הגיבורים שלנו בסמטאות הירושלמיות

ההיסטוריון אלידע בר שאול לוקח אותנו למסע בהיסטוריה ובסמטאות של ירושלים, להכיר גיבורים, לוחמים וחולמים שקידשו חיים למען ירושלים.

ערוץ 7 , י' בניסן תשפ"א

לקראת פסח, ימי חול המועד והטיולים שבהם, מתארח באולפן ערוץ 7 ההיסטוריון אלידע בר שאול המסתר על מה שמסתירה ירושלים במסע קדימה ואחורה בזמן.

בספרו 'גיבורים שלנו' מביא בר שאול את סיפורם של גיבורי העת הזו, מי שלחמו והקריבו את חייהם למען תקומת העם, ולדבריו ירושלים עמדה במרכז נקודת מבטם כלוחמים וכשליחי העם. הספר מתאים מאוד לתקופת החגים וכמובן ליום הזיכרון ויום העצמאות שאנו מציינים בחודש הבא.

אורי בן ארי היה אחת הדוגמאות ואלידע מספר בקצרה את סיפורו כמי שהוביל למעשה את חטיבת הראל. אם לכולנו ידוע שרבין היה מפקד החטיבה הרי שלא הוא ולא סגנו לא נכחו בקרבות. "הלחימה הייתה מדרגות מפקדי פלוגות ומטה. קח את הגדוד הרביעי של החטיבה, גדוד הפורצים, מפקד פלוגה א' הוא אורי באנר, לימים בן ארי".

"בני מהרשק, הפוליטרוק, קרא לו מלך המסתערים של החטיבה. כשהאיש הזה אמר 'אחרי' המשמעות היא שיש את עם ישראל, את חטיבת הפלמ"ח, את גדוד הפורצים ובו פלוגה א' שבראשה הוא עומד ואומר 'אחרי'. הוא קצה הפירמידה של עם ישראל במלחמה על ירושלים", אומר בר שאול וממשיך: "הם מדברים על משמעות הלחימה על ירושלים".

הגיבורים שלנו
עטיפת הספר

לרכישת הספר לחצו כאן

פרק נוסף בספרו מספר על חגי בר אוריין שקפץ על רימון. עד הוצאת הספר היה ידוע על שניים שעשו זאת, אך בספרו מספר בר שאול על 19 גיבורים שנהגו כך והצילו את חיי חבריהם. בר אוריין קפץ על רימון בירושלים הנצורה, שם, במובלעת הר הצופים לא אמורים היו להיות לצד הישראלי חיילים או רימונים. הכוח היה מחופש לשוטרים על פי הסכם האו"ם וכדי להחליף את הרימונים הם נשלחו למקום מרוחק שם הורכבו הרימונים ובר אוריין זיהה את אחד הרימונים שלא הורכב כשורה, לקח אותו במהירות מהמקום וספג את הפיצוץ לתוך גופו. בכך הוא גם הציל את חבריו וגם מנע מלחמה בשעה בה הירדנים חיפשו את ההזדמנות לפתוח במלחמה.

משפחתו של בר אוריין לא ידעה שבנה היה גיבור שהציל 55 מחבריו ומנע מלחמה אלא סברו שהוא נהרג בתאונה. לימים יאמר אורי שגיא, מפקדו של בר אוריין, ומדבר על משמעות השמירה על ירושלים עבור חיילי גולני עליהם פיקד.

מהימים ההם ועד הימים הללו של הטיולים, הביקורים והקניונים, נמשכת ונמתחת תחושת ההוד גם בנוכחות היומיומית של אזרחים ותושבים מהשורה, משוכנע בר שאול ומצטט שורות משירים מוכרים החורזים רגעי הוד ושגרה.

בר שאול מספר על האופן בו הוא רואה את ירושלים כשהוא מטייל בה, כאשר הוא נכנס לרובע, רואה את עמדות ההגנה והירי ומשחזר במעין מציאות רבודה אל מסלולי תנועתם של הלוחמים, וכשהוא בנחלאות הוא רואה את השכונה מנקודת מבטו של רבי אריה לוין זצ"ל ובמקומות אחרים הוא רואה לנגד עיניו את יוסי בנאי הקטן מתרוצץ בסמטאות.