ראשי יהדות התורה
ראשי יהדות התורהPhoto by Shlomi Cohen/Flash90

מערכת הבחירות האחרונה שהסתיימה לפני כשבועיים וחצי נחתמה עם ירידה משמעותית באחוזי ההצבעה בקרב כלל האוכלוסיה בישראל.

על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית אחוז ההצבעה הסופי של הבחירות לכנסת ה-24 עמד על 67.2 אחוז, המהווים בסך הכל 4,420,677 מצביעים. מדובר בירידה של 4.3 אחוז מהבחירות לכנסת ה-23, שם שיעור ההצבעה עמד על 71.5 אחוז.

לעומת זאת, כשמפלחים את נתוני ההצבעה של יהדות התורה במערכת הבחירות האחרונה על פני קודמתה מגלים ירידה גדולה עוד יותר של 9.5%.

בעוד שבבחירות לכנסת ה-23 הצביעו 274,437 איש ליהדות התורה, במערכת הבחירות האחרונה הצביעו 248,391 איש. ובשפת המספרים: מדובר בירידה של 26,046 קולות בכל רחבי הארץ.

תחקיר עיתון 'המבשר' שפורסם הבוקר טוען כי למרות הירידה המספרית הניבטת במצבת הקולות של תוצאות הבחירות, רוב מוחלט של מנין ובנין בקרב ציבור היהדות הנאמנה נותר נאמן להוראת רבותיו, שרי התורה והחסידות שליט"א, קידש שם שמיים בליל הבחירות והצביע לטובת היהדות הנאמנה וכי הירידה בהצבעה החרדית המצביעה באופן מסורתי ליהדות התורה היתה אף קטנה יותר על פני הנתון ששיקף את הירידה הכללית.

הצצה לנתוני הריכוזים החרדיים מגלה כי הירידה שנרשמה בהן באחוזי התמיכה ליהדות התורה קטנה בהרבה מהירידה שנרשמה באחוזי התמיכה ביהדות התורה בשאר ערי הארץ בהן מתגוררות אוכלוסיות כלליות, דתיות ומסורתיות.

והנה המספרים: ירושלים ירדה מ-63,782, ל-58,585, בני ברק ירדה מ– 51,922 ל-50,181, בית שמש ירדה מ- 15,447 ל-15,242, אשדוד ירדה מ-13,731 ל-13,351, אלעד ירדה מ-6571 קולות ל-6264, ביתר עילית ירדה מ-13,588 ל-12,752, מודיעין עילית דווקא עלתה מ-18,926 ל-19,309, חיפה ירדה מ-5604 ל-5042, צפת מ-2656 ל-1943 ועמנואל שירדה מ-631 ל-536.

ובשפת המספרים הכוללת: בריכוזים החרדיים נרשמה ירידה של 9856 קולות שהם 37.8% בלבד (!) מסך כלל הירידה ליהדות התורה בכל רחבי הארץ על פני מערכת הבחירות שקדמה לה וכפי שיובא להלן בהרחבה.

זאת ועוד: גם הירידה שנרשמה בריכוזים החרדיים בדמות 9856 קולות, מטבע הדברים מורכבת בחלקים נכבדים מאוכלוסיה שאיננה נמנית על הקהל המסורתי של יהדות התורה המתגוררת בריכוזים החרדיים לצידו של ציבור מצביעי יהדות התורה - ובדיוק כשם שישנם מצביעי יהדות התורה המצביעים באופן מסורתי למפלגה המתגוררים בריכוזים שאינם חרדיים.

הדברים נכונים בירושלים, בבני ברק, באלעד ובכל עיר חרדית, וביתר שאת בערים מעורבות מובהקות כאשדוד, בית שמש וצפת.

בצפת למשל, באזורים החרדיים המובהקים סיכמו בסיפוק כי שיעור ההצבעה נשאר גבוה והירידה בקולות של 'יהדות התורה' אינה חריגה לנוכח הירידה הכללית בשיעור ההצבעה בכל רחבי הארץ. עם זאת, נרשמה ירידה בקרב קהלים שבעבר לא הצביעו ליהדות התורה ושבמערכות הבחירות האחרונות היתה הצלחה מסוימת בהבאתם להצביע לרשימה החרדית.

הסיבה המרכזית המסבירה היטב את הירידה בלא מעט יישובים ברחבי הארץ היא "חזרה הביתה" של קהלים שהם לא תומכים מסורתיים של יהדות התורה, בעיקר קהלים דתיים לאומיים וחרד"לים שעברו להצביע למפלגתו של בצלאל סמוטריץ' או לחילופין לנפתלי בנט.

לטענת עורכי התחקיר, הנדידה החוצה של הקהלים שאינם מצביעים באופן מסורתי ליהדות התורה לטובת המפלגות הדתיות היא תוצר ישיר של טראומת סבב א', אז נפתלי בנט נפל מתחת לאחוז החסימה על חודם של 1400 קול, ונגזרת ישירה לקמפיין האגרסיבי שחולל ראש הממשלה נתניהו בקרב אותן אוכלוסיות לטובת צליחתה של מפלגת 'הציונות הדתית' את אחוז החסימה.

"שתי הסיבות הללו, שלובו והועצמו על ידי גורמים בימין, הן שהובילו את הקהלים שהצטרפו בסבב ג' וחלקם אף בסבבים קודמים, ליהדות התורה, לנטוש אותה בסבב הבחירות האחרון לטובת האלטרנטיבות הדתיות", נטען.

סגן שר החינוך ח"כ מאיר פרוש אמר בתגובה לתחקיר: "בתורת העסקנות צריך להבין וגם להאמין. אם מישהו החזיק פעם את האות ג' והצביע איתו, על אחת כמה וכמה שהוא עשה זאת פעמיים, יש את כל הצ'אנסים שהוא ימשיך להצביע ג', ואנחנו ביהדות התורה צריכים להשכיל ולהבין לעשות הכל כדי שאלה שבפוטנציאל יכולים להצביע ג', ירגישו טוב עם הנציגים ועם מעשיהם והצהרותיהם, כמובן שלא על חשבון העקרונות של יהדות התורה".