גם החשש מפני וריאנטים עמידים לחיסון הולך ומתפוגג. חוזרים לשגרה אחרי הקורונה
גם החשש מפני וריאנטים עמידים לחיסון הולך ומתפוגג. חוזרים לשגרה אחרי הקורונהצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מעט מאוד מגורמי המקצוע בישראל האמינו אחרי חגי תשרי שמגפת הקורונה תדעך בתוך חצי שנה, אך המציאות שניבטת ברחובות רגע לפני יום העצמאות מראה שהבלתי ייאמן התרחש. נתוני התחלואה בקורונה בישראל מרשימים בכל קנה מידה, ובמיוחד כשנזכרים איפה היינו רק לפני חודשיים. בימים האחרונים מספר החולים נע סביב 200 חולים חדשים ביממה. גם מספר החולים שמאושפזים במצב קשה ירד בצורה דרסטית, כך שעוד ועוד מחלקות קורונה נסגרות בימים אלה. יחד עם זה, מספר המתים עדיין חוצה את רף עשרת המתים כמעט מדי יום, אומנם הרחק מהשיאים השליליים שישראל שברה שוב ושוב בגל השני, אך עדיין גבוה.

הדעיכה המתמדת מתרחשת למרות שהמשק ברובו חזר לפעילות כמעט מלאה. היוצאים מהכלל בשלב זה הם בתי הספר שעדיין פועלים תחת הגבלות כאלה ואחרות, בתי הכנסת שאסורים בתפוסה מלאה וכן מקומות תרבות ופנאי המוניים. אפילו חגיגות פורים ופסח, שהדירו שינה מעיניהם של אנשי מערכת הבריאות, לא שינו דרמטית את הירידה הניכרת בכל מדדי התחלואה בישראל. "הקורונה בישראל כמגפה נגמרה, היא תישאר כמחלה ספורדית", אמר פרופ' רוני גמזו בכנס ירושלים לפני כחודש וחצי, ונראה שמאז הנתונים רק מחזקים את דבריו.

"לצ'רצ'יל היה משפט מופתי: 'אני לא יודע אם זאת ההתחלה של הסוף, אבל זה בטוח הסוף של ההתחלה'. והאמת היא שאנחנו לכל הפחות שם. בסיום החלק המגפתי של הקורונה", אומר ד"ר מיכאל דור, לשעבר ראש אגף בתי חולים במשרד הבריאות ומרצה בכיר בתחום מינהל בריאות באוניברסיטת אריאל. "מה שכן, לי יש עדיין טראומה מסוף הגל הראשון כשראש הממשלה אמר לכולם שזה הזמן לצאת לשתות בירה ובסוף הגענו לאן שהגענו. למרות הטראומה, אנחנו בשלב טוב מאוד".

הגענו למצב הזה רק בזכות החיסונים, או שהיו עוד מהלכים שהובילו אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים?

"זה בעיקר החיסונים. אני חושב שהיום כולם רואים שכל מי שהפחידו ואמרו שהחיסונים לא יעילים טעו בצורה אדירה, ולא רק שהם יעילים אלא הם הרבה יותר יעילים ממה שחשבנו במקור שהם יהיו. זאת הדרך המרכזית שלנו החוצה. יש עוד אחוזים בודדים שאפשר לזקוף להתנהלות של האנשים שהשתפרה במקומות מסוימים, אבל זה חלק ממש מינורי. העיקר זה החיסונים".

את הקביעה של ד"ר דור, שמעט סויגה, אומרים מומחים אחרים בנחרצות מוחלטת. "אין שום ספק שהסיבה היחידה לכך שאנחנו נמצאים במקום טוב כל כך היא החיסונים", אומר ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטה תל אביב וחבר עמותת מדעת. "כל צעד אחר שנקטנו בו נכשל בצורה קשה. הסגר השלישי לא היה סגר, איתור שרשראות ההדבקה מעולם לא היה מוצלח במיוחד בארץ, השמירה על הגבולות הייתה קטסטרופלית, תוכנית מגן חינוך, שהייתה צריכה להיות מופעלת כבר לפני חצי שנה, עדיין מקרטעת. במילים אחרות, בלי החיסונים כנראה שלא היינו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים".

קובילר מוסיף שסיבה נוספת לירידה במימדי התחלואה היא העובדה שאנחנו בפתחו של הקיץ. "אני יודע שזה לא בהכרח נראה ככה במזג האוויר, אבל אנחנו כבר באמצע אפריל. מחלות נשימתיות לרוב נחלשות בחודשי הקיץ, ושילוב של שני הדברים יוצר את התמונה החיובית שאנחנו רואים".

