אהרוני נויבאר, מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון
אהרוני נויבאר, מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציוןצילום: דוד ווייל

קשה להאמין שיש מישהו שנסע בכבישי גוש עציון ולא חלף על פני אוטובוס של החברה לפיתוח גוש עציון. הצי המרשים של האוטובוסים שמחזיקה החברה מספק שירותי תחבורה לא רק לתושבי המועצה האזורית, אלא גם לכלל תושבי האזור. אך בניגוד אולי לרושם הראשוני, פעילות החברה ענפה הרבה יותר, ומתפרשת על פני שלל תחומי עשייה ופיתוח אזורי, ובראש ובראשונה בתנופת הבנייה בגוש עציון.

לא רק אוטובוסים

החברה לפיתוח גוש עציון הוקמה בשנת 1984 על ידי הנהגות היישובים מתוך רצון ליצור מנוף של פיתוח מיזמים כלכליים ועסקיים באזור. מאז היווסדה, במקביל לנוכחות הבולטת על הכבישים, החברה עוסקת באיתור הזדמנויות עסקיות, כאשר המטרה המרכזית היא לבסס תשתיות כלכליות שיעניקו איתנות ויציבות ליישובי גוש עציון ולאזור כולו. בתחילת הדרך התמקדה החברה בתחום התחבורה, וצמחה יחד עם התפתחות היישובים והגידול במספר התושבים. כך בהתאם גדל צי הרכבים, ואט אט החברה הלכה ונכנסה לתחומים נוספים של תעשייה ומסחר. בשנים האחרונות, יחד עם התרחבות והתבססות החברה, היא מפעילה פארק תעשייה מרכזי באזור התעשייה של מגדל עוז ומקדמת פארק תעשייה נוסף במעלה עמוס, וזאת לצד הפעלת אזור מסחרי נרחב בצומת הגוש ומרכז מסחרי באלון שבות. כך הפך תחום הדגל של החברה לתחום הנדל"ן. בתחילה התמקדה החברה בתכנון, אך בשלוש השנים האחרונות התרחבה, וכיום היא אחת החברות המובילות באזור בתחום הנדל"ן.

הנתונים שמחזיקה החברה מרשימים ביותר. נכון לעכשיו בנתה החברה 257 יחידות דיור שכבר מאוכלסות: במגדל עוז (8), בראש צורים (32), בתקוע (88) ובנווה דניאל (129). עוד 331 יחידות דיור מצויות בבנייה בנווה דניאל (164), בנוקדים (146) ובראש צורים (21). נוסף על כל אלו מתוכננות כ־2,714 יחידות דיור לביצוע עתידי במעלה עמוס (1,360), באפרת (1,000), בקידר (250), באלון שבות (60) ובתקוע (4). כ־15,000 יחידות דיור חדשות נמצאות בתחילת תהליך התכנון, כאשר הבנייה מתפרשת על פני כלל יישובי גוש עציון.

כחלק מתהליך הפיתוח והצמיחה של הגוש בשנים האחרונות, מתוך אג'נדה ברורה שמוביל ראש המועצה שלמה נאמן, להגדיל ולהרחיב את היישובים ככל הניתן, החברה ביססה לעצמה עוגן מרכזי של נדל"ן, והפכה ליזם מרכזי בתחום התכנון והבנייה. "היום אנחנו ממשיכים בפיתוח, תוך שימת לב לניצול הזדמנויות כלכליות נוספות לטובת תושבי הגוש", אומר אהרוני נויבואר, מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון.

על אף שהקורונה השביתה נתח נכבד מהמשק הישראלי, ענף הבנייה בגוש עציון בכלל והפרויקטים של החברה לפיתוח בפרט לא רק שלא נעצרו, אלא זכו להצלחה מסחררת. "כשפרצה הקורונה היינו בדיוק לקראת שיווק פרויקט עם 164 יחידות דיור חדשות בנווה דניאל", משחזר אהרוני. "התלבטנו אם להתחיל את השיווק או לחכות קצת שהמצב יירגע. החלטנו לא לחכות ויצאנו לדרך. בפועל מכרנו תוך ארבעה חודשים 80 יחידות דיור, שזה כמעט בלתי נתפס בתקופת קורונה. זה ממש הפתיע אותנו לטובה. כך גם במהלך הסגר הראשון הוצאנו לשיווק ביישוב תקוע פרויקט שבו יחידות הדיור היו כבר מוכנות, ההיענות הייתה מיידית והדירות נחטפו. אנשים רכשו ועברו במהירות. הם הגיעו מדירות צפופות יותר או ממגורים בבניין רב־קומות בעיר, והמגורים בקהילה ודירה מרווחת יותר קסמו להם. הסגר והקורונה עוררו צרכים שביומיום לא הרגישו אותם, ובאותם ימים הדגישו את היתרונות במקומות אחרים. תוך חודש וחצי מכרנו את עשר היחידות האחרונות".

