שאלת הטוב והרע באינטרנט היא אחת השאלות הקשות ביותר שמעסיקות את הדור הנוכחי. מצד אחד, יש לרשת היבטים חיוביים מאוד בהקשרים של חינוך, אקדמיה ועבודה, מצד שני ברגע אחד היא יכולה להפוך לבור בלי תחתית שיוצר אינספור בעיות הלכתיות ואחרות.
נחמיה כהן ואיתי שאוליאן ראשי עמותת "לוקחים אחריות – משנים מציאות ברשת" נלחמים בצד הבעייתי הזה כבר מספר שנים. אנחנו משוחחים לרגל השקת מיזם 'הסטורי שלי' שהיכה גלים ברשת ומחוצה לה, אבל השניים עוד זוכרים היטב את הנאיביות שאפיינה את הימים הראשונים במאבק לחסימת תכנים בלתי ראויים באינטרנט. האמצעי היה גיוס בני נוער לצורך מטרה פשוטה יחסית: שכנוע בעלי חנויות לפנות אל ספקיות האינטרנט שלהם ולדרוש מהם לחסום את הגישה מהעסק שלהם לפורנוגרפיה ובכך למנוע מבני נוער את הגישה לתכנים האלה.
לכאורה מדובר בצעד קל ופשוט יחסית משום שהחוק בישראל מחייב את ספקית האינטרנט לחסום גישה לאתרי פורנוגרפיה במידה ויש דרישה כזו מצד הלקוח. אבל מסתבר שבפועל המצב מסובך הרבה יותר. למרות ההצלחה לשכנע בעלי עסקים רבים לפנות אל הספקיות, מסתבר שהן בכלל לא היו ערוכות טכנולוגית לבצע חסימה כזו. "מה אתם מבלבלים לנו את המוח?" מתאר כהן את תגובת בעלי העסקים, "לספקית האינטרנט שלנו אין אפשרות טכנולוגית כזו". כך ירד המסך על אחד מהמיזמים הראשונים של השניים להגנה על הגולשים ברשת.
כהן ושאוליאן לא נשברו מאותו כישלון. להיפך, הוא רק דרבן אותם להשקיע יותר כדי לקדם את שורת המיזמים לשינוי המציאות ברשת. השניים הקימו את עמותת "לוקחים אחריות" לפני ארבע שנים. העמותה הצליחה לצאת מחומות המגזר הדתי והובילה לקונצנזוס נדיר אליו שותפים בני נוער, מחנכים, אנשי ציבור והורים המשתייכים לציבור החילוני. כהן משמש כמנכ"ל העמותה ושאוליאן משמש כסמנכ"ל ורכז ההדרכה.
לתכנים נוספים מבית ערוץ מאיר לחצו כאן
ביחד דאגו השניים להרחבת תחומי הפעילות. לצד המאבק על מניעת תכנים פורנוגרפיים, התקבלה ההחלטה שכדאי ורצוי גם להוסיף אור. כיום חלק ניכר מפעילות העמותה הוא סביב השאלה מה אפשר לעשות כדי לרתום את המדיה להתפתחות בריאה ומאוזנת של בני נוער ומבוגרים.
מורה הנבוכים בעידן הדיגיטלי
באחרונה השיקו השניים את מיזם "הסטורי שלי –התפתחות אישית בעולם דיגיטלי" המיועד לבנים בלבד (בשלב זה) – שבחלקו הוא ספר ובחלקו וירטואלי. למי שלא בקי בעולם הרשתות החברתיות: מדובר למעשה בהקבלה בין ה'סטורי' באינסטגרם בו הודעות נעלמות אחרי 24 שעות לסיפור האישי של כל אחד מבני הנוער שבוחרים להשתתף במיזם. זאת מתוך הבנה שבניגוד לאפליקציה בה התוכן נעלם תוך זמן מסויים, החיים עצמם חשובים בכל רגע. המיזם הוא למעשה מסע פנימי שאליו יוצאים בני נוער תוך שימוש בכלי ה-NLP (דמיון מודרך). הם לומדים על עצמם, מבצעים משימות המאיר את חייהם במשמעות ומיומנויות לחיזוק כוח הרצון שלהם. המיזם זכה לחשיפה ארצית גבוהה ואברי גלעד כבר הגדיר אותו כ"מורה הנבוכים לצעירים בעידן הדיגיטלי".