גם בקיץ הקודם אמרו שמזג האוויר הקיצי יוביל לירידה בתחלואה, אבל בפועל היינו בעיצומו של הגל השני.

"זה לא אותו דבר. יש הבדל גדול בין הקיץ הראשון של מחלה נשימתית לקיץ השני ואילך. גם שפעת החזירים למשל התחילה בקיץ והייתה מאוד אלימה באותם חודשים בארצות הברית ובמקסיקו, ובשנה שלאחר מכן היא הופיעה רק בחורפים. מחלות נשימתיות פועלות בצורה הזאת".

ובכל זאת, אם נעיף מבט לברזיל נראה שהמצב שם איום ונורא, למרות שהם בקיץ.

"ברזיל עושה כל מאמץ להדביק כמה שיותר אנשים. לכן היא לא דוגמה. אבל מדינות שיפעלו כדי לשמור על האזרחים שלהן יקבלו בקיץ תחלואה נמוכה יותר. החיסונים הם הצורה הטובה ביותר לכך, ולכן אנחנו נמצאים במצב טוב כל כך".

מורידים את המסכות

התחלואה הנמוכה בישראל הובילה לשורה של הקלות בנהלים שהיו עד כה, כאשר בתחילת השבוע הבא הסמל הגדול של הקורונה, חיוב עטיית המסכות, יוסר בשטחים פתוחים. "האמת שהיינו צריכים להיפטר מהן כבר מזמן. לא היה בזה המון היגיון מלכתחילה, ועכשיו ברור שכבר אין שום צורך בהן. לעומת זאת, מסכות בחללים סגורים זה הרבה יותר הגיוני, במיוחד אם מדובר על חללים צפופים. אני הייתי נשאר איתן אולי אפילו עד סוף החורף הבא", אומר קובילר.

מלבד חובת עטיית המסכות בשטח הפתוח שתוסר בתחילת השבוע הבא, שורה של הגבלות נוספות נידונות כבר ימים ארוכים בממשלה, כשמעל כולן נושא פעילות בתי הספר. הפלונטר בסוגיית בתי הספר נובע מההבנה שאחרי יותר משנה שבה בתי הספר לא פעלו קיים צורך דחוף לאפשר לתלמידים לחזור לשגרה מלאה. מצד שני, אוכלוסיית הילדים והנערים עד גיל 16 היא האוכלוסייה היחידה שטרם יכולה להתחסן, שכן החיסונים טרם עברו את האישורים הנדרשים לשם כך. במחקר של חברת פייזר שנערך על ילדים ונערים בני 12 עד 15 נמצא החיסון בטוח, והחברה הגישה את המסמכים ל־FDA לצורך אישור. על פי ההערכות, האישור צפוי להגיע עד סוף חודש אפריל. לעומת זאת, אישור לגילים נמוכים יותר צפוי לקחת עוד כמה חודשים. המשמעות של זה היא שבתי הספר עלולים להפוך למוקד הדבקה נרחב, כמו זה שהוביל לגל השני של המגפה.

"הכי קל היה לסגור את בתי הספר בתחילת הדרך כי הכי קל לפקח על הנושא. אם לומר את האמת, מבחינה תיאורטית יש גם המון היגיון בכך, מכיוון שמחלות נשימתיות מאוד אוהבות מקומות כמו בתי ספר וגנים. יש הרבה מאוד וירוסים שאנחנו יודעים שההפצה שלהם למבוגרים עוברת דרך ילדים. לכן זה היה נכון בתחילת הדרך. מאז למדנו יותר על הנגיף ואנחנו רואים שבמקום שהתלמידים ידביקו את המבוגרים, המורים המבוגרים הם אלה שמדביקים את התלמידים, ואז כשהילדים חוזרים הביתה הם מדביקים את ההורים, אם כי ברמה פחותה כי יש להם פחות חלקיקי וירוסים", אומר קובילר.

אז המשמעות היא שצריך להחזיר את בתי הספר לשגרה מלאה?

"צריך לפתוח את בתי הספר, ולדעתי הם סגורים בצורה מוגזמת, בטח ביחס לשאר המשק. יחד עם זה, כן צריך לעשות את זה בזהירות, וכמו שזה נראה כרגע זה מה שהממשלה עושה. אני חושב שהכול שאלה של רווח והפסד. עד כיתה ב' זה די ברור שצריך לחזור לשגרה מלאה. מי שחולה בגילים האלה עובר את המחלה בצורה שולית כמעט לחלוטין. מעל לגילים האלה יש כבר תחלואה קשה, וכאן צריך לפתוח בזהירות ולהציב את היעד שברגע שאפשר לחסן את הילדים כדאי לעשות את זה. אני מקווה שברגע שיינתן האישור לגיל 12 ומעלה יחסנו אותם מהר, ואחר כך צריך לדאוג לגיל 7 ומעלה".