אהרוני מדגיש כי בתחום הנדל"ן לא הייתה לחברה עצירה משמעותית, למעט בשלבים מסוימים, עקב בעיה בכניסת פועלים פלשתינים בתקופות הסגר. "באופן כללי, ברמת ההתקדמות של פרויקטים, היינו בתנופת עשייה". מאידך, בתחום העסקים התמודדות הייתה לא פשוטה: "היינו צריכים לתת את הגב לכל הלקוחות, השותפים העסקיים והשוכרים שלנו בשטחי המסחר. כל אחד מהם הוא חברה בפני עצמה שמתמודדת עם העסקת עובדים, סגרים, ירידה בהכנסות. זה הכריח אותנו להתייחס אליהם, ללוות אותם בשעה הלא פשוטה הזו. זה כמובן פגע גם בהכנסות שלנו", הוא מציין.

תמרור עצור למבט עומק

במהלך השנים הצליחה החברה ליצור מוניטין בכל תחומי פעילותה, בדגש על תחום התחבורה, כך שהפכה לחברת התחבורה הפרטית הגדולה במשק הישראלי, המחזיקה ב־265 כלי רכב. שירותי התחבורה פועלים בכל רחבי הארץ, וההסעות הקבועות ניתנות לחמש רשויות מקומיות: אפרת, גוש עציון, ביתר עילית, בית שמש וירושלים. החברה מספקת כלי רכב עבור תחבורה ציבורית לחברות 'אגד' ו'קווים', וכמו כן מחזיקה במוסך גדול שנותן שירות ליצרניות האוטובוסים המובילות.

"במהלך תקופת הקורונה עברנו בחברה תהליכים טובים מאוד", משתף אהרוני, "תוך הסתכלות פנימה והחוצה. פנימה - לראות איך אנחנו עושים תהליכי התייעלות, וגם החוצה - לראות איפה אנחנו מוצאים הזדמנויות לייצר רגליים יותר יציבות ולהתכונן עם תוכניות מגירה כאלה ואחרות להמשך המשבר. החברה לפיתוח גוש עציון היא חברה טובה לכל הדעות, אבל אנחנו רוצים להתקדם ולהפוך לחברה מצוינת, חברה שממקסמת את רווחיה ובכך מעצימה את תרומתה לפיתוח גוש עציון כאזור וליישובים עצמם. הדבר הקל היה לוותר לעצמנו ולהמשיך בתהליכי המיטוב רק 'אחרי הקורונה'. במקום זאת בחרנו להעמיק את התהליכים הללו ולהמשיך בהם בכל הכוח דווקא בגלל האחריות המוטלת עלינו בשל הפעילות הכלכלית הציבורית שלנו, שהכרחית אף יותר בזמן משבר", הוא מסביר.

"יש לנו תרחישים לכל אפשרות ברמת כוח האדם וביצוע המשימות - תוכניות עבודה מפורטות והנחיות מסודרות לכל העובדים בזמן סגר, בחזרה לשגרה ובמצבי הביניים", הוא מבטיח. "אומנם זה נשמע תיאורטי, אבל יש דוגמאות מוחשיות לאופן הפעולה הזה. כך למשל, נניח שמתקבלת החלטת ממשלה שתלמידי א'-ב' לומדים וג'-ד' לא. המשמעות היא שינוי תפעולי של כל מסלולי ההסעה בבקרים, תחלופה של נהגים ואנשי שירות כולל הוצאה לחל"ת, וכמובן יידוע המועצה ובתי הספר על השינויים. מדובר במערך מורכב ודינמי. רק כדי להבין את סדרי הגודל - אנחנו מסיעים מדי יום 8,700 תלמידים", הוא מציין.

אהרוני מתאר לשם המחשה מקרה נוסף שאירע בעיצומה של הקורונה: "קיבלנו הודעה בתשע בערב שיותר מ־20 נהגים ושבעה עובדי תפעול נכנסו לבידוד. לכל העובדים הללו הייתה עבודה למחרת בבוקר להסיע תלמידים, לתת שירות ולתפעל את מערך ההסעות. לילה שלם עבדנו למצוא מחליפים, והצלחנו להוציא את כל ההסעות בזמן ולהוביל את הילדים בבטחה. יש לנו אחריות רבה כלפי תושבי הגוש ולקוחות ממקומות אחרים, ואנחנו מנסים ומצליחים למזער עד כמה שניתן את ההשפעה של הקורונה על השירות ועל שביעות הרצון שלהם".