איך בכלל נולד הרעיון למיזם ה'סטורי'?
כהן: "נתחיל מההתחלה, איך שנראה היום יום של צעירים ברשת. כיום הרגלי הגלישה שלהם הם פאסיביים מאוד: גלילה חסרת תכלית של הסטורי, משחקי מחשב כמו מיינקראפט שתוקעים אותם לשעות מול הקונסולה או המחשב ועוד. גם אם שמים בצד לרגע את העניין של הפורנוגרפיה מדובר בהרגלים בעייתיים מאוד. האמונה שלי היא שבני נוער צריכים להתפתח, לבנות את האישיות שלהם. גם המדיה יכולה לסייע בזה אם יוצרים פלטפורמות מתאימות עבור בני הנוער".
איך המיזם נראה מבפנים? מה הוא נותן בשורה התחתונה לבני הנוער?
שאוליאן: "מדובר במסע דיגיטלי הנמשך 60 יום שבו בני הנוער נדרשים לעבודה עצמית כדי להפיק מהמסע הזה את המקסימום. חוברת אחת – 'אגף המשימות' מסייעת לבן הנוער בעולם הדיגיטלי להציב לעצמו יעדים ומשימות אמיתיות לחיים. חוברת שנייה – 'פרקים למלווה' מיועדת להורה או למבוגר ששותף עם בן הנוער בתהליך הזה. אנחנו רואים חשיבות גדולה לשתף בהתלבטויות ובקשיים אדם בוגר יותר שישמש כאוזן קשבת.
"מלבד הספר ישנה גם ערכה אינטרנטית למעקב אחרי ההתקדמות בעבודה בת שישים הימים שמוצעת בספר כדי לדעת להתמודד עם הסחות הדעת של העולם האינטרנטי. לאו דווקא להתנתק אלא לפתח קשב ויכולת ריכוז בעולם הזה".
תוכלו לתת דוגמאות כיצד המיזם מקדם בני נוער?
שאוליאן: " משימה אחת כזו היא שהחבר'ה המשתתפים במיזם נדרשים לחשוב על תכונות חיוביות ולהתחיל לעשות שימוש בתכונות האלה בחיים שלהם. סוג אחר של אתגר 'טיק-טוק' מטרתו למצוא דרך להפחית את השימוש באפליקציה בצורה מבוקרת, בלי שבני הנוער 'צריכים' להתנזר לגמרי מהאינטרנט. באופן כללי, האינטרנט הוא היום חלק מהחיים של בני הנוער ולא משהו חיצוני להם לכן האתגר הוא באמת לצמוח כתוצאה מהמפגש עם המדיה ולא להתנתק ממנו. זה לא ריאלי ואין בזה צורך".
אף פעם לא לבד
לצד "הסטורי שלי" השניים 'חורשים' את הארץ ומעבירים סדנאות והרצאות להורים, מוסדות חינוך, קהילות נוער, בני ישיבות וסטודנטים בנושאים כמו התמודדות בריאה עם העולם הדיגיטלי; פתרונות טכנולוגיים שונים למניעת התמכרות למסך; קבוצות וואטספ ועוד.
אחת מקבוצות הוואטספ האלה היא "חזקים ברשת" המיועדת למי שחווה קושי בהתמודדות מול פורנוגרפיה ורוצה לקבל מענה בלי לחשוף את זהותו. מדובר למעשה במיזם המאגד כמה קבוצות בשם זה וההתאמה לקבוצה הספציפית היא בהתאם לגיל, משום, שלצערנו, הגלישה בפורנוגרפיה קיימת בכל קבוצות הגיל.
כהן מקריא הודעה אחת שהתקבלה בוואטספ של הקבוצה מהתקופה האחרונה. "מאז שאני בחזקים ברשת מספר הפעמים שנפלתי לגלישה באתרי פורנוגרפיה הוא אפסי. השאלות והתשובות בווצאפ גם אם הן לא קשורות אלי מזכירות לי שאני לא לבד ויש עוד הרבה בני נוער במצבי עם אותם ניסיונות. נתתם לי המון כוח. תודה רבה לכם".