לעומת האמירה של קובילר לגבי פתיחה מיידית של בתי הספר, ד"ר דור סבור שזה בדיוק המקום שבו ישראל עדיין צריכה להתנהל בזהירות מרובה. "יש לחץ של ועדי ההורים לפתוח כמה שיותר מהר, אבל צריך להתעלם מהקולות הללו. אותו דבר לגבי מקומות הבילוי הגדולים. חבל להפסיד את ההישגים הגדולים שהגענו אליהם בגלל התנהלות פזיזה. אלה מוקדי הסיכון הגדולים שנותרו לנו, וצריך להתנהל בהם בזהירות כדי שלא נצטער עליהם בהמשך".

"זהירות היא שם המשחק", אומר פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה בהדסה עין כרם. "ישראל היא אומנם המדינה המובילה בעולם מבחינת שיעורי התחסנות, אבל גם צ'ילה ניהלה מבצע התחסנות יוצא מהכלל. אלא ששם התחלואה גבוהה יותר מאשר בישראל, וזה בגלל שהם הסירו את ההגבלות מהר יותר ובצורה פחות אחראית. הגענו למספרים מדהימים, שאישית חשבתי שיהיו הרבה יותר גבוהים, והסיבה לכך היא החיסונים, וגם ההתנהלות היותר זהירה שנקטנו בעת האחרונה. במובן הזה צריך לומר שמשרד הבריאות קיבל את ההחלטות הנכונות".

אפקט העדר

נתוני ההתחסנות בישראל מרשימים בכל קנה מידה. עד היום ישראל חיסנה יותר מ־5.3 מיליון איש במנת החיסון הראשונה וכמעט חמישה מיליון במנה השנייה. מבחינת אחוזים מדובר על כמעט 60 אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל שקיבלו לפחות חיסון אחד, כאשר יותר מ־1.5 מיליון ילדים עדיין לא יכולים להתחסן וכמיליון בוגרים עדיין מסרבים להתחסן. על אלה יש להוסיף את המחלימים, כך שישראל נמצאת קרוב ל־70 אחוז מחוסנים. למרות שישראל עדיין לא הגיעה ל־80 אחוזי התחסנות, מומחים כדוגמת פרופ' ערן סגל סבורים שישראל הגיעה לסף חסינות העדר, או לכל הפחות לחסינות עומק.

"החיסונים יעילים הרבה יותר ממה שכולם ציפו. עצם העובדה שאנחנו על סף חסינות עדר באחוזים נמוכים בהרבה ממה שחשבו מלכתחילה מעידה על רמת היעילות הגבוהה שלהם", אומר פרופ' מבורך.

אז יכול להיות שחששנו מהקורונה טיפה יותר מדי?

"לא. צריך לזכור שבזמן אמת לא ידענו עליה מה שאנחנו יודעים עכשיו. זאת הייתה מכה חדשה בלי יותר מדי אינפורמציה לעבוד איתה. אני רק מזכיר שלסגר הראשון נכנסנו עם 600 חולים חדשים ביום. מהסגר השני יצאנו עם אלפיים. משרד הבריאות היה אולי מעט יותר מדי זהיר, אבל זאת חוכמה שבדיעבד. בזמן אמת אלה היו חששות מוצדקים. אותו דבר לגבי החיסונים. כשאתה מתבסס על הערכות אתה צריך לקחת בחשבון גם תרחישים לא נעימים. עדיף להיות מופתעים לטובה, והחיסונים בהחלט מפתיעים אותנו לטובה".

למרות ההצלחה המסחררת של מבצע החיסונים, ישנה עדיין קבוצת אוכלוסייה שמסרבת להתחסן. ד"ר דור לא בטוח שניתן עוד לשכנע אותם להתחסן. "אתה לא יכול לשכנע את אותם אנשים ללכת להתחסן. זה פשוט לא יעבוד. הם מקובעים כל כך בדעתם שלא משנה איזה נתון תראה להם זה לא ישכנע אותם. לכל היותר תוכל לשכנע את הקרובים אליך ביותר, כמו המשפחה. אני גם מצליח מדי פעם לשכנע את מטופליי שמתנגדים להתחסן ללכת לעשות זאת".

אפשר בכלל להתמודד מול סרבני החיסון?