אחד האתגרים הגדולים במשק הישראלי מאז תחילת הקורונה הוא בתחום כוח האדם. "אחת הבעיות הכי גדולות היום היא העובדה שאין עובדים. כולם מקבלים דמי אבטלה באופן אוטומטי, כך שלא שווה להם לחזור לעבודה. לשמחתנו - אצלנו זה ממש לא ככה", מבהיר אהרוני. "אצלנו העובדים חיכו לחזור לעבודה. היינו איתם בקשר לכל אורך הדרך, כולל שי לחגים, חלוקת חבילות מזון למי שנצרך ודברים נוספים ששמרו על הקשר וכך שמרו לנו על כוח האדם. בתחום התחבורה למשל, נהג יושב בבית בגלל שמוסדות החינוך פועלים בצורה חלקית ביותר, ופתאום החליטו להחזיר ללימודים את כיתות ד'. זה אומר שבאופן מיידי צריך לשנות את המערך ולהוסיף נהגים ואוטובוסים. דברים שלפעמים קורים מהיום למחר. צריך להחזיק עובדים שביום פקודה מקבלים הודעה ב־12 בלילה שבבוקר למחרת הם מתחילים לעבוד. זה לא מובן מאליו. זה קורה בגלל שבנינו מנגנונים של כוח אדם איכותי שאוהב את העבודה ומרגיש כמו משפחה, שכאשר הוא נקרא לדגל, הוא מתייצב. זה היה אתגר מאוד לא פשוט. בנקודת השיא של משבר הקורונה, 403 מתוך 502 העובדים של החברה היו בחל"ת. בעיקר עובדי התחבורה. זה אומר סדרנים, נהגים, מלווים של הסעות ילדי חינוך מיוחד. בעצם עם סגירת מוסדות החינוך, כל המערך הזה הפסיק לפעול. אבל בזכות המנגנונים שהחברה בנתה לאורך כל השנים, צלחנו את התקופה בהצלחה", מתאר אהרוני. כיום, עם חזרת המשק הישראלי לפעילות כמעט מלאה, הרוב המוחלט של העובדים חזרו מהחל"ת. "עוד לא חזרנו למאה אחוז פעילות, עדיין יש מעט נהגים בחל"ת. מערך הלימודים בבתי הספר עדיין לא חזר לגמרי. לא כל המוסדות לומדים בימי שישי, כך שסדרי העבודה עדיין שונים. ככל שהזמן עובר, אנחנו מרגישים יותר ויותר את חזרת התיירות, משפחות, אירועים פרטיים ולא רק הסעות תלמידים. כל התחומים שאנחנו נותנים בהם שירות חוזרים לחיים".

מהפכה כלכלית שקטה

מעבר לצליחת משבר הקורונה בהצלחה, מחזיקה החברה ביעדים ברורים עם הפנים קדימה. "יש מעט תחומים שבהם דווקא המשבר הראה לנו היכן ישנה יציבות פחותה וכדאי לייצר להם חלופות יציבות יותר, כמו למשל הסתמכות על תקציבים חיצוניים ממשרד החינוך. ברגע שזה הפסיק, היה לנו נדבך משמעותי שנפגע. אבל דווקא זה אִתגר אותנו למצוא עוגנים חלופיים יציבים יותר, ללא פיתוח תלות". כך למשל בוחנת החברה בימים אלה אפשרות כניסה רשמית לתחום התחבורה הציבורית, שבו הסיכונים נמוכים יותר. "עד עכשיו עסקנו רק בהסעות פרטיות, תחבורה ציבורית זה תחום שלא היינו בו. כך גם אנחנו בשלבי פיתוח של מפעל בטון, שכמפעל חיוני תמיד מספק חומרים, גם אם יש משבר. הרעיון הוא למצוא תחומי פעילות שמותאמים לאופי של החברה ויכולים לשמש אותה ולעזור לה, ומצד שני מפחיתים את רמת הסיכונים ומעניקים לנו יציבות".

כדי להמחיש את העובדה שמצד אחד החברה חזקה פיננסית, אך מאידך רעבה לחפש מציאות והזדמנויות בכל תחום גם בתקופת משבר, אהרוני מביא סיפור מהסגר הראשון. "ברגע שהתחיל הסגר הראשון, הנסיעות היחידות שהמשיכו להתנהל היו הנסיעות של הצבא, של משרד הבריאות ושל משרד הביטחון. פנינו אליהם בניסיון לבדוק כיצד ניתן לתגבר את השירות שאנו מספקים להם ולהגדיל בכך את הפעילות גם בימי הסגר. הופתעתי לגלות שהם מחפשים תגבורים בטיוליות. כשהבנתי שהצורך הוא בידוד בין הנהג לחיילים, שאלתי אותם: ואם נספק לכם אוטובוס שיבודד את החיילים מהנהג, זה יענה לצורך? אמרו לי בצבא: 'אדרבה!', וכך היה. השיחה התקיימה ביום שישי בבוקר, וכבר ביום ראשון בצהריים עמדו לשירות משרד הביטחון עשרה אוטובוסים שכוללים יריעות פלסטיק קשיחות שעומדות בתקן וחוצצות בין הנהג לחיילים. המענה הזה הוסיף לנו נסיעות והגדיל לנו את נפח העבודה. היינו הראשונים בארץ שנתנו מענה לאוטובוסים בקורונה".

