אירוע הירי שבו נרצחו שני צעירים בקלנסווה ביום שישי שעבר היה אחד ממקרי הקצה של תופעת הירי ומעשי הרצח במגזר הערבי. צעיר ערבי הגיע לבית בקלנסווה שבו ישבו כמה בחורים, לפני שנכנס למבנה ניתק את החשמל ואז פרץ בעלטה לבית והחל לירות בנשק לכל עבר.
מותו של לית' נסרה נקבע במקום, ואחרי כן בבית החולים נקבע מותו של מוחמד טיב, אחיינו של מנכ"ל העירייה - ששבועיים קודם לכן נפגע גם הוא מיריות. צעיר נוסף שהיה במקום נפצע. האירוע שעלה לכותרות עורר שוב את תחושת חוסר הביטחון האישי של אזרחים ערבים רבים שחיים בצל ריבי כנופיות, נשק בלתי חוקי ואירועי אלימות ורצח שהופכים לדבר שבשגרה.
בשבת נורה למוות בטירה מוחמד איאד קסם בן ה־27, ומותו הביא לשביתה כללית ביישוב. המשטרה עדיין חוקרת את המקרה. באותו שבוע נרצח מוחמד עדס, נער בן 15 מג'לג'וליה. עדס נורה למוות במועצה בעת שישב עם חברו בן ה־12 שנפצע קשה באירוע.
"מצב האלימות והירי בחברה הערבית לצערי יצא מגדר שליטה", אמר ראש העיר קלנסווה עבד אלבאסט סלאמה, "סכסוך בין צעירים שנמשך שבוע הגיע למצב שבו צעיר אחד מגיע לבית בחמש בבוקר, מכבה את האור ויורה בכולם. כולנו אשמים בזה. זה מעגל מורכב מאוד, אי אפשר להפנות אצבע כלפי גורם אחד. יש בעיה בסיסית בתרבות ובתפיסה של אנשים כלפי מעלת החיים. אינני מבין איך צעיר או מבוגר מחליט מי יחיה ומי ימות. מצד שני כל אחד אחראי על החינוך של ילדיו, אבל מעל הכול אין במגזר הערבי אכיפה של חוק, אין עונשים לעבריינים וכל אחד מרשה לעצמו לעשות מה שירצה. המדינה לא משקיעה מספיק במגזר. אי אפשר להאשים רק גורם אחד".
עלייה באכיפה, אך גם בפשיעה
רב פקד וסים בדר, דובר משטרת ישראל לחברה הערבית, חושף בשיחה עם 'בשבע' פרטים ותוכניות בנוגע למאבק של המשטרה באלימות ובתפוצת הנשק בחברה הערבית. "חשוב לנו להבהיר כי מתחת לפני השטח וכן בנעשה בגלוי משטרת ישראל עושה הכול כדי להיאבק בתופעה. המציאות לא קלה והיא מוכרת לנו. אנחנו עמלים על הקמת תחנות משטרה חדשות בערים ערביות, פריסת שוטרים, מודיעין ושיתוף פעולה עם גורמים שונים כדי להגביר את תחושת הביטחון האישית אצל כל אזרח במדינת ישראל בכלל ובתוך כל אלה גם אזרחי ישראל הערבים. כל אזרח צריך לחיות בביטחון. לא משנה אם הוא גר בתל אביב, בבית שמש, בירושלים או ברהט".
רב פקד בדר מנתח את תופעת האלימות. לדבריו המאבק בה הוא תפקידה של המשטרה, אבל האחריות היא על החברה ערבית כולה. "יש פה תופעות עומק סוציולוגיות ותרבותיות, וכדי למגר את הפשיעה והאלימות צריך יותר מעבודת שיטור בלבד. זו משימה של החברה כולה, לכן כבר בשנת 2018 עוד בתקופת השר לביטחון פנים גלעד ארדן קיימנו שולחן עגול עם דיונים בהשתתפות שוטרים, אזרחים, אנשים מההנהגה המקומית, הדתית, האקדמית, החברתית, מומחים מעולם המשפט, עובדים סוציאליים ועוד. אנחנו עובדים בצורה שלא תבייש אף משטרה, אבל לצערנו עדיין יש בחברה הערבית מיעוט קטן שמטיל אימה ומפר את סדר החיים השקט והרגיל שמגיע לכל אזרח".
למרות העבודה המעמיקה של המשטרה, כך לדברי בדר, תופעת תפוצת הנשק בחברה הערבית בלתי ניתנת לשיעור. "המספרים באמת לא ורודים. בשנה האחרונה תפסנו במגזר הערבי אלפי פריטי אמל"ח. נעצרו כ־5,200 עצורים בגין אחזקת נשק בניגוד לחוק, המשטרה הגישה 1,450 כתבי אישום על עבירות כאלה, כאשר 90 אחוזים מהעצורים והנאשמים בעבירות של נשק הם מהמגזר הערבי".
בשנה האחרונה, לצד העלייה במקרי האלימות, ישנה גם עלייה בפעילות האכיפה. "במהלך חודש פברואר האחרון עצרנו 586 חשודים בעבירות של אמל"ח, הברחת נשק, סחר בנשק, אחזקת נשק בניגוד לחוק וירי. הבאנו להגשת כתבי אישום נגד 491 בני אדם, זו עלייה של 72 אחוזים בעצורים ובכתבי האישום של המשטרה ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה. כאן אנחנו רואים בוודאות את תוצאות הפעילות שלנו".
"הקמנו יחידות מיוחדות עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מסתערבים, סיכלנו הברחות כלי נשק דרך הגבול עם לבנון, עם ירדן ובדרום. אנחנו עובדים לילות כימים עם שוטרים שמסכנים את החיים שלהם בעיקר בחברה הערבית. השוטרים שלנו מסכנים את עצמם לא פעם בפעילויות המיוחדות האלה. שוטרת נפצעה בעימות עם עבריינים בטובא זנגרייה. זו עבודה מורכבת שלא נגמרת, אנשי המשטרה דרוכים כל הזמן ופועלים כל הזמן".
"שטח החקירה אינו סטרילי"
לא רק כמות הנשק האדירה והיקף התופעה מקשים על כוחות הביטחון והאכיפה במלאכת השיטור במגזר הערבי, אלא גם היחס למשטרה וההתנהלות בזירת האירוע. "כשיש זירת רצח בחברה הכללית אזרחים מתקשרים למוקד 100, יש דיווח. מגיעים לאזור סטרילי ובקלות אפשר להגיע לממצאים ולמסקנות. במגזר הערבי, כאשר כוח משטרה מגיע לזירת רצח אחרי האירוע אנחנו מגלים לא פעם שנמחק התוכן של מצלמות האבטחה, דבר שמקשה עלינו לחקור בלי הצילום שנחשב ל'מלכת הראיות'. רוצחים ואנשים שהיו במקום מבצעים ניקיון של המקום מדם או ראיות למעשה, יש תיאום גרסאות, חוסר דיווח והיעדר שיתוף פעולה. במקרה של רצח הקטינה בגוש חלב באוקטובר 2018 בית המשפט הרשיע את המעורב המרכזי במעשה, אבל זה היה אחרי עבודת מטה מעמיקה של המשטרה. סרקנו את השטח במסרקות של ברזל. הפעלנו מרכז שליטה ומתנדבים מהאזור, עבודת בילוש איכותית ומחקרים בשטח ובסוף הבאנו לכך שהוצגו ראיות פורנזיות וחד־משמעיות שקושרות את הרוצח למעשה".
גם מקרה אחר שבדר מספר לנו עליו דרש עבודה מעמיקה של המשטרה בשל שיבוש הראיות והעמסת הקשיים על צוות החקירה. "אישה שנרצחה בידי בעלה, הרוצח נמלט למקום מסתור תוך תיאום גרסאות ושיבוש ראיות. השתמשנו בהרבה כוחות סמויים, מסוק צבאי, טרקטורונים, ואחרי הרבה עבודה סיזיפית הגענו למקום שבו הוא שהה. הוא אף ניסה לדקור את אחד השוטרים שהגיע אליו אבל הוא הוכנע והועמד לדין. זה לא קל, אבל כל מקרה מטופל והדין ממוצה עם העבריינים בסופו של יום".
לסיכום אומר בדר כי עבודת השיטור במגזר הערבי דורשת עוד תגבור. "התמונה לא ורודה. היינו במאמצים הללו עם השר ארדן, וגם היום השר אמיר אוחנה מאוד חזק בתמונה. אנחנו מקימים עוד תחנות במטרה לקצר את זמן התגובה של המשטרה שצריכה להגיע לזירת אירוע. היום התחנות נמצאות בלב היישובים הערביים ויוקמו עוד. המשימה תמיד נמצאת לנגד עינינו ואנחנו עושים הכול ונמשיך לעשות הכול על מנת לגדוע את תופעת השימוש בנשק בחברה הערבית ולחזק את הכבוד לחיים בבריאות ובביטחון. גם בנושא תרבות הנהיגה יש לנו עוד עבודה, ובכל הנושאים נדרש גם שיטור קפדני יותר, אכיפה משמעותית וגם חינוך הציבור, שינוי הרוח, התרבות ושיטות ההתנהגות. אנחנו עמלים על כך ומביאים תוצאות".