"רק מבחינה חברתית. היום כשמגיע אליי למרפאה מטופל שלא התחסן אני מראש אומר לו לשבת בקצה החדר, עם מסכה על הפנים, וגם מודיע לו שלא אני זה שאבדוק אותו אלא רופאה אחרת במרפאה שכבר הייתה חולה והיא צעירה ממני בהרבה שנים. אני התחסנתי כמובן בשתי מנות, אבל החיסון הוא לא הרמטי. יש כחמישה אחוזים שהחיסון לא מייצר אצלם חסינות. אני אדם מבוגר ואם חס וחלילה אפול על אותם אחוזים שהחיסון לא עבד עליהם ואדבק בגלל סרבן חיסון אני עלול לאבד את חיי. אין לי שום כוונה לעשות זאת בגלל סרבני חיסון".

מדד האושר

בכירי משרד הבריאות רואים בסרבני החיסון אופציה להתפרצויות מחודשות של הנגיף בישראל. בין אם על ידי הזנים שכבר נמצאים בישראל, ובראשם המוטציה הבריטית, ובין אם מדובר יהיה במוטציות חדשות שעלולות להגיע דרך נתב"ג. "במשך כל המגפה נתב"ג היה עקב האכילס שלנו. לא ידענו להתמודד איתו כמו שצריך, וגם עכשיו הוא עדיין בעייתי לנו מאוד. יש חשיבות גבוהה לא להזניח את האפיק הזה", אומר פרופ' מבורך.

יש באמת חשש שתיכנס מוטציה שתהיה חזקה יותר מהחיסונים?

"יש סכנה כזאת, אם כי עוד לא ברור האם באמת יש זנים שחומקים מהחיסון. הבעיה המרכזית בעיניי היא דווקא מתן כניסה לאנשים חולים שעלולים להגיע במגע עם כל אלה שלא התחסנו ולגרום להתפרצויות. לכן צריך להתנהל בנתב"ג בזהירות גבוהה. אנחנו לא רוצים שישראל תהיה סגורה בפני העולם, אבל גם אין סיבה לייבא לכאן את המחלה שוב".

"צריך להיות הוגנים ולומר שלא ידוע לנו על שום וריאנט כזה או אחר של הקורונה שחומק לגמרי מהחיסונים, לכל היותר אנחנו יודעים על השפעה מעט ירודה של החיסון אל מול זנים ספציפיים", אומר ד"ר קובילר. "אבל בגלל החשש הזה, כמו גם התפרצויות בקרב לא מחוסנים, כן צריך להתנהל נכון בנתב"ג. ואנחנו לא עשינו כלום בנושא. באוסטרליה, בניו־זילנד ובתקופה ארוכה גם בבריטניה, אנשים שנכנסו למדינה מחויבים להיכנס לבידוד של שבועיים במלונית על חשבונם. בישראל אפילו על בדיקות לפני העלייה למטוס ובנחיתה בארץ לא מקפידים. זאת שערורייה ששילמנו עליה מחירים כבדים ואולי עוד נשלם עליה בעתיד אם לא ניזהר".

התחושות במערכת הבריאות בימים אלה חיוביות. ישנה הבנה שצריך לנהוג בזהירות, אבל במבט כולל ישראל נכנסת ליום העצמאות בצורה שונה בתכלית מרוב מדינות העולם. פרופ' מבורך הוא אחד מאלה שיכולים להעיד על השינוי בצורה הטובה ביותר. במשך הגל השלישי הוא החל לפרסם מדי יום את 'מדד הדסה', שהציג את נתוני התחלואה בבית החולים. במשך ימים ארוכים המדד הראה שיש 200 מאושפזים במחלקות הקורונה השונות בבית החולים. היום ישנם 20 בלבד.

"קשה לי להסביר כמה הנתון הזה משמח אותי, ואת כל הצוות בהדסה. כשיש לך 200 חולים מאושפזים העומס על הצוותים אדיר. המענה לא אופטימלי לכל החולים. חסרות מיטות, במיוחד בטיפול נמרץ. ובעיקר אתה עושה המון אלתורים על מנת לא לקפח אף חולה. זה מאוד קשה. היום אנחנו מתנהלים כמו בשגרה רגילה של בית חולים, בלי הדאגה האינסופית למצוא עוד מיטה או לרוץ מהחייאה להחייאה. כל אחד מאיתנו מודה על האפשרות הזאת, במיוחד אחרי הגל השני והשלישי", הוא אומר.

אתם מדברים כבר על סגירת המחלקה, כמו שעשו בבתי חולים אחרים?

"סגרנו עד עכשיו שלוש מחלקות קורונה וטיפול נמרץ קורונה. אני כיום מנהל את מחלקת הקורונה האחרונה בבית החולים. מה שכן, אנחנו לא נסגור אותה כל כך מהר, כי לפחות בעתיד הנראה לעין יהיו כמה חולים קורונה שיזדקקו לטיפול, ולכן צריך לשמור על הכלים והידע בשביל לטפל בהם. אבל החלום הוא שלא נצטרך יותר אף פעם לפתוח עוד מחלקות קורונה".