לימור לבנת לערוץ 7: מצב ניצולי השואה – בושה שלנו

יו"ר קרן רווחת נפגעי השואה, לימור לבנת: ניצולי שואה בישראל בוחרים בין חום הבית למזון, בין תרופות למשקפיים. חובתנו לאפשר להם זקנה בכבוד.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ה בניסן תשפ"א

לימור לבנת לערוץ 7: מצב ניצולי השואה – בושה שלנו-ערוץ 7
אוושויץ
צילום: iStock

על מצבם של ניצולי השואה בישראל 2021, לאחר שנת קורונה ובכלל, שוחחנו עם השרה לשעבר לימור לבנת העומדת בראש הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל.

יש היום כ-185 אלף ניצולי שואה. זה מספר לא קטן של אנשים שנותרו עימנו. הגיל הממוצע שלהם הוא 85. באופן מפתיע הם זוכים לאריכות חיים. הסתבר שמי שעברו את הזוועות והתופת הם אנשים חזקים במיוחד והם מצליחים גם להאריך ימים", אומרת לבנת.

על מצבם של הניצולים החיים בינינו, ולא כולם רשומים ומטופלים על ידי הקרן, מספרת לבנת מתוך נתוני סקר שנערך לפני כחודשים בקרב 112 אלף ניצולים. "בדקנו מה הצרכים שלהם והגענו לממצאים מבהילים", היא אומרת: "51 אחוזים מספרים שהם זקוקים לסיוע ברכישת מזון. זה ממצא מטריד ומפחיד. שליש מהם אומרים שזקוקים מאוד לסל מזון. מעבר לכך המצב הכלכלי כל כך קשה עד כדי ויתור על צרכים בסיסיים כמו משקפי ראיה. 43 אחוזים לא יכולים להרשות לעצמם רכישת משקפיים למרות שלא מדובר במוצר יקר. אנחנו בקרן מחלקים סלי מזון ונותנים משקפיים לניצולים שלא יכולים לעמוד בכך. זה כולל גם בדיקת ראייה".

עוד מציינת לבנת כי כשליש מוותרים על טיפולי שיניים בשל מצוקתם הכלכלית, 27 אחוזים זקוקים לסיוע ברכישת מכשירי שמיעה ו-22 אחוזים דיווחו שויתרו על שירותים נחוצים. "נתון אחד מאוד קשה הוא הבדידות הנוראה בקרב הניצולים. 25 אחוזים אומרים שהם לא נמצאים בקשר קבוע עם בני משפחה. עשרה אחוזים מגדירים את עצמם כעריריים. רבע משוועים למי שיארח להם לחברה. יש תופעה של פוסט טראומה של הניצולים ובתקופת הקורונה עם ההזדקנות שלהם העצימה את הצרכים המיוחדים שלהם".

"אנחנו עוסקים בהתאמת הדירות שלהם חדרי אמבטיה ושירותים לצרכים המשתנים שלהם כמו הרחבת הפתחים לצורך הכנסת כסאות גלגלים", אומרת לבנת וקובעת: "המצב הולך ונהיה גרוע יותר".

"יש לנו 4000 מתנדבים ו-3000 מבקרים לפחות אחת לשבוע ניצול שאימצו לעצמם", מספרת לבנת על פעילות הקרן בראשה היא עומדת "בהתנדבות מלאה לשם שמים בלבד ומתוך תחושת שליחות כדי לסייע ולעזור כי זו שליחות קדושה. כל מה שאני רוצה הוא לסייע כל שניתן לניצולים להזדקן בכבוד".

"לא נורמאלי שניצולי שואה שהגיעו מארצות חבר העמים ללא פנסיה ורנטה יצטרכו לחיות רק מהבטחת הכנסה של כאלפיים שקלים, לבחור בין מזון לחימום הדירה. המדינה אמנם מקצה כחמישה מיליארד שקל בשנה לטיפול, אבל זה לא מספיק", היא קובעת.

לדבריה "המדינה צריכה לתת יותר כסף ולהעלות את הקצבאות שלהם, לעשות יותר כדי שחלק מהניצולים לא יחיו בתת תנאים ובחוסר כבוד. זו בושה שהמדינה לא נותנת מספיק כסף לכך. ככל שהם מזדקנים יותר הצרכים שלהם הולכים ומתרבים. הם הופכים לסיעודיים יותר, בודדים יותר וזקוקים יותר לחברה ופעילות".