הרב יובל שרלו באולפן ערוץ 7: ישראל נותנת לעמותה פרטית לקבוע מי יחיה ומי ימות

הרב שרלו מצדיע לפעילות של "מתנת חיים" אך קורא למדינה למצוא פתרון לרשימת הממתינים לתרומת איברים. בנוסף, הרב שרלו בעד שותפות ערבית בממשלה - אך קובע כי אסור להיות תלויים בהם.

עדו בן פורת , ז' באייר תשפ"א

בראיון באולפן ערוץ 7 מתייחס הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול וראש תחום אתיקה ב"צהר" לסוגיית תרומת הכליות והתמורה לתורמים, אך בראשית הדברים הוא מתייחס גם לאירועים האחרונים ביפו. זאת כמי שנכח בהפגנה שהתקיימה אתמול לאחר תקיפת הרב אליהו מאלי, ראש ישיבת ההסדר בעיר.

"יש ביפו להבות קטנות ואני מאמין שהדבר הנכון לעשות הוא לכבות את הלהבות כשהן קטנות. כך זה בהרבה תחומים, וכדי שלא יוצתו להבות גבוהות צריך לעצור כעת ולדרוש אכיפה משטרתית ומראש העיר לתפקד כדי שהעיר תמשיך לתפקד".

"יש חברות במדינת ישראל שהמשטרה מסיבותיה, בעיקר סיבות של פחד, לא נכנסת אליהם וזו דרך קצרה שהיא ארוכה שנשלם עליה הרבה מאוד", מזהיר הרב שרלו.

באשר לתרומת הכליות, בתקופה בה מציין ארגון 'מתנת חיים' תרומה של 1000 כליות, נשאל הרב האם לא נכון שהדבר ייעשה באופן ממלכתי ולא דרך עמותה. הרב שרלו מציין שהדברים נעשים במערך ממלכתי ובניגוד למה שנדמה, לא רק דתיים תורמים. "יש הרבה תורמי כליה מחוץ למגזר הדתי, אבל כמו בהרבה נושאים יש דברים שיכולים לעשות ארגונים פרטיים שמדברים עם הציבור ומוכיחה את זה עמותת 'מתנת חיים' ומגיע לה פרס ישראל על כך. זה נכון לעוד הרבה גורמים פרטיים שיכולים לפנות לאנשים בגובה העיניים ולא דרך הממלכה".

"נקודת המוצא היא הצדעה ל'מתנת חיים' ובמקביל יש לבדוק איפה הלקונות ולתקן אותן", אומר הרב שרלו ומתייחס גם לשאלת התשלום לתורמים: "הנושא הזה כבד מאוד מבחינה אתית. ראשית ההנחה שתשלום יביא ליותר תרומות כליה היא מפוקפקת. לא בטוח שמי שתרמו כליה היו עושים זאת אם היה מוצע להם סכום של חמישים אלף שקלים. ברגע שאתה עובר ממציאות של חסד וצדקה למהלך מסחרי לא בטוח שיהיו יותר תרומות. אנחנו מכירים את זה מנושא של תרומות דם באנגליה".

"בנוסף צריך לשים על השולחן את זה שזה אסור לחלוטין בחוק הבינלאומי ואם ישראל תעשה זאת היא תעוף מכל הפורומים של תרומות איברים והסיוע ההדדי, היא תנודה ויש כאן סכנת נפשות אם ישראל תהיה מצורעת אם יהיה בה סחר איברים", אומר הרב שרלו.

על האפשרות לייעד תרומה לחולה מסוים מציין הרב שרלו כי החוק מאפשר לייעד לאדם מסוים, אך לא לקבוצה כזו או אחרת. "זו דילמה כי אדם יכול לומר שזה שלו ולכן הוא צריך לקבוע למי התרומה תגיע, אבל זה לא מדויק כי התורם צריך את המדינה כדי לבצע את הפרוצדורה הזו. לא מדובר בתרומה של סכום כסף".