בין הרב טאו לרב שרלו
את שלל הפעילויות והמיזמים מלווים אנשי מקצוע ורבנים. כך למשל אפשר למצוא בדירקטוריון העמותה את פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר ראש המרכז לחקר האינטרנט במרכז הבינתחומי לצד הרב מישאל רובין מראשי ישיבת 'שבי חברון'.
שאוליאן מסביר את הסוד מאחורי שיתוף הפעולה המוצלח בין דתיים לחילוניים בעמותה. "גלישה בריאה באינטרנט היא אתגר חוצה מגזרים. כדי לרצות להיות בן אדם ששולט בסיפוקים שלו והחיים שלו מתמלאים בעשייה לא צריך להיות דתי. לכן הדיבור שלנו ומכלול הפעילות שלנו הוא לא בהכרח תורני. כדי 'לעוף' על החיים שלך ולנצל בצורה חיובית כל רגע – לא צריך להיות אדם דתי. למשל באתגר ה'סטורי', דאגנו לכך שהוא לא יהיה בעל 'אופי' דתי בשום צורה. הנקודה האמיתית היא להיות בנאדם עוצמתי, עם כיוון בחיים. שיודע להגשים את החלומות שלו, מבין מה המדיה עושה לו ומצליח לגרום לסמארטפון לקדם את החיים שלו".
מנכ"ל החברה נחמיה כהן הוא בחור צעיר ומבעד למסך הזום לא הבחנתי בשערות לבנות שצמחו על ראשו. את הרעיון לקחת אחריות על המתרחש ברשת 'התגלגל' בראש שלו בתקופה שבה למד בישיבת 'שבי חברון'. "הכול התחיל לפני 6 שנים לקראת סיום הלימודים בישיבה. ידעתי שאני רוצה להיות בתפקיד ניהולי שמתאים לאופי שלי. בהתחלה בכלל חשבתי על כיוונים כמו בנייה או טכנולוגיה, אבל הבנתי שהשאיפה שלי היא להשפיע על המציאות. במקביל, כשלמדתי בישיבה ראיתי שלמרות האווירה התורנית, יש התמודדות מאוד קשה ומורכבת עם כל הנושא הזה של שז"ל וגם פורנוגרפיה. באותו זמן עוד לא חיברתי את הנקודות האלה. אבל כשהתלבטתי בפני הרב מישאל רובין מה לעשות אחרי הלימודים בישיבה, הוא הציע כמה כיוונים שאחד מהם היה באמת כל העניין הזה של התמודדות עם האתגרים שמציבה המדיה ואז יצאתי לדרך והחלטתי להתמקד באתגר הזה".
כהן חשב על הבעיה הטכנית שגורמת לבני הנוער ליפול לפורנוגרפיה. בכל הנוגע לחשיפה של תכנים בעייתים ברשת בגיל קטן, ישנה בקרת הורים. כלומר: ההורים מחזיקים בקוד שמונע מהילדים הקטנים להיחשף לתכנים כאלה ומקבלים על כך התראה. אבל כשמדובר בבני נוער עם בחירה חופשית בגילאים יותר מבוגרים הסיפור יותר מורכב. כהן פנה בהתחלה לאינטרנט רימון בבקשה לפתח אפשרות לחסימת התכנים מרחוק על ידי הספקית אבל הם לא ממש התלהבו מהעניין. הוא שמע על חברה טכנולוגית שעדיין לא היה בידיה מוצר טכנולוגי. הם התלהבו מהרעיון ופיתחו אמצעי סינון לניהול מרחוק. כך יש לגולש אפשרות להפקיד את ניהול החשיפה שלו לשליטה מרחוק ולמנוע מעצמו פיתויים לא רצויים. אחרי שהרעיון הזה הפך לטכנולוגיה כהן החל לנסות לשכנע את הצעירים במגזר הדתי להתקין את התוסף שיסייע להם להתמודד עם הנפילות.
אחד המקומות הראשונים בהם כהן ביקר הייתה המכינה בעלי. "התחלנו לדבר עם התלמידים במכינה והבנו מהם די מהר את מה שכבר שמענו בכל מקום אחר – יש לא מעט תלמידים שנחשפים לפורנוגרפיה ברשת והיו שמחים להפסיק את הצפייה אבל מתקשים לעשות את זה. כשהרב אלי סדן שמע על המטרה שלנו, הוא הורה לנו לעזוב את שטח המכינה כשהטיעון שלו מול ניסיונות השכנוע שלנו היה 'לשים סינון זו בריחה מהתמודדות'.
