מגלות לגאולה

במרכזו של חודש ניסן, חודש הגאולה, נמצא חג הפסח, חג החירות.

סא"ל הרב דוד חיימוב , י"ג בניסן תשפ"א

מגלות לגאולה-ערוץ 7
סא״ל הרב דוד חיימוב
צילום: דובר צה"ל

שני עניינים מרכזיים נמצאים בחג הפסח: הראשון – הגלות, השעבוד והקושי. והשני – הגאולה, הניסים, קריעת ים סוף ומתן תורה. בתווך, נמצאת המצה, שהוכנה על ידי עם ישראל עת יצאו בחיפזון ממצרים ומכל דבר אחר היא אשר מזוהה עם חג הפסח.

מנגד, נמצא החמץ. נזכיר, כי התורה לא רק מסתפקת באיסור אכילתו, והיא גם מצווה על איסור 'בל יראה ובל ימצא', אשר נעשה על ידי בדיקת חמץ וביעורו מהבית עד תום.

המהר"ל מסביר, כי מצה מסמלת זריזות, ויציאה מכבלי הזמן, ואילו החמץ מסמל את ההשתעבדות לזמן ולשעות היממה. ההכנה של תוצרי החמץ מצריכה פרק זמן ארוך של השקעה, לעומת המצה, שהיא עשויה רק מקמח ומים, ללא התפחה והגדלה והיא נעשית בחיפזון, במטרה להדגיש שהשעבוד לזמן איננו העיקר.

הסברו של המהר"ל מזכיר את שירו של ר' יהודה הלוי שנתפרסם 500 שנה לפניו: "עבדי הזמן- עבדי עבדים הם, עבד ה'- הוא לבדו חופשי". ריה"ל קובע, כי ככלל, האדם מוגבל במגבלות הזמן והחומר ורק על ידי עבודת הא-ל, הוא יוכל להשתחרר משעבוד זה ולהשיג חופש וחירות אמיתית.

צילום: דובר צה"ל

המצה נמצאת על ה"גבול" ו"קו התפר" שבין גלות לגאולה, והיא נאכלת כרוכה עם המרור. הוראה זו באה ללמד את האדם מהי הדרך הנכונה והראויה של יציאה מגלות לגאולה. לא מדובר רק ביציאה מסבל ומעוני אל מנעמי החירות והחופש, אלא מעבר ממצב נחות ומוגבל כפי שהיה בעבר המר במצרים בו כל אחד מבני ישראל היה כבול במיצר מבלי יכולת להשתנות ולהתקדם, למצב מרומם שיש בו מרחב ונחלה ללא מצרים, עם אפשרויות רבות של בחירת דרך ראויה, שמגיעה מתוך חירות ודרור מעל מגבלת הזמן עם אפשרות להשתנות בעת הצורך.

חז"ל לימדונו (בבלי, ראש השנה יא, ע"ב) כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". יהי רצון ונזכה לדבריו של הנביא מיכה "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (ז, טו).

נזכה לגאולה לאומית ופרטית לכל משפחות החיילים והמפקדים של צה"ל מתוך בריאות, ביטחון, שמחה ושלווה.

חג כשר ושמח

רב פיקוד הדרום, סא"ל דוד חיימוב