הקהילה היהודית בבחריין בפרט והקהילות היהודיות במפרץ הפרסי בכלל חוות עדנה מאז נחתמו הסכמי אברהם. הקהילה בבחריין, ששורשיה הולכים לאחור עד למאה ה־12, הייתה בשיאה במאה ה־19, אז הגיעו אליה סוחרים יהודים ממדינות ערב והיא מנתה יותר מ־1,500 נפשות. אחד מהרחובות במנאמה, בירת המדינה, אף זכה לכינוי 'רחוב היהודים' והיו סגור לתנועה בשבתות ובחגי ישראל.
בעשרות השנים האחרונות חיו במדינה רק עשרות בודדות של יהודים. בית הכנסת במנאמה, שקיים כבר כמעט מאה שנים, נפתח בעיקר בחגים. מניין קבוע היה נדיר. עם זאת, יהודי המדינה חיו חיי רווחה - למעט בשנות ההקמה של מדינת ישראל, אז נרדפו רבים וברחו, חלקם לישראל. אלו שנותרו הם כמעט כולם אנשי עסקים, וחלקם אף השתלבו ללא כל בעיה במוסדות השלטון.
באופן מפתיע למדי, הנציגות הבולטות של הקהילה הן דווקא נשים. המפורסמת שבהן היא הודא עזרא נונו, בכירה במשרד החוץ הבחרייני ומי שבעבר כיהנה כשגרירת המדינה בארצות הברית והייתה חברה בפרלמנט המקומי 'מועצת השורא'. להישג האחרון הגיעה גם ננסי קאדורי, ילידת לונדון שחקרה את תולדות הקהילה היהודית, ובתפקידה הבכיר ביותר עמדה בראשות ועדת החוץ והביטחון של הפרלמנט הבחרייני.
"הקהילה שלנו במתכונתה הנוכחית קיימת בערך כ־140 שנים", מספרת נונו, הממעטת להתראיין, בריאיון בלעדי ל'בשבע'. "קבוצה של יהודים עירקים הגיעה לכאן בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות ואורח חיים טוב יותר. רבים מבני המשפחות היהודיות היו סוחרים והקימו עסקים משלהם, כגון המרת כספים, טקסטיל ואלקטרוניקה. אחרים עבדו בחברות הנפט, בבנקים ובבתי הספר.
"מאז ועד היום המשפחות היהודיות חיות לצד משפחות מוסלמיות ואנחנו חלק ממארג החברה בבחריין. אנחנו גאים להיות הקהילה היהודית הילידית היחידה במפרץ, גאים בבית הכנסת שלנו - שהוא העתיק ביותר באזור, כמו גם בבית הקברות היהודי היחיד הפועל או מתפקד במדינות ערב. בית הכנסת שלנו נמצא בשיפוצים והוא אמור להיפתח מחדש בחודשים הקרובים".
איך היה לגדול כיהודייה בבחריין?
"נולדתי וגדלתי במדינה. כולם ידעו שאנחנו יהודים. החברים שלי היו מרקעים דתיים שונים וגדלנו אל תוך חיים של כבוד לכל אדם למרות ההבדלים בינינו. מעולם לא הרגשתי צורך להסתיר את הדת שלי. חגגתי עם חבריי את החגים הגדולים של כל הדתות - חנוכה, חג המולד והרמדאן".
מה המשמעות של להיות שומר מצוות בבחריין?
"בחריין מאוד מחבקת את כל הדתות, ומפגינה סובלנות שראוי שאחרים ילמדו ממנה לכל המנהגים. להיות אדם דתי בבחריין זה כמו לחיות בכל מדינה חופשית אחרת. כל אדם מרגיש בנוח עם מי שהוא ומה שהוא מייצג".
כיצד מתנהלים חיי הקהילה? באילו אתגרים נתקלת במהלך השנים?