"אבל אחרי כמה ימים הרב אלי החליט לבדוק לעומק את הנושא. הוא דיבר עם התלמידים שלו בישיבה והבין שהוא לא הכיר לעומק עד עכשיו את הקשיים של התלמידים שלו בהתמודדות עם פורנוגרפיה. הוא הבין את התיקון הגדול שאפשר לעשות בעזרת אמצעי הסינון של נט-ספארק ועודד את התלמידים להתקין אותו.
"מכאן הדרך הייתה קצרה להתקנה בהיקפים גדולים של התוכנה לסינון אתרים פורנוגרפיים. מכאן הצלחנו לגייס תמיכה רחבה של אנשי ציבור ורבנים מכל קצוות הציבור הדתי. החל מהרב שרלו בקצה האחד ועד לרב טאו בקצה השני. כולם הבינו את החשיבות. כיום ניתן בכל מכשיר להתקין את התוסף לשליטה מרחוק עם מגוון אפשרויות, רמות חסימה שונות ועוד".
השלב הבא במאבק
"לפני שנתיים" מספר כהן, "קיבלנו פנייה מבחור צעיר שנחשף לתוכן פדופילי בוואטספ". "ביצענו בדיקה משותפת ביחד עם יונה פרסבורגר, אז מנכ"ל עמותת 'נתיבי רשת' והיום שותף ב'לוקחים אחריות'. נחרדנו לגלות שוואטספ הפכה לגן העדן של פדופילים עם אלפי קבוצות שמשתפים בהם תוכן פדופילי ולעיתים מתבצעים בהם גם מקרי הטרדה מינית של קטינים.
"השלב הבא היה לפנות לפייסבוק ישראל בדרישה להסיר את הקבוצות האלה מוואטספ, אבל הם נפנפו אותנו בלי לעשות יותר מדי. ניסינו לפנות ל'ועדה לזכויות הילד' אבל המענה שלהם היה לקוני ולא מספק. החלטנו להעלות שלב במאבק שלנו. הצעד הבא שלנו היה לפנות לתקשורת כדי לעורר 'רעש' תקשורתי בעולם כולו. זו הסיבה שבגללה לא פנינו לתקשורת הישראלית אלא לזו העולמית, מתוך מטרה לגרום לפייסבוק להתעורר. בסופו של דבר מצאנו את עצמנו מהדהדים את הנושא ב'פיננשל טיימס" הבריטי, אחד העיתונים המשפיעים ביותר בעולם".
זאת אומרת שעיתון בריטי מהיותר נחשבים ביקש להעמיק בסוגייה הזו.
"פורסמה כתבת תחקיר על רשת הפדופיליה הגדולה בעולם ב'וואטספ' שהובילה לתביעות רבותכנגד ענקית הטכנולוגיה. כמובן שכתבה כזו לא יכולה להשאיר את פייסבוק בלי תגובה ראויה והם החלו במחיקת מיליוני תמונות פדופיליות מוואטספ וחסימה של יותר מ-20 מיליון משתמשים שצפו ושיתפו תכנים כאלה. זה סיפוק גדול, אבל המאבק לא באמת הסתיים אלא פשוט עבר למקום אחר. כיום רשת 'טלגרם' הפכה להיות הזירה המועדפת על פדופילים והמאבק נמצא רק בתחילתו".
רוב הפעילות שלכם היא בקרב בני נוער וצעירים. הסטיגמה על בני נוער היום הוא שהאינטרנט הופך אותם לעצלנים יותר מבני נוער שלפני העידן הזה. מה אתה חושב על הנוער בישראל?
כהן מחייך ועונה: "הרצון שלנו והשאיפה שלנו, המהפכה תקרה דרך בני נוער, כל הדורות בעם ישראל הצעירים הם אלה שעשו את המהפכות. והיום מאוד קל להסתגר בחדר, ולדבר על דברים שחור לבן, מאוד קל לצאת להפגנה נגד האינטרנט. אנחנו בדור מאתגר, אנחנו רוצים לחיות בענק, בכל רגע נתון אנחנו עם היד בסמארטפון, זו התמודדות מטורפת, ולאף אחד בעבר לא הייתה התמודדות כזו. בסוף כל בן נוער הוא שיוביל את השינוי".