תקופת הקורונה מתאפיינת בשינויים רבים במהלך החיים הרגיל שלנו, אולם אחד מהדברים הקבועים שלא השתנו היא השמירה על טהרת המשפחה והלכות חתן וכלה שקיימות גם בחתונות מצומצמות, לאחרונה ראה אור ספרו של הרב לבנון "שלום אהלך" המתאפיין בדיוק הלכות גדול תוך נתינת מקום להדרכות קצרות בתחום הזוגיות, נפגשנו עם הרב לבנון כדי להכיר ולשמוע על תהליך בניית הספר, והתוספת המיוחדת של הספר בכמות הספרים הגדולים הקיימים היום בשוק הספרים.
כשמגיעים אל הרב לבנון לשיחה, תמיד במקביל יהיו התייעצויות דחופות על הלכות טהרת המשפחה, בטלפון במכתבים מכל הארץ ובפניות אינטרנטיות, הרב לבנון רואה ברכה ביכולת להעניק לכל בית יהודי מענה הלכתי ומדוייק לפי הצורך.
הספר "שלום אהלך" הוא פרי עמל של עשרות שנים, למה היה צריך כ"כ הרבה זמן להוציא ספר הלכה?
הספר נכתב כ"ספר חי". כלומר: לא רק מתוך עיון בספרי ההלכה הקדומים שלנו, אלא מתוך קישור לעולם המעשי. לאורך השנים, נתקלים בשאלות ובמקרים, המלמדים אותנו, אלו נושאים צריכים להיכתב, ובעיקר, כיצד להגיש את הדברים בצורה בהירה לפני הלומד. תהליך כזה נמשך שנים רבות.
האם המציאות המתחדשת בתחומי רפואת הנשים משפיעה על הלכות הטהרה?
המציאות המתחדשת, מחייבת אותנו למצוא פתרונות חדשים, והלכות ופסקים בנושאים שקדמונינו לא עסקו בהם. אבל אין שינוי בתורה, אותה תורה, כוחה יפה גם למציאויות המתחדשות.
כאשר זוג אשכנזי וספרדי מגיעים עם אותה שאלה, האם יש בספר מענה שונה לכל זוג?
הקפדנו להביא בין הדעות השונות, לספרדים ולאשכנזים. גם בין הפוסקים הספרדים עצמם, יש לעיתים דעות שונות, וכן בין הפוסקים האשכנזים. השתדלתי להביא את הדעות המרכזיות הן של אלה והן של אלה.
איפה הנקודות המיוחדת שיש בספר שלום אהלך שלא נראה בספרים אחרים בתחום?
נחתום אינו יכול להעיד על עיסתו. אבל לפי ראייתי, בניתי את הספר, מהכללים אל הפרטים. הקפדתי להביא את הכללים בדייקנות, ואח"כ, להתחבר למציאות, ולראות מקרה, ובו לדון לפי הכללים. לכאורה, זה נמצא בספרים רבים. הייחוד בספר "שלום אהלך" הוא, הצגת המציאות המורכבת. למשל: אשה הנוסעת ללדת בשבת. לראות גם את הכניסה לרכב, מה לקחת עמה, מי מסיע ברכב ובאיזה רכב, כיצד חונים ליד בית החולים. כלומר: לא לדון רק בשאלה הכללית, מאימתי מותא לחלל שבת, אלא "לנסוע בספר עם היולדת", עד הלידה, בשעה טובה. כך למשל גם בהלכות חתן וכלה, ליל הכלולות, לתת מענה למקרים השונים.
זוג שמתחתן עסוק פעמים רבות באיזה מקרר ומכונת כביסה לקנות, כאשר הכלה היא זאת שיותר לומדת את הלכות הטהרה, האם לדעת הרב יש מתכון נכון לעיסוק בתחום טהרת המשפחה לפני החתונה? האם נכון לחתן וכלה ללמוד את הנושאים האלו ביחד לפני החתונה?
חתן וכלה, לקראת חתונתם, בדברים הטכניים פועלים בשיתוף פעולה: בחירת מקרר, תנור וכד'. את ההכנה ההלכתית והרוחנית, עוברת הכלה בפני עצמה, עם מדריכת הכלות, ולפעמים בליווי של רב פוסק. החתן, גם הוא צריך ללמוד, בנפרד, עם מדריך החתנים שלו.
אחרי החתונה, הם יכולים וצריכים ללמוד יחד את כל נושאי הטהרה, וגם "לעשות להם רב", אשר ילווה אותם בחודשים הראשונים שאחרי החתונה.
מי פוסק בבית בטהרת המשפחה, האם זה הגבר או האישה?
פוסק בהלכות טהרת המשפחה הוא, רב פוסק. אם הבעל הוא תלמיד חכם ומנוסה בפסיקה, הוא יכול לפסוק. אם הבעל אינו בקי דיו בהלכות אלו, הוא פונה עם השאלה לרב פוסק, כדי לקבל תשובה.
בימי הקורונה ראינו מקרים שונים של טבילה לחולות קורונה מאומתות או נשים שבבידוד, איך הרב רואה את הצורך בטבילה בזמנה לעומת הצורך לשמור על בריאות הציבור?
לפי הנחיות משרד הבריאות, חולות קורונה או מבודדות, אסור להן לטבול. וכך גם לפי התורה, אם יש בכך גרימת סיכון לאחרות, חובת "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" היא מחוייבת גם כלפי הזולת. הדבר אכן גורם למתחים ולקושי בבית, כאשר זמני האיסור שבין איש לאשתו הם ארוכים מאד. צריך לחזק את הקשר ביניהם, ע"י לימוד משותף, שיחות משותפות וכד'. כאשר המצב אינו מאפשר קירבה גופנית.
האם באופן כללי זה נכון לדחות טבילה לצרכים משפחתיים או חבריים? כמו חתונה של חברים וכד?
"טבילה בזמנה מצווה", הלכה זו, למעשה אינה נוהגת בימינו, הואיל ואשה אינה טובלת בזמנה, אלא לאחר אחד עשר או שנים עשר יום. ועם זאת, רוח חכמים אינה נוחה מדחיית טבילה. יש להשתדל בכל צורה, שלא לדחות טבילה. רק במקרים מיוחדים, כמו אירוע משפחתי, שאם אשה תעדר ממנו יגרום להרמת גבה אצל הנוכחים. אז, אפשר לדחות טבילה.
זוכר אני מקרה, בו בני זוג רצו מאד בהריון, וליל הטבילה היה בליל הסדר. ליויתי אותם ויעצתי להם כיצד לנהוג. שבועות ספורים לאחר מכן הם בישרוני שאכן, מטבילה זו זכו להריון.
כאשר זוג מתחתן פעמים רבות במקום שבוחרים לגור, אין רב זמין לשאלות בהלכות טהרה, האם הספר "שלום אהלך" יכול להיות תחליף לקשר ישיר עם רב פוסק?
אין תחליף לרב! גם במקום בו אין רב זמין, אפשר לשוחח טלפונית עם רב, ולהתייעץ איתו כיצד לנהוג. רב מנוסה, ימצא פתרונות למצבים רבים, גם בלא קשר בלתי אמצעי. הספר "שלום אהלך" יכול ללמד מה לשאול רב. בגלל הפירוט והבאת מקרים רבים, וההלכה בהם, אם משפחה נמצאת במצב זהה למקרה המובא בספר, ניתן לפסוק על פיו.
ישנם הרבה פרטים של הלכות טהרה שהם החמרות מעיקר הדין, האם נכון יותר לחזור להלכות הטהרה במקורם?
לצערי, יש כיום נטיה ואף נסיונות, לבטל את הגזירות והתקנות שנתקנו במהלך הדורות. חלילה לנו מלחשוב מחשבות כאלה! יש מקרים פרטיים, בהם רב פוסק, רשאי לקחת אחריות, ולפי הנסיבות, לסמוך על דעות מקילות. אבל זה אך ורק לפי שיקול דעתו של הרב הפוסק, ולא כדרך לרבים.
פעמים רבות בהתרגשות שלקראת החתונה שוכחים פרטים שונים בתחום טהרת המשפחה, יש המלצה של הרב איך ללכת בביטחה בימים שלפני החתונה?
לקראת החתונה, עיקר האחריות מוטלת על כתפי הכלה. כאן מגיע תפקידה של מדריכת הכלה. חובתה ללוות את הכלה, לעיתים כבר מספר חודשים לפני החתונה, בקביעת תאריך החתונה, בדאגה לליווי רפואי אשר יביא את הכלה לחתונה בטהרה, וכמובן, בעשרת הימים שלפני החתונה, שם חובתה של המדריכה ללוות את הכלה מידי יום ביומו, כמובן, בהתאם לנסיבות ולצורך. המטרה היא: חופה וקידושין בטהרה!
אם בני הזוג הגיעו ממנהגים שונים, האם אפשר לבחור בכל נושא באיזה מנהג הוא הנכון לנו?
בדרך כלל, אשה נמשכת אחרי בעלה. אם בני הזוג החליטו על רב אשר ינחה אותם, לפי שיקול דעתו הוא יכול להמליץ גם על שינוי מהכלל.
לסיכום, מה הרב מברך את החתנים והכלות שמתרגשים לקראת החתונה ולומדים את הנושאים האלו בפעם הראשונה?
ברכתי לחתנים ולכלות: הקדישו זמן וחשיבות, ללמוד היטב את ההלכות ואת ההליכות בבית היהודי, ותזכו להקים בית נאמן בישראל!