ערב יום עצמאותנו ה-73 לא לגזענות

השבוע שבין יום השואה לימי הזיכרון והעצמאות מעורר תמיד שאלות מהותיות בנוגע לדרכה של מדינתנו, מדינת ישראל.

רפי קפלן , ל' בניסן תשפ"א

ערב יום עצמאותנו ה-73 לא לגזענות-ערוץ 7
רפי קפלן
צילום: באדיבות המצולם

פסילת אדם בגלל מוצאו בהחלט נובעת כמעט תמיד מתוך גזענות. חייבים להיזהר מאד מגזענות.

השבוע שבין יום השואה לימי הזיכרון והעצמאות מעורר תמיד שאלות מהותיות בנוגע לדרכה של מדינתנו, מדינת ישראל.

לאחר כל מה שעברנו בגלותנו, ב"ה חוזרים לעצמאותנו בארצנו ומתחילים מחדש להתמודד עם שאלות מוסריות של התנהלותנו בארצנו בכלל, סדרי שלטון, והתנהלות פנימית לצד היחס ל"זר" שבתוכנו.

למדנו על בשרנו את ההרגשה של להיות "גרים" בארצות לא לנו, ונצטוונו לא לשכוח איך זה להיות זר.

למדנו גם את המחיר של חוסר עצמאות והיכולת לחיות את חיינו על פי המורשת היהודית, וכמה כואב חוסר היכולת להגן על עצמנו.

טוב שיש שופטים בירושלים היודעים להגן על זכויות הפרט ובע"ה עוד נזכה ל"השיבה שופטנו כבראשונה" שידעו לעשות זאת בצורה מאוזנת יותר.

אני שמח שיש זכות לכל אזרח להצביע, לבחור ולהיבחר כל עוד הוא אזרח נאמן למדינת ישראל. אין אפשרות לקיים מדינה יהודית או/ודמוקרטית ללא שוויון זכויות אזרחיות.

בשבוע המיוחד הזה שבין שואה לתקומה אנו מבינים היטב שכששבים אנו לארץ ישראל, אסור שתהיה גזענות כלפי יהודים או כל בני עם אחר. בוודאי שאסור שיהיו אזורים שלמים שחל איסור רק כלפי ליהודים לגור בהם, ואסור שבארץ ישראל יהיה מותר לגרש אך ורק יהודים מבתיהם, ולעקור ישובים יהודים בלבד.

עד לאחרונה היה קונצנזוס רחב מאד נגד ממשלה ללא רוב יהודי והתלויה באצבעות אזרחים ערבים. הסכמה זו על ידי רוב מוחלט של יהודי ארץ ישראל לא נבעה מגזענות כלל וכלל אלא מתוך הבנה שאם שבנו סוף סוף לארצנו, לא נוכל לוותר על עצמאות מוחלטת בהחלטות גורליות של עצם קיומנו בכלל, וצביון מדינתנו כמדינה יהודית בפרט. לא יתכן שלא נוכל לקבל החלטות בנוגע להגנה על מדינתנו, או יישוב ארצנו, או קיום מורשתנו.

אינני רואה כל פסול שבמדינת ישראל כיום יהיה שר ערבי, אבל במספר תנאים:

הרוב בממשלה לא תלוי בקול שלו- או במילים אחרות: עם ישראל נשאר עצמאי לקבל החלטות על הדברים המהותיים של ביטחוננו וצביוננו ואחזתנו בארץ ישראל.

השר הערבי איננו נגד מדינת ישראל כמדינה יהודית,

הוא ומפלגתו אינם תומכים בטרור ואינם מזדהים עם מעשים אלימים נגד יהודים ונגד המדינה בכלל.

אינני דורש מערביי ישראל להתרגש כמוני ממראה הדגל הכחול הלבן. אינני מצפה מהם לשיר כמוני את התקווה עם לחלוחית בעין. אבל כשר בממשלת ישראל אני דורש שלא יהיה בז לסמלים אלו ובוודאי לא להילחם כנגדם.

אינני מצפה שיתגייסו לצבא ויילחמו נגד בני עמם המבקשים להשמידנו, אבל אני כן דורש שלא יסייעו לאותם ערבים המבקשים רעתנו לא מעשית ולא בגיבוי מוסרי או משפטי או הצהרתי.

אני חולם על חיי שלום ושלווה ושיתוף פעולה בין כל אזרחי ישראל.

אני בעד קידום מעמד כל אזרח נאמן במדינתנו, ובייחוד לערבים הישראלים שבתוכנו.

אני בעד שיהיו חברי ממשלה ערבים שיסייעו לקידום רווחתם של ערביי ישראל ולמיגור האלימות בחברה הערבית, אבל אך ורק בתנאים שציינתי לעיל.

טוב עושה מפלגת הציונות הדתית העומדת על עקרונות ערכיים ופרקטיים אלו שעד לפני חודשים מעטים בלבד היו מקובלים, ברורים ומסכמים על כל המפלגות הציוניות. אינני יכול להבין מפלגות (ובייחוד לאומיות) המבקשות להקים ממשלה הנשענת על קולות ערבים. מה מצפים אלו המנסים להקים ממשלה שכזו? כמה זמן תוכל ממשלה כזו להחזיק מעמד? האם זה לא שבירת מוסכמות ועקרונות יסודיים שבהמשך יעלו לנו במחירים כבדים מאד?

אני בעד עידוד ושיתוף פעולה עם החלקים באוכלוסייה הערבית הבוחרים בדרך מתונה- אבל שהם מתונים גם בשפה הערבית ולא רק בעברית. שהם מתונים ומבקשי שלום והשתלבות בממשלה אבל: א. לא כתרגיל פוליטי. ב. לא ללא הוכחות שהם אכן אינם תומכי טרור ואינם נגד מדינת ישראל. ג. לא בונים עליהם רוב בממשלת ישראל.

קול הקורא שלא להקים ממשלה הנשענת על ערביי ישראל -אין בזה כל גזענות חלילה אלא עמידה איתנה על ערכים חשובים ביותר.

שמורה אצלי בבית כרוז של מו"ר הרב צבי יהודה (קוק) זצ"ל המבטא את היחס לממשלה שנשענת על קולות ערבים ושאין לה רוב יהודי בכנסת. מו"ר הכריז שזה:

"ביזוי עמנו ומדינתנו בהרכבת ממשלת מיעוט זו על מדינתנו"

ערב יום עצמאותנו ה73 אני קורא לכל מקבלי ההחלטות וכל משתתפי הדיונים להרכבת הממשלה הבאה לטובה בע"ה, שלא ללכת בדרך ביזוי עמנו ומדינתנו , אלא בדרך ישרה ומוסרית יהודית.

חג עצמאות שמח, מאחד ומבורך לכולם.