לא הרבה אחרי חגיגות 73 שנים למדינת ישראל, גוש עציון תציין 54 לחידוש ההתיישבות בה. אליבא דאהרוני, קצב ההתפתחות של גוש עציון לעולם לא יהיה משביע רצון, תמיד צריך יותר. "אנחנו גוף ששואף לקדם ולפתח את ההתיישבות ורואה את האינטרס הציבורי הכללי. כל תושב שמגיע לכאן פוגש אותנו, בין אם זה בהסעת הילדים לבית הספר, בין אם בנינו לו את הבית ובין כשהוא עושה קניות באזורי המסחר שהחברה לפיתוח בנתה. ההתקדמות וההתפתחות של החברה מקבילה להתפתחות ולשגשוג של ההתיישבות היהודית בגוש עציון", הוא מסכם את התורה כולה. הרעיון מאחורי פעילות החברה, הוא חוזר ומדגיש, הוא השאיפה להתקדם ולהמשיך לתת לתושבים את הכלים לעצמאות. "עד לא מזמן, רוב התושבים היו עובדים מחוץ לגוש עציון, נוסעים לירושלים או לכל רחבי הארץ כדי לעבוד. ככל שהשנים עוברות אנחנו מפתחים יותר ויותר תחומי עבודה, תעשייה ומסחר שמייצרים לכולם את העצמאות. אנשים נשארים בתוך הגוש, יש להם פחות סיבות לצאת. אנשים כבר לא צריכים לנסוע לירושלים כדי לקנות בגדים, לצאת למסעדה. היום הכול קיים בגוש עציון: שירותי רפואה, תחבורה, תשתיות, חינוך איכותי, תעשיה ומסחר. חלק ממוסדות החינוך, אנחנו גאים בכך שאנחנו בנינו. החברה לפיתוח גוש עציון היא חברה שקמה בבוקר ורואה ממש לנגד עיניה איך לקדם את גוש עציון", הוא מבאר את הדרך שבה צועדת החברה, ואף מצביע על המהות: "ה־DNA של העובדים והמטרה שלנו כחברה זה להשאיר את הכסף בבית, בגוש עציון. בעלי החברה לפיתוח גוש עציון הם היישובים, והם נהנים מחלק מרווחי החברה. כלל הרווחים מושקעים בהמשך הפיתוח והשגשוג של גוש עציון ויישוביו. התושבים לא יודעים זאת, אבל טביעת האצבע של החברה נמצאת בהרבה מאוד פרויקטים בשטח".

למרות משבר הקורונה, שמרה החברה לפיתוח גוש עציון בשנה האחרונה על יציבות משמעותית שמאפשרת לה להיות מוכנה ליום שאחרי. "הצלחנו להגיע להישגים לא מבוטלים - יצירת שיתופי פעולה עם חברות בארץ ובעולם, הרחבה והעצמה של חטיבת הבנייה, הרחבת הפעילות הכלכלית וכניסה לשווקים חדשים", משתף אהרוני בהתרגשות. "כמו במדינות רבות בעולם, בעקבות משבר הקורונה עברנו שנה קשה, אך ביצענו שינויים מבניים, התייעלנו ופעלנו באופן יצירתי בתוך מציאות משתנה. למרות שאיננו מקבלים תקציבים מהמדינה, סיימנו את השנה המורכבת הזאת איתנים פיננסית באופן שמאפשר לנו להמשיך לפרוץ קדימה".

בחברה לפיתוח עסוקים בביצוע מהפכה כלכלית שקטה, המהלך הגדול הבא הוא כניסה של החברה לתחום התחבורה הציבורית. מהלך שיבסס את יציבות החברה בעשור הקרוב. אהרוני מחזיק בקשרים אישיים עם חברות ויזמים מובילים ממרכז הארץ ומצליח להוכיח להם שבגוש עציון טמונים הפתרונות לאתגרי הנדל"ן של מדינת ישראל: זיהום אוויר, צפיפות אוכלוסין, תחבורה. "בסוף, התנועה של כל הארץ צריכה להיות מזרחה, לכיוון ההתיישבות. אנחנו כבר רואים את זה באוכלוסייה שמגיעה אלינו בשנים האחרונות. אנשים מחפשים את איכות החיים והשירותים הקהילתיים. הם מבינים שיהודה ושומרון זה הדבר הבא. עכשיו, אחרי 74 שנה, כאן נמצאת ההזדמנות הבאה".