ליל הסדר
ליל הסדר צילום: ISTOCK

בית הדין הרבני הגדול פרסם לקראת חג הפסח פסיקה עקרונית הקובעת כי אין לאב "זכות יתר" להיות עם ילדיו בליל הסדר, למרות מצוות "והגדת לבנך".

מדי שנה לקראת חג הפסח מוצפים בתי הדין הרבניים בפסניות של הורים גרושים המתדיינים בשאלה היכן ישהו הילדים בליל הסדר: עם האב ומשפחתו או עם האם ומשפחתה.

לנוכח הסיטואציה השבה על עצמה מדי שנה החליטו דייני בית הדין הרבני הגדול לקחת מקרה ערעור אחד שהוגש לבית הדין ובו לפרסם פסק דין ארוך, מבוסס ומנומק שיהווה מורה נבוכים לבתי הדין בעתיד.

לקריאת פסק הדין

מדובר במקרה שבו בית דין רבני אזורי פסק כי מצוות "והגדת לבנך" חלה על האב וכמו כן גם חובת האב לחנך את בנו ועל כן הילד הנתון במשמורת האם ייסב בליל הסדר עם אביו ומשפחתו הגרעינית.

אמו של הילד ערערה לבית הדין הרבני הגדול, אשר נתן פסק דין מהיר, ובהמשך אליו פרסם בשני חלקים את נימוקי הדיינים, הרב שלמה שפירא והרב אליעזר איגרא, אשר כתבו פסק דין המהווה קונטרס – חוברת של עשרות עמודים עם מאות מקורות ובה סקרו את ההיסטוריה ההלכתית של הנושא.

פסק הדין מתחיל בתורה ובשולחן ערוך ועובר דרך הפוסקים הראשונים והאחרונים עד פסקי דין של בתי הדין הרבניים במאה השנים האחרונות, ומבקש לשרטט את נקודת האיזון בין החובה ההלכתית של "והגדת לבנך" וחובת החינוך החלה על האב, לבין טובת הילד המעוגנת גם היא בהלכה. כמו כן ניסו הרבנים לאתר את נקודת האיזון במקרה של ניגוד אינטרסים.

לאחר השקלא וטריא ההלכתי סיכמו הדיינים: "אין ספק שגירושין בין בני זוג במקום שיש ילדים הופכים את הילדים ל'יתומים בחיי הוריהם' עם התפרקות התא המשפחתי הגרעיני. ילדים אלו זקוקים לתמיכה ולקשר חזק יותר עם משפחות המוצא של הוריהם. הקשר עם הסבים והסבתות מתקיים בעיקר בשבתות וימים טובים ושהות עם המשפחה המורחבת. קשר זה צריך להיות קבוע ויציב, כשהילד יודע עם איזו משפחה ישהה בחג ובמועד הקרובים וכן בחגים והמועדים העתידים לבוא. מאבקים על הסדרי שהות משתנים יגרמו בוודאי לערעור מצבו הנפשי של הילד ועל ההורים ועל המשפחות, וכן על בית הדין שהוא 'אביהם של קטינים', לדאוג ליצירת מעטפת קבועה ותומכת".

"בנידון דידן", כתבו הדיינים, "שמנהגם של ההורים היה להתארח אצל הסבים והסבתות לסירוגין אין סיבה לשינוי, ואדרבא יש חובה שההסדר ימשיך ללא מריבות וללא שינויים כדי להבטיח את ביטחונם הנפשי. משכך אלה הם הסדרי השהות הרואים את טובתם הגשמית והרוחנית של הילדים וכמו שנהגו לפני הגירושין כך ראוי שינהגו גם מכאן ולהבא. ומעתה אף אם האב טוען שהוא רוצה לקיים את הכתוב "והגדת לבנך" דבר זה לא יוכל להתקיים במקום שבו תהיה פגיעה מהותית בצרכיו של הבן. לפיכך יש לדחות את תביעת האב ולקבל את ערעור האם, ולקבוע שהילדים ישהו בליל הסדר עם ההורים לסירוגין. בשנה אחת ישהו עם האב או בבית הוריו או בביתו ובשנה לאחריה עם האם בבית הוריה או במקום אחר שתחפוץ".

ובנוגע לקיום המצווה ציינו הדיינים, "אף אם האב טוען שרוצה לקיים קרא כדכתיב, 'והגדת לבנך', כשהבן משמש 'חפצא של מצווה' לעזור לאב לקיים את מצוותו – דבר זה לא יוכל להתקיים במקום שבו תהיה פגיעה מהותית בצרכיו של הבן, שהרי הבן אינו משועבד לאב לקיים את מצוותו, אף אי נימא שהמצווה יכולה להתקיים רק בכהאי גוונא, ובוודאי לא במקום שמצוות האב יכולה להתקיים באופן אחר".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו