עשה תורתך קבע - אבל כמה?

הכהנים היו סגורים במשך שבוע ימים בתוך המשכן. ניתן ללמוד מזה על חיינו ועל ההשקעה בלימוד התורה של כל אחד מאיתנו אם אנחנו עושים ממנו קבע או ארעי

הרב שלמה סובול , י"ג בניסן תשפ"א

עשה תורתך קבע - אבל כמה?-ערוץ 7
הרב שלמה סובול
צילום: גיא טייב

נדמה שבפסח השנה, בדיוק שנה אחרי הסגר הראשון, יקל עלינו להרגיש בני חורין. אמנם הקורונה עדיין חיה ונושמת, אך אם אשתקד בילינו את ליל הסדר ספונים בתוך ביתנו עם משפחתנו הגרעינית, הרי שהשנה בעזרת ה' רשאים אנו לחגוג את פסח גם עם משפחתנו הרחבה.

גם בפרשת השבוע שלנו מצאנו קבוצה של אנשים שהייתה סגורה בתוך מתחם מסוים בלי לצאת. וכך נאמר על הכוהנים "ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו כי כן ציותי". מדובר כאן על הכוהנים שבשבעת הימים לפני הקמת המשכן בראש חודש ניסן, גויסו לימי מילואים בהם התכוננו לעבודת המשכן, והצטוו להיות בימים אלו באוהל מועד.

כתב על כך רבי אברהם אבן עזרא: "וחכם גדול אמר כי חפרו מקום בחצר אהל מועד" - כלומר היה מי שפירש שהכוהנים לא עזבו את אוהל מועד כלל כל שבעת ימי המילואים, ואפילו את צרכיהם עשו שם. האבן עזרא עצמו כותב שפירוש זה הוא "רחוק", ולכן הוא מפרש שהכוונה היא "שיצאו בשעת הצורך ביום ובלילה". ולמרות שהכוהנים יצאו מאוהל מועד כאשר היו זקוקים לכך, עדיין זה נקרא שהם היו שם כל שבעת הימים, כי הדבר העיקרי שבו היו עסוקים באותו שבוע היה ימי המילואים באוהל מועד.

ייתכן שגם היו ימים שבה היו נצרכים מסיבות שונות להיות רוב היום מחוץ לאוהל מועד, אך עדיין הם היו הגדר "ופתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים" כי עיקר מחשבותיהם וכוונות ליבם היו נתונים באותם ימי לעבודת אוהל מועד. יוצא מכך שלמדנו מדברי רבי אברהם אבן עזרא שהגדרת הקשר של האדם אל דבר, לא נמדדת רק בזמן שבה הוא יכול לעסוק בדבר, אלא בקשר הנפשי שלו לדבר.

ניתן לכך דוגמה שמצויה אצל רבים מאיתנו. יש הרבה אנשים שהם אוהבים תורה, והיו חפצים ללמוד שעות רבות בכל יום, אך מכיוון שהם עסוקים בפרנסת הבית וכדומה, הם לא יכולים להרשות לעצמם את מה שליבם חפץ, ולכן הם לומדים, למשל, שעה ביום. שעה זו יקרה מאוד בעיני הקב"ה, והיא מגלה את הקשר העמוק והאמיתי שיש להם עם התורה.

חז"ל למדו אותנו "עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי". ההבדל בין 'קבע' ל'ארעי', הוא לא הבדל כמותי אלא הבדל איכותי. יכול להיות אדם שעוסק שעות רבות בתורה, אך חלילה התורה יכולה להיות רחוקה ממנו, ולתפוס מקום ארעי ושולי בחייו. ויכול להיות אדם שלומד תורה זמן קצר יותר, אך לימוד התורה הוא ה'יהלום' של היום שלו, והוא מחכה כל היום בהשתוקקות לשעת התורה היומית שהיא פסגת יומו. אדם כזה, מבחינת היחס הנפשי שלו אל התורה, מקיים את 'עשה תורתך קבע' בהידור. מאידך, אי אפשר שאהבת תורה תהיה אפלטונית, ואדם יאהב את התורה בלי שהוא לומד תורה כלל. אדם שאכן ליבו מלא אהבת תורה, יעשה את המאמץ המרבי ללמוד תורה בפועל כמה שיותר.

חג הפסח זה הזמן הטוב ביותר להתחדש בעבודת ה' ולהגשים את כל החלומות שיש לנו בקשר שלנו עם ריבונו של עולם. בהצלחה לכולנו.

הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין