הרב יובל שרלו
הרב יובל שרלו צילום: עופר עמרם

סוגיית שיתוף הפעולה הפוליטי עם מפלגה ומנהיגות ערבית מתחדד מאז היוודע תוצאות הבחירות, ועל הסוגיה הזו שוחחנו עם הרב יובל שרלו, ראש ישיבת 'אורות שאול'.

את דבריו מחלק הרב שרלו לשלושה מישורי התייחסות והראשון בהם הוא המישור העקרוני: "כיוון שהכנסת עוסקת בנושאים שנוגעים לכל האזרחים העמדה של רבנינו, עוד מימי הרב הרצוג והרב גורן, היא שגם לאוכלוסיה הלא יהודית זכויות אדם ואזרח ולכן הם יכולים להיות חלק ממערכת שלטונית שעוסקת בנושאים הללו". לזאת הוא מוסיף ומדגיש כי מדובר בזכויות אזרחיות ולא זכויות לאומיות כלשהן בארץ ישראל.

"הרובד השני הוא הרובד הפרקטי", אומר הרב שרלו ומסביר כי רובד פרקטי זו הושאר בידיו של המנהיג והוא שיכריע אם המציאות אותה טווה ורקם תואמת את העקרונות המחייבים: "צריך להיות ערים לעובדה שזו עשויה להיות טעות גדולה כי כשנרצה לצאת למבצע ביטחוני או צבאי נמצא ששיתוף הפעולה האזרחי לא יאפשר זאת ואז נמצא שיצא שכרנו בהפסדנו", אומר הרב שרלו ומסביר את עמדת ההלכה התובעת מהמנהיג לוודא שהברית הפוליטית אזרחית אינה גורמת לו שלא יוכל להבטיח את החירות הלאומית של עם ישראל. כאמור, לאחר קביעת העקרונות ההלכתיים על המנהיג להכריע אם ההסכם שעליו חתם עומד בתנאי זה אם לאו.

"רובד שלישי הוא הרובד שנקלענו אליו והוא חמור מאוד. לא מדובר בהבטחת בחירות שכולם יודעים שהיא ניתנת לתמרון כי פוליטיקה מחייבת פשרות ותמרונים, אבל ברגע שבו אדם נבחר על ציר עקרוני שבו זה היה נושא הבחירות שלו, למשל שאנחנו נהיה ימינה יותר מנתניהו ולא נאפשר הסכמים עם הערבים, כאשר זו הבטחת יסוד יהיה כאן חוסר יושרה, חוסר אמת וחוסר עמידה בדיבור. הרי זה הנושא שעליו קיבלת את המנדט ולעשות סיבוב של מאה ושמונים מעלות זה אסור".

הרב שרלו מזכיר מאמר שפרסם הוא עצמו ב'הארץ' מיד לאחר רצח רבין ובו הוא קבע כי לרבין הייתה סמכות לעשות הסכמים על יהודה ושומרון אך לא על רמת הגולן שכן שבועיים לפני הבחירות הוא התייצב ברמה והצהיר כי מי שיירד מרמת הגולן יפקיר את ביטחון ישראל, ולמעשה נושא זה הפך לנושא הבחירות שלו.

בהקשר זה מזכיר הרב שרלו את פניית 180 המעלות של אריאל שרון בשעתו ולטעמו גם הצטרפות בני גנץ לממשלת נתניהו היוצאת נכללת בהגדרה זו. באשר לגדעון סער והאפשרות שלו להצטרף לממשלת נתניהו לאחר שהכריז שלא יעשה זאת סבור הרב שרלו כי הדבר רלוונטי גם שם, אם כי יש לבחון אם אכן מדובר היה בהתחייבות המובילה של סער בקמפיין הבחירות.

לקראת סוף הדברים אנחנו מזכירים את דברי הרמב"ם ולפיהם אין למנות נוכרי לשררה בישראל, גם לא לממונה על אמת המים, ושאלנו אם אמירה זו רלוונטית כיום. הרב שרלו מזכיר את דבריו מראשית השיחה ולפיהם מדינת ישראל הוכרה בעולם בין השאר על סמך ההכרה באזרחים הערבים כשווי זכויות אזרחיות ומשום כך "מותר לאזרחים הערבים להיות חלק מהשלטון האזרחי אבל לא השלטון המדיני. שר ביטחון או שר חוץ שהם יסוד לאומי זה לא לגיטימי, ואולי גם לא שר המשפטים".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו