הרב איתן שנרב
הרב איתן שנרבצילום: מירי שמעונוביץ

התחלה/ לפני 48 שנים בשכונת קריית משה בירושלים. השלישי מתוך ארבעה אחים.

אבא/ אברהם ז"ל, עובד עיריית ירושלים. "אבא היה יליד ירושלים, לחם בכל מלחמות ישראל, ממקימי קיבוץ עין הנצי"ב. אבא לימד על ידי דוגמה אישית מה זו משמעת עצמית ועשייה. אתה פה בעולם - תעשה מה שצריך, בלי יותר מדי פילסופים ושאלות. פחות לדבר, יותר לעשות".

אמא/ חנה. במשך יותר מיובל שנים עבדה כאחות במרכז הרפואי שערי צדק. מאז צאתה לגמלאות היא מתנדבת במגוון תחומים. "יש בה כוחות חיים. היא עושה שמח לכולם. אמא תמיד אומרת: 'כל אחד והפקעל'ה שלו', אל תסתכל מה יש לאחר ופשוט תשמח בחלקך".

יש מנהל לבירה/ "ההורים שלי הגיעו ממשפחות יקיות. אנשים פשוטים וצנועים שאוהבים סדר וארגון. הם חינכו אותנו שהכול בעולם מתנהל בסדר מופתי על ידי הקב"ה. לכן גם אם קורה לנו משהו דרמטי - זה מאיתו וצריך להמשיך הלאה בחיים מתוך אמונה. אני שמח שההורים שלי חינכו אותי לצורה כזאת של חיים, כי גם אחרי האסון שקרה לנו זה נוסך בנו כוחות".

לא סוג ב'/ בתיכון למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר והיה חניך בסניף בני עקיבא קריית משה. "כשהודיעו לי שלא אכנס להדרכה בסניף נפגעתי, הרגשתי סוג ב'. היינו בשבט 60 חבר'ה ומי שלא נכנס להדרכה הרגיש פתאום לא מוצלח, זה נורא. היום מעל כל במה אפשרית אני חוזר ומדגיש שצריך להפסיק לחשוב שרק מי שיש לו כישרון להדרכה הוא מוצלח וטוב מאחרים. לכל נער ונערה יש כוחות עצומים שיכולים לבוא לידי ביטוי בפעילויות חסד נוספות".

מכיר/ בהמשך היה מדריך חוץ בסניף פיתוח במבשרת. "זה היה סניף עולים קטן עם מעט חניכים, אבל זה היה מדהים. נחשפתי לאנשים ולתרבויות שלא פגשתי קודם". בנוסף לכך התנדב בכל הזדמנות במד"א ובמשמר האזרחי. "ההדרכה וההתנדבות גרמו לי להבין יותר לעומק מה זה עם ישראל".

השיחה/ "בכיתה י"ב חיפשתי את דרכי בעולם. חשבתי שישיבה לא מתאימה לי ונרשמתי לגרעין נח"ל. האחים שלי ראו שאני מבולבל ולקחו אותי לשיחה. הם הודיעו לי חד וחלק שלפני הגיוס אני צריך ללכת לישיבת הסדר, למקום של תורה. כעסתי עליהם מאוד אבל עד היום אני מודה להם על השיחה הזאת, שהצילה אותי ושינתה לי את החיים".

לישיבה/ כך החל את לימודיו בישיבת ההסדר במעלות. "ההתחלה הייתה לי קשה, אבל אחרי חצי שנה התאהבתי בתורה, התאהבתי בתורת ארץ ישראל ובחיבור לעם ישראל. נבניתי במקום הנפלא הזה. ראש הישיבה הרב יהושע ויצמן הפך לדמות מרכזית ומשפיעה בשבילי, דמות שמלווה אותי עד היום בכל שלב בחיי".

גולני שלי/ התגייס לגולני במסלול ההסדר. "במשך 20 שנה הייתי לוחם וחובש ולפני שמונה שנים הפכתי לרב הגדוד. בגולני יש שילוב נפלא של כל הגוונים של עם ישראל ואני מחובר לחבר'ה האלה בנימי נשמתי. יש לי גם שיעור קבוע אצלי בבית לחיילי המילואים ולקצינים".

מתחתן/ בתום השירות הסדיר שב ללימודיו בישיבה. בשיעור ו' חבר קרוב, אלי וייסברט, הכיר לו את אחותו שירה, מי שלימים תהפוך לאשתו. הם נישאו וקבעו את ביתם בלוד. "היה לנו ברור שאנחנו רוצים להשתלב בגרעין תורני. גרנו תקופה קצרה בבית אל והגענו ללוד ומאז אנחנו כאן".

