יום הזיכרון או יום הדיכאון?

הכאב על אובדן יקירינו הוא נוראי, אולם הידיעה שמתוך הסבל שלנו יוצא טוב לאומי לעם ישראל מקילה על הכאב, ואף מביאה לו משמעות.

הרב שאול עבדיאל , כ"ד בניסן תשפ"א

יום הזיכרון או יום הדיכאון?-ערוץ 7
הרב שאול עבדיאל
צילום: יעקב כהן

בכל פעם שעברנו את חג הפסח, הייתי חושב מחדש על טקס יום הזיכרון הקרב ובא. מתוקף היותי רב צבאי (בגדוד נצח יהודה), הייתי שותף פעיל בטקס עצמו ואף בתכנונו.

הטקסים הצהליים לחללי מערכות ישראל, צרמו לי מאוד. הטקסים כללו קינות "על יפי הבלורית והתואר", שירים נוגים ותחושת דיכאון.

לאחר תקופה בה כיהנתי כרב גדוד נצח יהודה, הוספתי לטקסים גם קריאת משנה לעילוי נשמת חללי צה"ל, אולם עדיין לא הצלחתי לייצר אופי שונה לטקס הצבאי (בין היתר מפאת המגבלה הפקודתית הדורשת דברים מסוימים המחויבים בטקס).

בהיותי ילד הסבירו לי שיש עניין גדול לחיבור במיוחד בין יום הזיכרון ליום העצמאות, ובכוונה יום הזיכרון הינו בעל אופי דיכאוני וממנו ממשיכים ליום העצמאות בו מדברים ושמחים על תקומה ותשועה (נהגו בעבר לעשות ממש טקסי מעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות)

המיתוס המיוחד הזה התנפץ לי כאשר קראתי את דברי הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב שלמה גורן זצ"ל המובאים בספר בעוז ובתעצומות (בעריכת אבי רט, הוצאת ידיעות ספרים, עמודים 256-257):

"בשנה הראשונה למדינה, שנת תש"ט, טיפלתי הרבה בחללי צה"ל... במשך השנה היו בינינו דיונים וויכוחים לא מעטים בעניין היום שיקבע כיום הזיכרון לזכר החללים שלנו... עוד מעט כבר חוגגים את יום העצמאות החדש, ועדיין לא נקבע יום זיכרון לחיילי צה"ל.

שלושה ימים לפני יום העצמאות הראשון, נגשתי בדחיפות לרמטכ"ל יגאל ידין ואמרתי לו שהחלטנו לקבוע את היום שלפני יום העצמאות כיום הזיכרון, פשוט כי כבר אין ברירה. באותו הזמן חשבתי שזה יהיה זמני, עד שנקבע יום אחר...

למחרת בבוקר הלכתי לרמטכ"ל. ביקשתי ממנו שיודיע לממונה על האזעקה שיש להפעיל את הסירנות... לכבוד החללים שלנו... זה סיפור ההצמדה והחיבור של יום הזיכרון ויום העצמאות, ושל הצפירה ביום הזיכרון.

באותו הזמן הצדקתי זאת, חשבתי שזה בדיוק כמו שנוהגים בשמחת תורה, תחילה רוקדים ושמחים, ופתאום עוצרים את הכל ואומרים 'יזכור'..."

הדברים המחודשים הללו של הגר"ש גורן לימדו אותי שני דברים:

1. לא הייתה כוונת מכוון בהצמדת יום הזיכרון ליום העצמאות.

2. הרב גורן קבע את יום הזיכרון כיום לזכירת היקרים לנו והזכרת נשמתם לפני בורא העולם, כמו טקס היזכור אשר נוהג שנים רבות בעם ישראל בחגים, ולא כיום דיכאון לאומי.

עם ישראל נוהג ביום הזה להרכין ראש ולהיזכר באלו "שציוו לנו במותם את החיים".

אולם, לעיתים מהזיכרון של אותם קדושים, נוצר טעם מר של תחושת קדרות ועצבות על האבדה שאיבדנו, ובעצם שאלה ואף זעקה: "האם המחיר היה שווה? האם הם מתו לחינם?".

תחושה זו נוגדת את דרך הזיכרון היהודי, בה מצווה אותנו הקב"ה לזכור את המת, אך לא לשם עצבות על ההפסד שאינו עימנו, אלא לשם למידה ממנו וממידותיו, "והחי יתן אל ליבו" (קהלת ז,ב).

הכאב על אובדן אחד מבנינו ויקירינו הוא נוראי, אולם הידיעה שמתוך הסבל שלנו יוצא טוב לאומי לעם ישראל מקילה על הכאב, ואף מביאה לו משמעות.

וכך יצא, שלמרות שהרב גורן מעיד שלא הייתה כוונה להצמיד את יום הזיכרון ליום העצמאות, בדיעבד, רואים אנו את השגחת הקב"ה בדבר, ובעצם סמיכות הימים, יכולים אנו לחנך את בנינו ותלמידינו, על הערך של מסירות הנפש למען הגנה על ארץ ישראל ועם ישראל, מסירות המביאה לתקומת עם ישראל בארצו.

עלינו להפסיק את השיח הדיכאוני ביום הזיכרון ועלינו ליצר שיח של רוממות ועוצמות.

יום הזיכרון מוזכר תורתנו הקדושה בראש השנה, כיום של חשבון נפש וראיית הטוב. הזיכרון מוזכר בתורה בשישה דברים (אותם אנו מזכירים לאחר תפילת שחרית) בכולם הזיכרון הוא ביטוי לפעולה ולא לדיכאון.

התובנה הזו הובילה אותי לתכנן יום זיכרון מותאם לחלל החרדי, בו ינאמו רבנים על עוצמתו וגדלותו של המוסר את נפשו למען העם והארץ, יאמר פרק משניות, שירת אני מאמין והכל ע"פ גדרי ההלכה כשהשירה ווקאלית (בגלל ימי ספירת העומר).

גלגל הקב"ה ועברתי בשנת תשע"ט תפקיד, מגדוד נצח יהודה למנהלת החרדים הצבאית באכ"א.

שם יזמתי ותכננתי בשיתוף משרד הביטחון ועמותת נצח יהודה, יום זיכרון מותאם בו יהיה דגש על שיח של רוממות וראייה למרחוק, דברי זיכרון עם לימוד משנה ופרקי תהילים, ושירים אמוניים עם מוזיקה ווקאלית.

עלינו לייצר טקסי זיכרון שונים, המותאמים לאמונתינו היהודית והדתית, לא עוד "זוכרים ושרים בכיכר" אלא "זוכרים ולומדים", "זוכרים ומתעלים", "זוכרים ובונים".

מעתה, לא נאמר עוד זיכרון שהוא דיכאון, אלא זיכרון שהוא פתח לתקווה.

הרב שאול עבדיאל, סרן במיל', חבר באיגוד רבני קהילות, משמש כר"מ בישיבה התיכונית באלון מורה ושירת בצה"ל כרב גדוד נצח יהודה (הנחל החרדי) וכקמ"ט מדיניות ופרט במנהלת החרדים הצבאית באכ"א.