"את הקהילה היהודית מוביל בן דודי אברהים דאוד נונו (שהיה בעצמו חבר הפרלמנט במשך שתי קדנציות, נ"ק). אנחנו באים לבית הכנסת להתפלל בעיקר בחגים. האתגר הגדול ביותר שלנו הוא הגודל: יש לנו 35 חברים בקהילה היהודית המקומית ועוד 50 תושבים שאינם אזרחים ואנשי צבא שמוצבים באזור.
"בגלל הגודל אין לנו תשתית יהודית כמו לקהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם. לא היה לנו בית ספר יהודי או מסעדות כשרות. דווקא כעת, כאשר יותר ויותר תיירים יהודים מגיעים לבקר וחלקם עוברים לארצנו מסיבות עסקיות, אני חשה שהביקוש ליהדות גובר, ואני מניחה שבשנים הקרובות הקהילה כאן תתפתח הרבה יותר".
כוכב עולה בשמי בחריין
נונו, כאמור, היא פורצת דרך בארצה. כיום היא מכהנת בתפקיד המוגדר שגרירה במשרד החוץ הבחרייני, אבל גורמים המצויים בנבכי השלטון יודעים לספר כי מעמדה בכיר מאוד.
כאשת עסקים מצליחה שרגישה מאוד לרחשי ליבם של האזרחים בארצה, הדרך לפרלמנט המקומי הייתה טבעית. "מוניתי על ידי הוד מלכותו, המלך חמד בן עיסא אל ח'ליפה, למועצת השורא בשנת 2006, ופעלתי במסגרתה בוועדת האוצר והכלכלה עד שהתמניתי לשגרירה בארצות הברית".
בשלטון הבחרייני שמו לב להצלחתה של נונו כחברת פרלמנט, והחליטו לשלוח אותה לאחת השליחויות הדיפלומטיות המאתגרות ביותר שיש. "אני מעריכה מאוד את המלך חמד בן עיסא אל ח'ליפה ואת שר החוץ שלנו לשעבר, השייח ח'אלד בן אחמד אל ח'ליפה, על שמינו אותי לתפקיד חשוב זה ועל תמיכתם. התכבדתי לשרת את מדינתי כשגרירה בארצות הברית ושגרירה שאינה תושבת בקנדה, בברזיל, במקסיקו ובארגנטינה".
התפקיד הזה הביא לימים למינוי רב חדש לבחריין, ממש לפני כמה חודשים.
"בתקופת שהותי בארצות הברית הייתה לי ההזדמנות להיפגש עם מנהיגי קהילות יהודיות רבות ולהשתתף בתפילות שבת וחג עם יהודי ארצות הברית. כך למעשה נפגשתי עם הרב ד"ר אלי עבאדי לראשונה כשהייתי בניו יורק לרגל האסיפה הכללית של האו"ם, שהתקיימה סמוך ליום הכיפורים. לאחר מכן הוא מונה לרב הבכיר של המועצה היהודית של האמירויות ולרב איגוד הקהילות היהודיות במפרץ".
איך קיבלו עמיתים ממדינות המפרץ את כהונתך כשגרירה יהודייה במדינתך בוושינגטון?
"השגרירים ממדינות ערב האחרות קיבלו אותי בזרועות פתוחות. הם ידעו שאני יהודייה ויצאו מגדרם כדי לתת לי להרגיש בנוח, תוך הפגנת חברות אמיתית".
נונו מחזיקה ברקורד דיפלומטי עשיר והייתה שותפה במהלכים שהביאו לנורמליזציה בין ישראל לארצה. "אני מאוד מתרגשת מההזדמנויות שהיחסים בין המדינות יביאו לאזרחי בחריין וישראל מבחינה כלכלית וחברתית. בבסיס ההסכם הזה עומד הרצון ליצור מזרח תיכון חדש, כזה הבנוי על שלום ושגשוג לכולם. אני מאמינה שהשותפויות ההולכות וגדלות בין בחריין לישראל יובילו לשלום בר־קיימא באזור כולו. אנחנו כבר מתחילים לראות הזדמנויות מתעוררות, ואני מאמינה שנראה שיתופי פעולה נוספים השנה בתחומי העסקים, הבריאות, החינוך, הנסיעות והתיירות, שיהפכו את החזון הנועז של המנהיגים שלנו למציאות".
ביקרת בישראל לראשונה בחייך השנה. איך הרגשת?
"הרגשתי כבוד וזכות גדולה להשתתף במשלחת הרשמית הראשונה של בחריין לישראל בראשות שר החוץ ד"ר עבדול לטיף בן ראשיד אלזיאני. זה היה הביקור הראשון שלי בישראל, והוא ארך רק 12 שעות, שרובן היו כרוכות בפגישות. אבל זו בכל זאת חוויה בלתי נשכחת עבורי.
"במהלך חמש שנות כהונתי בוושינגטון יצרתי קשרים רבים, הכרתי חברים חדשים ונשאלתי לעיתים קרובות אם הייתי בישראל. תמיד אמרתי: 'עדיין לא'. בליבי קיוויתי והתפללתי להזדמנות שתגיע, אך הייתי נחושה לחכות ליום שבו הדבר יהיה אפשרי גם מבחינת ארצי. כאזרחית נאמנה ומחויבת לבחריין, כיבדתי באופן טבעי את המצב".
ואז החלום התגשם.
"שנים יכולתי רק לחלום. בנובמבר החלום הזה הפך למציאות. באופן אירוני, מעולם לא הייתי בישראל לפני כן, אך פחות משבוע לאחר נסיעתי הראשונה כבר הוזמנתי להשתתף במשלחת שנייה של בחריין, הפעם עם המרכז הגלובלי לקיום משותף של המלך חמד ".
היית חלק ממשלחת בחריין לבית הלבן לטקס החתימה של הסכמי אברהם. תוכלי לספר לנו כמה רשמים מאותם ימים?
נונו לא מסתירה את התרגשותה. "תמיד אזכור את היום ההיסטורי ההוא ואת ההתרחשויות הרבות. מהרגע שקיבלתי את השיחה שהזמינה אותי להיות חלק מהמשלחת כדי לחזות באופן אישי בחתימת הסכמי אברהם חשתי התרגשות עצומה, הן כאזרחית בחריין והן כיהודייה. בבוקר שאחרי השיחה עלינו על הטיסה לוושינגטון ואני זוכרת שישבתי שם וחשבתי כמה מונומנטלי זה יהיה. במובנים רבים, זה היה רגע שחיכינו לו חיים שלמים.
"כשישבתי שם על המדשאות של הבית הלבן שעות לאחר החתימה, אני זוכרת שהסתכלתי מסביב וראיתי את ראשי המשלחות מבחריין, מאיחוד האמירויות הערביות, מארצות הברית ומישראל, וחשבתי לעצמי שיש לי הזכות לראות מרוב כיצד היסטוריה נוצרת. זה יום שיהיה חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר בדורות הבאים. סיפרתי על היום הזה בהתרגשות לילדיי ולכל מי שיכולתי".
מה מייחד לדעתך את בחריין ממדינות המפרץ האחרות?
"בהנהגת הוד מלכותו המלך חמד בן עיסא אל ח'ליפה, בחריין התחייבה להפיץ את תרבות השלום, הדיאלוג והדו־קיום בהתנהלותה המקומית והבינלאומית. את הערכים האלה, של סובלנות ודו־קיום, ספגנו מאז שהיינו ילדים. אומנם מדינות רבות במפרץ שלחו נציגים להשתתפות ביוזמות שונות שדוגלות בסובלנות, אך אצלנו זה היה ערך שהוטבע בנו במסגרות החינוך ובתרבות מגיל צעיר".
ציוץ שמחבר אנשים
לא מעט ישראלים, כמו רבים אחרים ברחבי העולם, מכירים את המסר השבועי בטוויטר של הודא נונו. הציוצים המאחלים שבת שלום מבחריין, הכוללים תמונה של יין וחלות מכל מקום שבו היא נמצאת, זכו לתהודה בארצות הברית, בישראל ובעולם כולו.
