רבה הראשי של ירושלים, הרב אריה שטרן, התארח היום (רביעי) באולפן ערוץ 7 לשיחה על מצבו של עם ישראל, ההתאוששות מהקורונה ותפקידה של הרבנות הראשית לישראל.
בפתח דבריו סיפר הרב על ההבדל בין התפילות בכותל המערבי בשנה שעברה לבין התפילות וברכת הכהנים בחול המועד השנה. "הלב מתרחב לראות את המצב השנה, לעומת השנה שעברה שהיינו מסוגרים בסגר תחת ההלם הראשוני והמיידי של המגפה הנוראה שפקדה אותנו השנה ב"ה ההקלות משפיעות על האווירה הכללית ומרגישים אווירה של שמחה".
"אתמול הייתי בכותל המערבי. בהשוואה למה שהייתי בחול המועד סוכות לפני חצי שנה אז היה מצב של כמעט דיכאון לבוא לכותל במצב שהוא היה שומם כביכול, השנה ב"ה הוא היה מלא וצפוף וראינו רבבות אלפי ישראלים באים בשמחה ובהתלהבות לכותל המערבי לקיים את מצוות העלייה לרגל וזה באמת מרחיב את הדעת".
"אני מקווה שזו החלטה באמת נכונה וגם מובטח לה יציבות לאורך זמן ולא שיגידו בעוד שבועיים שצריך לעשות את סגר", הוסיף הרב.
מהו פסח בעיניך?
"פסח הוא אחד משלושת הרגלים, חג יסודי ביותר שצריך להבין אותו. הרב הזכיר את ההגדרה של פסח ויציאת מצרים כ'אביב של העולם כולו' והסביר, 'עצם היציאה של עם ישראל ממצרים זה חידוש גדול בעולם שלא רק מורכב מעמים וילידי הארצות שלהם אלא עם שיש לו תפקיד רוחני - ממלכת כהנים וגוי קדוש'. התפקיד הזה שעם ישראל מקבל הוא חידוש גדול בעולם ולשם כך עם ישראל יוצא עם מטרה מוגדרת, לצאת ממצרים, לקבל את התורה ולהיכנס לארץ ישראל עם התורה. זה החידוש הגדול של חג החירות".
הקורונה פגעה רוחנית בעם ישראל?
"זה דבר די מדאיג. אני בעצמי כבר כמעט שנה מתפלל ברחוב וזה דבר שאולי יש פה אי אלו נקודות חיוביות שהתגלו, אבל צריך לזכור שיש חשיבות לבית כנסת. זו לא המצאה מודרנית, זו המצאה עתיקת יומין שיש לה גיבוי הלכתי".
"אני מאוד מקווה לראות את עם ישראל חוזר לבתי הכנסת כי אני מוכרח לומר שאני קצת דואג, למרות שההתלהבות מהתפילה התחדשה דווקא בזכות התפילה ברחובות. זה בולט וניכר".
הרב הסביר על אתגר הרבנות בירושלים. "ירושלים זו עיר מיוחדת במינה, ירושלים היא עיר מגוונת מאוד, יש בה שלושה סוגים של קהלים וציבורים. יש את הציבור החרדי מצד אחד ומולו יש את הציבור החילוני שגם קיים פה ובאמצע הציבור הדתי לאומי או הציבור המסורתי וכולם ביחד נמצאים במקום אחד וזה משפיע על האווירה הכללית בעיר. יש בה רגישות גדולה יותר לדברים שבקדושה".
כשנשאל הרב על הצורך בשינויים ברבנות הראשית הוא משיב בזהירות, "הרבנות הראשית צריכה ריענון. הנקודה העיקרית שצריכה להיות ברבנות הראשית זה להבין שזה לא רבנות של איזו עיירה או עיר. כמו שיש הבדל רק של קהילה לרב עיר כך יש הבדל בין רב של עיר לבין הרב של המדינה כולה. זו אחריות כללית, לא אחריות פרטית. היא לא קלה ולא פשוטה".
"בהנהגת הרבנות צריכה להיות השפעה של העובדה שמבינים ומודעים מכך שיש מושג שנקרא 'כלל ישראל'. בארץ ישראל, כשעם ישראל נמצא זה לא כמו ציבור שנמצא באיזו עיר בפולין. אלא רבנות של כלל ישראל רבנות כללית. זה היעד והרעיון של הקמת הרבנות הראשית בזמנו על ידי הרב קוק זצ"ל. הוא היה המייסד והוגה הרעיון של רבנות ראשית. זה לא דבר שהוא מובן מאליו. רבנות ראשית עושה את החישוב. לא רק של כל אדם באופן פרטי כיצד הוא צריך לנהוג, אלא מקיימת את ההנהגה הרוחנית כאשר זה נוגע למדינה. מדינה יהודית מסמלת את מלכות ישראל. מלכות ישראל צריכה להיות מלכות שיש בה צביון רוחני אמוני", מוסיף הרב.
הרב מסביר כי מצוות ספר התורה בו מחויב המלך מטרתה שהמלכות בישראל תנהג על פי חוקי התורה, וכך צריכים לנהוג כל סמלי המלכות. "אני לא חושב שאנחנו צריכים לשאוף דווקא למלך בישראל. יש בזה דעות שמדינה דמוקרטית זו מדינה שבאמת מקובלת על גדולי התורה. יש בזה דברים מפורשים מגדולי עולם, מהתנאים והאמוראים ועד האחרונים, שמלכות בישראל לא חייבת להיות דווקא על ידי מלך. אבל הכוח הממלכתי צריך שיהיה לו ספר תורה ואי אפשר שהממלכה לא יהיה לה אורח חיים יהודי. דתי. זה אלף בית בקיומה של מדינה יהודית".
הרב התייחס לפסיקות בג"ץ האחרונות בסוגיות הנוגעות להלכה. "בג"ץ לא היה צריך להתערב בגיורים או בחמץ בבתי חולים. בג"ץ צריך להבין שמדינת ישראל זה לא איזה שטייטל, איזו עיירה בפולין או בתימן. בג"ץ צריך להבין שיש ממלכה וזו ממלכה יהודית. זה הבסיס. הדמוקרטיה קיימת על אותו בסיס יהודי שקיים. זה מחייב גם את בג"ץ".
בסיום הראיון התייחס הרב לבחירות ולשסע בעם ובחר דווקא להצביע על נקודת האור. "האחדות בעם ישראל זה יסוד גדול תמיד ובוודאי שלזה צריך לשאוף. אנחנו למודי ניסיון בעם ישראל שיש המון מחלוקות אבל בזמן שיש צרה וסכנה בדרך כלל יש התארגנות ביחד. זה דבר מעודד. צריך להיזהר שזה יישאר. להקפיד שהמסגרת הזו, המגמה של ההבנה של האחדות לראות את כולם כאחים, כחברים וכקרובים".