עברנו את כורי, נעבור גם את טיבי

אם ח"כ יהודי היה מעז להתבטא כך כלפי חכם מוסלמי, האדמה כבר מזמן היתה רועשת וגועשת.

הרב עמיחי גורדין , כ"ה בניסן תשפ"א

עברנו את כורי, נעבור גם את טיבי-ערוץ 7
הרב עמיחי גורדין
צילום: באדיבות המצולם

בתגובה לקריאתו של הרב שמואל אליהו כלפי חברי הכנסת הערבים להכיר בכך שארץ ישראל שייכת לעם היהודי, פתח ח"כ אחמד טיבי את חרצובות לשונות, השתלח ברב, וכינה אותו בכינויים שפלים ומבזים. כינויים שאם ח"כ יהודי היה מעז להשתמש בהם כלפי חכם מוסלמי הייתה האדמה כבר מזמן רועשת וגועשת.

ח"כ טיבי הוסיף והבהיר כי: "המוסלמים לא יכירו בכך שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. אין מוסלמי רציני שיגיד דבר כזה, אין מוסלמי אמיתי שיגיד דבר כזה".

ח"כ טיבי אינו הראשון לטעון שארץ ישראל אינה שייכת לעם ישראל, כנראה גם לא האחרון, קדמו לו רבים. אחד מהם היה פארס ביי אל כורי שהיה ראש ממשלת סוריה בשנות הארבעים של המאה הקודמת. בשנת 1946 במהלך ועידת לונדון טען כורי כי "פלשתינה היא ארץ ערבית ואין לזרים כל חלק בה."

בעקבות דבריו ההזויים של פארס ביי אל כורי פירסם המשורר הלאומי שלנו, נתן אלתרמן, את השיר "ארץ ערבית". נניח כאן את שירו הוותיק, לטובת הקורא אחמד טיבי:

ארץ ערבית

נוצצים כוכבי ליל במצמוץ,
וזורעים את אורם הרעוד,
על העיר השוקטת אל-קודס,
שחנה בה המלך דאוד.

ומשם הם צופים ורואים,
את העיר אל-חליל ממרחק,
עיר קברו של האב אברהים,
אברהים שהוליד את איסחק.

ומשם קו אורם השנון,
אץ לצבוע בזוהב אורו,
את מימי הנהר אל-אורדון,
שיעקוב במקלו עברו.

לילה צח. ברמיזה אורירית,
נוצצים כוכבי ליל כחוק,
על הריה של ארץ ערבית,

אשר מוסה ראה מרחוק.