מהיכן נובעת ההשראה לצייץ כך בכל ערב שבת?
"תמיד נהניתי להתחבר לאנשים. אחרי הסכמי אברהם קיבלתי פניות רבות מהתקשורת וגם מיהודים ברחבי העולם ששאלו אותי מה המשמעות של הזמן הזה, ערב שבת, עבורי ועבור הקהילה שלנו. אנשים ביקשו ללמוד עוד על בחריין ועל היהודים שחיים בה. החלטתי להשתמש בטוויטר, והציוצים הללו זכו לתהודה ולתפוצה נרחבת. היו הרבה יותר תגובות ממה שציפיתי.
"רבות מהשאלות שאני מקבלת מתמקדות סביב נושא אחד - איך זה להיות יהודי בבחריין? אומנם יכולתי להמשיך לענות על השאלות האלה, אבל רציתי לעשות יותר, ולהראות עד כמה בחריין מקבלת את הדת שלנו".
ספרי לנו קצת על הציוץ השבועי הזה.
"בכל יום שישי אני מביאה פריטים יהודיים מסורתיים כמו נרות השבת, הגביע ובקבוק מיץ הענבים המפורסם בעולם, של 'קדם', ומצלמת אותם עם ציוני דרך בחרייניים כמו עץ החיים וחוף ג'סרה המשקיף על הגשר המקשר בין ערב הסעודית לבחריין.
"עד כה שתי המילים הללו, 'שבת שלום', יצרו באזז רציני, והציוצים האלה הגיעו ליותר מרבע מיליון אנשים מכל רחבי העולם שמאחלים זה לזה שבת שלום בזכות הציוץ הקטן שלי. המשוב היה מדהים - יהודים, מוסלמים ונוצרים מכל רחבי העולם - ארצות הברית, בריטניה, אירופה, המפרץ, ישראל, מדינות מזרח תיכוניות אחרות ואסיה - כולם משיבים בברכת שבת שלום משלהם ולומדים על בחריין באותו הזמן. אני מקווה שאחרי ימי הקורונה יבואו יותר אנשים לבקר בבחריין ולחוות מקרוב את המקומות שאני מצלמת. עד אז, אמשיך ליהנות לחלוק את המנות הקטנות האלה של בחריין איתכם ועם כל מי שרק רוצה לטעום מהן".
להערכתך, בחריין תהיה בעתיד יעד תיירותי מוביל ליהודים - לא רק מישראל אלא גם מהעולם?
"עברה כבר חצי שנה מאז ההכרזה ההיסטורית על השלום בין בחריין לישראל, ולא עובר יום בלי שיהודים מרחבי העולם ייצרו איתנו קשר לגבי ביקורים שלהם במדינה או יידעו אותנו שהם הגיעו לבקר ומבקשים להכיר אותנו. יש מין אופוריה בעקבות ההכרזות האלה, ואנו מצפים לקבל את פני כל התיירים היהודים שיגיעו לבחריין בקרוב וגם בעתיד הרחוק".
לצד ה'שבת שלום' המפורסם שלה, נונו פרסמה באחרונה גם את אפיית המצות בבחריין, שאולי זכתה לקבל אור פומבי ראשון אחרי שנים רבות. לקראת ליל הסדר היא הזמינה את היהודים בבחריין להשתתף בהכנה לחג ב'זום' עם הרב אלי עבאדי, שבתוקף תפקידו כעת מלווה מקרוב את הקהילה בבחריין. מעבר לכך נונו פעילה באופן אינטנסיבי הן בנושא היהודי והן בתחום זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט.
כמו בכל בשנה היא תאמר בסיום ההגדה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", ולמרות שאין לה שום תכנונים לעזוב את מולדתה - אחרי שביקרה בעצמה בירושלים, המילים הללו יקבלו משמעות מיוחדת וחדשה בפסח הזה.