גדעון סער בליל הבחירות
גדעון סער בליל הבחירות צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

בין אם בסיום ספירת הקולות יהיו 61 מנדטים לגוש הימני־דתי ובין אם לא, הפתרון לפלונטר הפוליטי שהולך ומסתבך הוא הצטרפות של גדעון סער לממשלה בראשות נתניהו. זוהי הדרך הנכונה לשים קץ למשבר הפוליטי המתמשך, להקים קואליציה יציבה, ולמנוע הידרדרות אל מערכת בחירות חמישית בתוך שנתיים וחצי.

נכון אמנם שגדעון סער התחייב לבוחריו לא לשבת בממשלה בראשות נתניהו. מצד שני, הוא גם אמר יותר מפעם אחת שידאג להסדרת ההתיישבות הצעירה ולתיקונים במערכת המשפט. הוא גם אמר שימנע סבב בחירות חמישי. אלה התחייבויות חשובות לא פחות מההתחייבות להחרים את נתניהו. בכל מקרה סער לא יקיים חלק מהבטחותיו, ולכן עליו לשים לנגד עיניו את טובת המדינה, הדורשת להרכיב ממשלת ימין ולמנוע סבב בחירות חמישי.

אחרי הכול, מקומם הטבעי של גדעון סער, זאב אלקין ומפלגתם הוא בגוש הימין. רק הפסילה האישית של נתניהו שמה אותם מעברו השני של המתרס. אפשר להבין את רצונם לשים קץ לשלטונו ארוך השנים של נתניהו. הטענה של סער, שנתניהו שם את טובתו האישית ואת המשך שלטונו מעל לטובת המדינה, איננה נטולת יסוד, לפחות ביחס לחלק מהחלטותיו. להגנתו של נתניהו ייאמר שהוא כנראה מאמין באמת ובתמים שרק הוא יודע איך נכון לנהל את המדינה מול האתגרים והסכנות הניצבים בפניה, ובראשם סכנת הגרעין האיראני ומגפת הקורונה.

בכל מקרה, מצבה של ישראל תחת שלטונו של נתניהו טוב למדיי באופן יחסי, גם במישור המדיני, גם בביטחוני וגם בכלכלי. גם בהתמודדות עם הקורונה קשה להאשים את נתניהו בטעויות קשות יותר משעשו עמיתיו במדינות אחרות, ובכל הנוגע להשגת החיסונים הוא ביצע מהלכים מזהירים ונחל הצלחה כבירה. גם אם הטענות נגד התנהלותו של נתניהו נכונות באופן מלא או לפחות חלקי, במבחן התוצאה שנות שלטונו היו לא רעות בכלל, בוודאי בהשוואה לראשי הממשלות שקדמו לו – רבין, ברק, שרון ואולמרט. לכן הקביעה שהדחת נתניהו היא אינטרס ציבורי שעומד מעל לכל דבר אחר איננה נכונה. כאשר האלטרנטיבה היא המשך הכאוס הפוליטי ועוד סבב בחירות, שגם לאחריו אין שום סיבה לחשוב שתהיה הכרעה, הכף נוטה בבירור לטובת הקמת קואליציית ימין. כאשר על הפרק עומדים נושאים קריטיים שאין לגביהם מחלוקת, כמו הסדרת בתיהן של אלפי משפחות בהתיישבות הצעירה ובלימת השתלטות מערכת המשפט על כל תחומי חיינו, פסילה אישית לא יכולה להצדיק את החמצת ההזדמנות לטפל בהם.

מעבר לטענות ענייניות, לסער ואלקין יש גם בטן מלאה על נתניהו במישור האישי. נראה שאפשר היה לחסוך את כל הסאגה של פרישת סער וחבריו, שהחלישה את הליכוד בכמה מנדטים, אילו נתניהו היה ממנה אותו לתפקיד ראוי בממשלתו. גם יחסיו של אלקין עם נתניהו הגיעו לשפל אחרי שראש הממשלה לקח מידיו את המשרד להגנת הסביבה. לאחר שלקחו סיכון גדול בפרישתם מהליכוד וביציאתם נגד נתניהו, העתיד הפוליטי של סער ואלקין עלול להינזק אם הם יצטרפו לממשלתו. זה יהיה קורבן מצדם, אבל קורבן שראוי להקריב אותו למען טובת המדינה. ובסופו של דבר רבים מבוחרי המחנה הלאומי יעריכו את הצעד הזה, כך שייתכן שהם אף ייצאו נשכרים.

אם גדעון סער, שמאשים את נתניהו בהעדפת האינטרס האישי שלו, יוכיח שאצלו טובת המדינה וקידום המדיניות שאותה הציג לבוחריו עומדים מעל לאינטרסים אישיים, זו תהיה באמת בשורה ותקווה חדשה לישראל.

הפעם הפיצול הצליח

קוראי הטור הזה יודעים שלא שמחתי כלל על הריצה הנפרדת של בנט וסמוטריץ'. עד לרגע האחרון נאחזתי בתקווה שהם יגיעו להבנות וימשיכו את שיתוף הפעולה המוצלח ביניהם. בדיעבד, נראה שיבול המנדטים שהשיגו בנפרד עולה על מה שהיו משיגים ביחד. על פי הפרסומים עד כה השיגו שתי המפלגות ביחד 13 מנדטים - מנדט אחד יותר מהישג השיא של בנט בבחירות 2013. לאלה יש לצרף עוד מנדט אחד שתקבל הציונות הדתית בזכות השריון שקיבל נציגה אופיר סופר ברשימת הליכוד.

בשנים האחרונות טענו רבים שכדי למקסם את ההישג האלקטורלי שלה הציונות הדתית צריכה להתפצל לשתי מפלגות, אחת דתית־ליברלית ואחת תורנית־חרד"לית. הניסיון הראשון לבצע התפצלות כזאת נעשה בבחירות 2019, והסתיים בהתנפצות של 'הימין החדש' על אחוז החסימה. כהפקת לקחים מכך הוחלט להתאחד מחדש במסגרת מפלגת 'ימינה'. התוצאה הייתה שבעה מנדטים בסבב הבחירות השני בהובלת שקד וששה מנדטים בלבד בסבב השלישי בהובלת בנט. רק מנדט אחד יותר מחמשת המנדטים שהשיגה רשימת איחוד מפלגות הימין בסבב הראשון, כאשר האיחוד הלאומי והבית היהודי רצו ביחד עם מפלגת עוצמה יהודית. השארת עוצמה יהודית בחוץ בסיבוב השני והשלישי פגמה בתחושת האחדות, גרמה להטחת בוץ מזיקה והביאה לבזבוז קולות. בסיבוב הנוכחי שוב ראינו פיצול, שבמסגרתו סמוטריץ' חבר שוב לבן־גביר בעוד שרידי הבית היהודי מתנדנדים בין שתי המפלגות. בסופו של דבר המנגנון הרשמי של הבית היהודי מצא את מקומו דווקא במפלגתו של בנט, אבל זה לא אומר שציבור בוחרי הבית היהודי הלך לשם איתם.

מבחינתו של בנט, ההישג של ימינה מאכזב יחסית לציפיות ולנבואות הוורודות של הסקרים המוקדמים. אחרי שכבר היו לו בסקרים עשרים מנדטים ויותר, ואחרי שכבר ראה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה, שבעה מנדטים הם מעט עבורו. אבל כאשר בנט יצא לדרכו הנפרדת לפני שנתיים עם הימין החדש, הוא היה חותם על שבעה או שמונה מנדטים שהם שלו באופן מלא.

הנפילה של בנט בסקרים החלה מהרגע שסער פרש מהליכוד והודיע על התמודדותו על ראשות הממשלה. בוחרי שמאל שהיו מוכנים להצביע למועמד ימני כדי להפיל את נתניהו נדדו בחלקם מבנט אל סער. התוצאה מהתחלקות העוגה בין בנט לסער הייתה שאיש מהם כבר לא הצטייר כמועמד מספיק מבטיח להפיל את נתניהו, ולכן מחפשי האלטרנטיבה לנתניהו מהשמאל חזרו לתמוך במועמד השמאל הבולט, יאיר לפיד, ובשאר מפלגות השמאל.

בנט יעשה טעות אם ינסה כעת בתמרונים פוליטיים להשיג לעצמו את ראשות הממשלה בתמיכת השמאל, כשלרשותו שבעה מנדטים בלבד. מנגד, אם בנט יהיה זה שישלים לנתניהו ל־61 מנדטים, הוא יוכל לדרוש לעצמו ולאיילת שקד כל תיק שירצו. כך יוכלו השניים למצב את עצמם בעמדה של מנהיגות לאומית, לקראת ניסיון עתידי להתמודד על ראשות הממשלה.

ועכשיו דמוקרטיה

ההצלחה של בצלאל סמוטריץ' ורשימת הציונות הדתית היא ניצחון גדול שהושג בתנאים קשים. בעקבות הפיצול מימינה, סמוטריץ' החל את מערכת הבחירות מתחת לאחוז החסימה ושהה שם מספר שבועות. לאחר החיבור עם בן־גביר הוא התרומם בקושי מעל לאחוז החסימה בסקרים, ונשאר לאורך כל הקמפיין באזור הסכנה.

בעת שהחליט על הפיצול מבנט, סמוטריץ' קיווה לאחד תחת הנהגתו את כל אנשי הציונות הדתית שתומכים בהמשך קיומה של מפלגה מגזרית. אבל הכול הלך לו קשה. לאחר שניסיון האיחוד עם הבית היהודי נכשל, הוא נותר עם קלפים לא מאוד חזקים, אבל הצליח בסופו של דבר להוציא מהם את המיטב, בין השאר בזכות סיוע מנתניהו וקמפיין געוואלד יעיל. המחנה התורני־חרד"לי בציונות הדתית השכיל הפעם להניח בצד את ההבדלים וחילוקי הדעות והתגייס כשבראשו רבניו להצלחת המשימה המשותפת. גם אם הבלוק הטכני עם בן־גביר ונעם ייפרד לחלקיו, סמוטריץ' עדיין יישאר עם יבול נאה של חמישה ח"כים מטעמו.

סמוטריץ' הוכיח את יכולתו בהובלת קמפיין בראשותו, ובדיעבד מתברר שבנט וחבריו זלזלו בכוחו כשאמרו שהוא לא שווה יותר משני מקומות בעשירייה. כדי שההישג הזה לא יהיה חד פעמי, וקמפיין געוואלד אי אפשר הרי לעשות בכל פעם, יהיה עליו לפתוח את שורות מפלגתו ולהפוך אותה לביתם הפוליטי של כל בני ובנות הציונות הדתית שרוצים להשתייך למפלגת המגזר. בהנחה ובתקווה שאנו לא עומדים על סף מערכת בחירות חמישית, יש לקיים במפלגה תהליך של דמוקרטיזציה, ובעיקר לקיים פריימריז על תפקיד יו"ר המפלגה. בחירה של סמוטריץ' לתפקיד יו"ר המפלגה בידי אלפי מתפקדים תבסס את מעמדו כאיש הראוי להנהיג את הפוליטיקה המגזרית הדתית־לאומית ולהוביל את המפלגה מחיל אל חיל.

לתגובות: eshilo777@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו