בימים אלו מתחוללת סערה ציבורית עזה בקהילות הדתיות בתל אביב שמעלות טענות קשות נגד הסכם שנחתם בין עיריית תל אביב לעמותת בית הכנסת הגדול בעיר.
ערעור חריף שהוגש לבית הדין הרבני הגדול על ידי מתפללים ונציגי הקהילות בעיר והגיע לידי ערוץ 7 חושף את הפרשה.
המתפללים ונציגי הקהילות שאחד מהם הוא רב קהילת בעלז בתל אביב הרב אברהם דירינפלד, טוענים בערעור שמשמעות ההסכם שנחתם בין בית הכנסת הגדול לעירייה הוא מכירת חיסול של רכוש בית הכנסת והעברתו לידיים זרות, תוך פגיעה קשה בקדושת בית הכנסת ומתן הכשר פומבי לחילול שבת.
בית הכנסת הגדול בתל אביב נבנה לפני כמאה שנה בשנת תרפ"ד (1924), ברח' אלנבי בלב תל אביב ההיסטורית והוא אחד המבנים המרשימים בתל אביב. לציבור הרחב הוא מוכר בעיקר ממופעי חזנות ואירועים כמו סליחות שמשודרים בכלי התקשורת ומושכים קהל רב.
בית הכנסת הגדול הוא 'הקדש', שמשמעותו שהוא חייב לשמש רק למטרתו. בשטר ההקדש כתבו המקדישים שהוא יהיה הקדש מעתה ועד עולם, לא ימכר ולא יגאל "רק לשם בית כנסת ולא לשם איזו מטרה אחרת שהיא".
המתפללים טוענים שעל עמותת בית הכנסת השתלטו אנשים שלא נבחרו ע"י המתפללים והקהילות בעיר ואלו הגיעו להסכם עם העיריה לפיו תמורת תרומות שתשיג העיריה לשיפוץ חיצוני של בית הכנסת, היא קונה את נשמתו ואת גופו.
במסגרת ההסכם מקבלת העיריה לידיה רחבה ענקית של בית הכנסת בשטח מעל דונם(!), לצורך בניית "כיכר ציבורית", שבה תוכל לעשות אירועים וירידים שאופיים יהיה בהתאם ל"סטטוס קוו".
המתפללים טוענים שמשמעות המונח "סטטוס קוו" בתל אביב ובמקום הזה בפרט, הוא חילול שבת המוני שבמקרה הזה יהיה בשטח הקדש שמקדישיו קבעו ש"לא ימכר ולא יגאל" לעולם וישמש רק למטרת בית כנסת.
המתפללים טוענים בערעור ש"גם אם ניתן להעלות על הדעת סיבה להעביר את רכוש ההקדש לידים זרות ולשנות את מטרותיו, (ואין ולא יכולה להיות סיבה כזאת), ברי שחובה לדאוג לקדושת המקום, בהתאם להלכה היהודית ובהתאם להוראות שטר ההקדש ורוחו. חובה כזו קיימת הן מתוקף העובדה שמדובר בשטח ההקדש שנועד למטרת בית כנסת והן עקב העובדה שהוא צמוד לבית הכנסת והפעילות בו תהא תחת חלונותיו".
המתפללים ממשיכים ושואלים: "מה יותר פשוט מסעיף מפורש שיצהיר בלשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי תישמר ההלכה היהודית במתחם ההקדש ובכלל זה שמירת שבת כהלכתה? האם דרישה כזאת ברכוש הקדש שמטרתו בית אלוקים בעיר הגדולה בישראל, היא דרישה מופרזת"?
בעניין זה טוענים המתפללים שכבר כיום קשה לקיים את תפילות השבת בבית הכנסת בגלל רעשי המוסיקה הבוקעים ממקומות הבילוי הסמוכים ושואלים: "היעלה על הדעת לפגוע בצורה כה קשה בחזון מכונני ההקדש, שוודאי מתהפכים בקברם, לנוכח ההסכם הנורא הזה שמאפשר חילול שבת המוני בשטח שנדבו לטובת בית השם?"