החצי השני/ שירה (45). בימים אלו חוגגים את חתונת הכסף. "היא הכול בשבילי". במקצועה מורה לחינוך בלתי פורמלי, אך מזה 25 שנה היא עקרת בית. "אשת חיל אמיתית, לא נחה לשנייה. אנחנו מאמינים שמי שמתאים לה להיות אשת קריירה שתצא לעבוד, ומי שמתאים לה להישאר בבית ולגדל ילדים שתישאר. זה לא מתאים לכולן, אבל זה בהחלט צריך להיות בלקסיקון שלנו".

הנחת/ תריסר ילדים. הבכורה תמר־פנינה בת 23, נשואה ואמא לשני ילדים. מוריה בת 22 נשואה ובתה אמונה־רנה נולדה חמישה חודשים אחרי הרצח. דביר חיים בן 20 למד בעלי ומתגייס בעוד שבוע. ואז רנה הי"ד, אורה בת 16, אהרון בן 14, שרה בת 12, רבקה־הודיה בת 10, אברהם משה בן 8, רחל־לאה בת 5, אפרת בת שלוש והקטנה תפארת, שחוגגת השבוע שנה, נולדה שמונה חודשים אחרי הרצח. "בית מלא בילדים זו שמחה עצומה".

רנה/ לפני כשנה וחצי נרצחה בתו רנה בפיגוע במעיין עין דני הסמוך ליישוב דולב והיא בת 16 בלבד. בפיגוע נפצע קשה בנו דביר. "רנה הייתה ילדה פשוטה, שמחה, מתוקה ומאוד ערכית עם שאלות ומחשבות על החיים. הגעגועים מאוד גדולים אבל אנחנו מבינים שיש סיבה לכל דבר. עם כל הקושי, יש לי אמונה שלמה שהקב"ה יודע מה הוא עושה".

תפארת/ שמונה חודשים אחרי הרצח ובצאת יום הזיכרון לשואה ולגבורה נולדה בתו תפארת. "זה פלא עצום. הפתעה מאוד גדולה. הקב"ה נתן את המכה יחד עם נחמה. לא הנאצים ולא המחבלים הארורים ינצחו אותנו. הם רצו לגדוע את חיינו ואנחנו עם אמונה גדולה נמשיך בחיים במלוא העוצמה".

כולל/ רב כולל צביה אלישיב בלוד. "הכולל שוכן בתוך הישיבה התיכונית. אני מאמין שכל ישיבה תיכונית צריכה כולל בתוכה, שהנערים יראו לומדי תורה יושבים ולומדים". שם סיים לימודי רבנות שכונה ורבנות עיר ובימים אלו לומד לדיינות.

מדליק ניצוץ/ לאורך השנים למד בכולל, לימד בבתי ספר, באולפנות ובישיבות ועבד בתיכונים דתיים במסגרת עמותת מעגלים במשך שני עשורים. "המפגש הבלתי אמצעי עם מאות תלמידים מהפריפריה, לחזק בהם את האמונה בעצמם ולכוון אותם למכינות וישיבות - היה מאוד עוצמתי בשבילי. זה לראות את הניצוץ שקיים בכל אחד ולדחוף אותו להוציאו מהכוח אל הפועל".

חסד/ עמותת 'חסד בלוד' שאותה ייסד יחד עם דני ניקריטן לפני שני עשורים פועלת לקידום מפעלי חסד, חלוקת מזון לנזקקים וסיוע והכוונה לתושבים, ומאז הרחיבה את פעילותה לתחומים נוספים. "העמותה התחילה בקטן ובכל שנה זה הלך והתרחב, עד שהיום זה הגיע למימדים עצומים. חברי הגרעין בעיר שותפים מלאים לפעילות החסד וכולם בהתנדבות מלאה. זכינו באנשים נפלאים".

חוצה מגזרים/ הגמ"ח כולל פרויקטים ומיזמים שונים לכלל המגזרים, "שבכולם מדובר בליווי אישי ותמיכה ארוכת טווח". החל מעזרה ושיקום כלכלי של משפחות, הפעלת חנות ביגוד יד שנייה, "בהקפדה על איכות גבוהה של הבגדים". בנוסף לכך העמותה מקיימת מדי שבוע סעודות שבת למאות נזקקים, אנשים עריריים וכאלו שידם אינה משגת. את האוכל מבשלות משפחות הגרעין. עוד הקים בעיר תלמוד תורה לילדים מגיל שלוש עד גיל תיכון, אשר מגיעים אחרי הלימודים פעמיים בשבוע ולומדים תורה.

