ בבחירות האחרונות. הוא יעדיף לראות את היריב כשהוא נאלץ לבלוע אותו לתוכו כמה שיותר קטן".
רימון מסמן בעיה של הליכוד, שלדעתו לא תיפתר במערכה הנוכחית. "בדקתי את כל אחוזי ההצבעה במערכות הבחירות האחרונות וגם באלה שלפניהן. יש מגמה אחת מאוד ברורה – תומכי הליכוד מצביעים באחוזים נמוכים יותר מאשר תומכי המרכז והשמאל. אני לא צופה שיהיה שינוי דרמטי במגמה הזאת. אם אנשי הליכוד היו מצביעים באחוזי הצבעה דומים לאלה של המרכז והשמאל, הליכוד היה להערכתי עם עוד שניים או שלושה מנדטים והעסק היה גמור. אחוזי ההצבעה הם עקב אכילס של הליכוד".
לשאלה האם נתניהו יכול בתסריט כלשהו להקים ממשלה אלטרנטיבית לימין עם יאיר לפיד עונה רימון בנחרצות, "אין סרט כזה להערכתי. יאיר לפיד לא ייכנס עם נתניהו לממשלה כי הוא גומר את שמו הטוב לחלוטין וגם גדעון סער לא יצטרף לממשלה כזו. גם מפלגות העבודה וכחול לבן לא יצטרפו למהלך כזה. גם גנץ, שמנסה לשקם את שמו, לא ייכנס לממשלה תחת נתניהו. לכן, אם התוצאה תהיה 60-60 ונתניהו לא יצליח להעביר אליו עריק בדרך כזו או אחרת, אנחנו הולכים לבחירות חמישיות".