המתפללים מתקוממים גם על עצם הסכם השיפוץ שהופקד בידי העיריה כאשר ראש העירייה רון חולדאי הוא המכריע הראשי והעירייה אף קיבלה זכות למנות נאמן להקדש בית הכנסת, אפילו ללא תנאי מינימלי שהוא יהיה שומר מצוות.
טענה נוספת עוסקת בכך שההסכם עם העירייה מבטיח רק את השיפוץ החיצוני ולא את השיפוץ הפנימי שהוא למעשה עיקר העבודה המתבקשת.
"העובדה שהעירייה רואה את בית הכנסת כמבנה ארכיטקטוני חשוב ואילו מטרתו וייעודו כמרכז רוחני מעניינת אותה כקליפת השום, לא מפתיעה, אולם מופע העליבות היהודית וחוסר חוט השדרה של פרנסי ההסכם שמאפשרים את האבחנה הזאת פשוט מקוממים. אפילו ברמה ההצהרתית, האם ניתן לקבל את העקרון שהשיפוץ החיצוני של בית הכנסת, חשוב מהשיפוץ הפנימי? האם בית כנסת הוא "צריחים" ו"עמודים", או תפילות ו"הוויות אביי ורבא"? האם אין לאלו שאישרו את ההסכם הזה, טיפת כבוד עצמי יהודי?"
עניין נוסף שמעלים המתפללים בטענה שמדובר במגמה שיטתית של העיריה הוא בהגבלה שבית הכנסת ישמש לתפילות ואירועים בלבד ולא ללימוד תורה.
לטענתם המקום שימש מאז ומתמיד לשיעורי תורה והם מצרפים תיעוד היסטורי שהיו במקום בעבר ישיבות. "בושה שאנחנו צריכים להציג תיעוד היסטורי על כך שמותר ללמוד תורה בבית כנסת, כאילו חזרנו לימי היוונים", טען אחד מתושבי האיזור ששוחח אתנו .
"אין לנו ספק שבית הדין הגדול הממונה על ההקדשות יבטל את ההסכם הנורא הזה ויחזיר להקדש את הרכוש שניסו לעשוק ממנו ולעיר תל אביב את כבודה היהודי", אמר.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "אין כל בסיס לכל טענות הפונים ולראיה הקדש בית הכנסת הגדול דחה את הערעור וביקש מבית הדין הרבני לסלקו על הסף. בית הכנסת הגדול הינו נכס היסטורי עם ערכים תרבותיים מקומיים שעיריית תל אביב-יפו רואה חשיבות בשימורם. עם השנים איבד המבנה ממרכזיותו והפך למבנה כמעט נטוש ואף מוזנח.
"לאחר שוועד בית הכנסת לא הצליח לגייס את התקציב לשימור המבנה, התגייסה העירייה והחליטה להשקיע תקציב של כ-27 מיליון ₪ לצד מציאת תורם משמעותי, שרצה את נוכחות העירייה להבטחת התרומה. ההסכם בוצע מול נציגי ההקדש שמונו על ידי בין הדין הרבני ולא על ידי שום גורם שהשתלט עליהם.
"במסגרת השיפוץ תפותח גם רחבת בית הכנסת עבור הציבור, לרבות באי בית הכנסת והוא זה שמקבל אותה לשימושו, ולא העירייה כפי שנטען. בנוסף, בניגוד לנטען, בית הכנסת נשאר ככזה, לרבות כל הוראות ההקדש ואין כל הגבלה מצד העירייה לגבי שימושו.
"על פי ההסכם בכל נושא שאינו הלכתי יקבעו ראש העירייה ואב בית הדין בהסכמה והעירייה לא מתכוונת להתערב באופי בית הכנסת או בכל הליך של ניהולו".