זה שנותן וזה שמקבל/ "החסד הוא תמיד דו־כיווני. בניגוד למה שנוטים לחשוב, לא רק המקבל מרוויח. גם מי שנותן מקבל. זה פשוט לי לגמרי. למשל, משפחה שמתנדבת במיזם סעודת שבת מקבלת לא פחות מאם חד־הורית שמגיעה לשם עם הילדים שלה. זכינו לתת".

מתפתחים/ בעקבות הרצח נוסדה עמותת 'קול רנה', "שמטרתה להפיץ את האור לכל הארץ. במהלך השבעה אחיין שלי, מתניה שנרב, החליט שלא ייתכן שהגמ"ח יישאר רק בלוד והקים עמותה בשם 'קול רנה', שאותה הוא מנהל. ראש העיר לוד יאיר רביבו הרים את הכפפה ופעל מול ראשי ערים ורשויות, וכיום יש כבר 20 ערים שמופעל בהן פרויקט שולחן שבת ויותר מ־10 חנויות יד שנייה בכל הארץ וזה הולך ומתרחב".

זמן רנה /"לרנה מאוד הפריע שהפלאפון משתלט לה על יותר מדי זמן ביממה, והיא החליטה לקחת לעצמה טלפון פשוט ולנסות לצמצם את הזמן שלה בפלאפון". לזכרה הוקם מיזם 'זמן רנה', "שפועל להגברת המודעות בקרב צעירים ומבוגרים כאחד לצמצום זמן החיבור לאמצעים הטכנולוגיים וחיזוק הזמן האישי והמשפחתי ושיח מקרב".

לימוד נשי/ "רנה ביקשה שיח של אמונה ומחשבה. החלום שלה היה שיהיה שיח אחר, אמוני. לזכרה הוקמה מדרשת 'קול רנה', שבה בנות בגיל תיכון לומדות עם בנות צעירות לימודי אמונה אחרי בית הספר. זה ברוך ה' מתקיים בעשרות מוקדים ברחבי הארץ".

נבחר/ כשהתבשר על ידי השרה מירי רגב והשר חילי טרופר כי נבחר להשיא משואה הרגיש שאינו ראוי לכך, "מי אני? אנחנו אנשים פשוטים". אבל לבסוף השתכנע כי מדובר במעמד משמעותי לקידוש שם השם בעולם. "אני מרגיש שזו שליחות שהקב"ה הטיל עלינו ואני מחויב ונרגש לעשות זאת".

על ההר/ "ברגעים של הדלקת המשואה רנה, שהיא הרוגת מלכות, תהיה יחד איתי. איתנו יעמדו גם כל הקדושים שנהרגו על קידוש השם. אעמוד שם בחיל ורעדה ואשתדל למלא את שליחותי. חשוב לי לומר באותו מעמד שאני מאמין בלב שלם שהקב"ה מנהל את עולמו וה' נתן וה' לקח ואנחנו משתדלים להמשיך לעשות טוב בעולמו".

אם זה לא היה המסלול/ "אני מאוד אוהב את המפגש האישי עם אנשים, ואם לא הייתי עוסק ברבנות ובחינוך כנראה הייתי שמח לעסוק בייעוץ זוגי ומשפחתי".

במגרש הביתי:

בוקר טוב/ משתדל לקום בנץ לתפילה, "אני אוהב את הבוקר", ואז לכולל, ישיבה תיכונית, כולל, גמ"ח וכולל. חוזר מאוחר הביתה, הולך לישון בסביבות חצות.

פלייליסט/ "אני אוהב שירים חסידיים לנשמה וגם שירי חתונה שמחים".

השבת שלי/ "וואו. שבת זה קהילה, משפחה ותפילה".

דמות מופת/ הרב יוסף צבי רימון, "נשיא הכולל שלנו, שהוא שילוב מדהים של חיים, שמחה וערכים עם הלכה ותורה".

משאלה/ "גאולה, אנחנו מחכים".

מפחיד אותי/ "שהקב"ה לא ישמח במעשינו".

כשאהיה גדול/ בימים אלו עובד על ספר בנושא דיני ממונות לנוער. "החלום שלי הוא להנחיל לציבור הרחב את דיני הממונות על פי התורה".

לתגובות: [email protected]