עוד נשאל הרב שרלו איך ומדוע קורה שבעוד בתרומה מהחי הציבור הדתי נמצא בצמרת התורמים, כאשר מדובר בתרומה מהמת ציבור זה מזדחל מאחור. "יש עדיין תדמית הלכתית שתרומת איברים מהמת אסורה למרות שכבר ב-87' אמרו הרב אליהו והרב שפירא זכר צדיקים לברכה שההלכה מכירה במוות מוחי. בינתיים חוקק החוק ולמרות זאת התדמית הזו קיימת. לקחנו על עצמנו משימה יחד עם רבנים וארגונים נוספים כדי לקרוא ולומר שזו מצווה גדולה לתרום איברים. הצלחנו הצלחה חלקית בלבד. לעומת זאת בתרומה מהחי יש כאן חסד בגופו. הציבור לא תמיד יודע ומכיר את הריקושטים הנוספים כמו למשל הנשים שנכונות להיות פונדקאיות, גם כאן תרומת נשים דתיות נמצאת בעליה דרמטית. יש גלים שלא ניתן לצפות אותם".

סוגיה נוספת שהעלינו בפני הרב שרלו היא היחס לנכי צה"ל ונפגעי טראומה. האם אכן המדינה אינה מתייחסת אליהם כראוי, או שאולי ישנם קומבינטורים שמהם יש להישמר? הרב שרלו מבהיר שבכל תחום יש להישמר ממניפולציות ומפופוליזם. כך חווה הרב שרלו עצמו כחבר ועדת סל התרופות. "הלב מזדהה עם הפצועים, אבל על חשבון מה? מאיפה? כשמפסיקים עם הפופוליזם ברור שיש הרבה מה לשפר ביחס לפצועי צה"ל ואפילו לקחת סיכון שמישהו יקבל למרות שלא מגיע לו, אבל שלא בגללם יקרה משהו לפצועים ונפגעי הנפש. אבל אם נפקיר את הזירה לגמרי מי שייפגעו הם הפצועים עצמם, כי על כל קומבינטור שיקבל - פצוע לא יקבל".

בדבריו קורא הרב שרלו לקיים רפורמה נטולת פופוליזם אך כזו המכירה בתרומתם ומצוקתם האמתית של הפצועים.

ומכאן גם לסוגיה הפוליטית והרב שרלו נשמר מעיסוק ברקיחה הפוליטית, אך מתייחס לדברים בהיבט הציונות הדתית וקובע כי שאלת האתיקה והמוסר נמצאת על השולחן ואתה שאלת החובה לקיים הבטחות. ,קיים אצלנו חוסר הערכה לאמת ויושרה, לכך שהמנדט שקיבלת אינו שלך אלא של השולחים שלך. דרוש תימרון, אבל סיבוב פרסה? יומיים אחרי רצח רבין כתבתי ב'הארץ' שלרבין אסור היה לנהל מו"מ על הגולן ועל יו"ש כן כי על הגולן הוא אמר שלא ינהל מו"מ. מותר לפוליטיקאים לתמרן אבל אם יש הבטחת בחירות מרכזית אני לא רואה איך ניתן להתעלם מהשיקול הזה".

על החיבור עם רע"ם אומר הרב שרלו כי לחיוב שהמלך יהיה מקרב אחיך יש השלכה גם לזירה הדמוקרטית. "אני מאוד רוצה לראות ערבים משולבים בממשלת ישראל, אבל אסור עקרונית שהממשלה תהיה תלויה בהם, שיוכלו להפיל או להקים אותה. זה דבר לא נכון מבחינה תורנית. אם המשמעות היא שתהיה אנרכיה ולא יהיה בכלל שלטון – והיום המדינה משותקת בעניין התקציב כפי שרואה כל מי שעוסק בענייני ציבור – אז יש שיקולים כאלה ואחרים של מצבי אונס בהלכה, אבל לכתחילה הממשלה לא יכולה להיות תלויה בהם".

סוגיה נוספת לה מתייחס הרב שרלו היא סוגיית הבחירות לרבנות הראשית והסיכוי לציונות הדתית להציב רב ראשי מטעמה, והרב שרלו אומר שאינו יודע אם אכן כך יהיה והדברים תלויים בשאלה על מה נילחם, כלשונו.

"צריך לזכור שלהקים קואליציה עם היהדות החרדית הרבה יותר קל. אין להם דרישות רבות. הם דורשים את נושא הגיוס, תקציבים, חקיקה דתית וזהו. לעומת זאת לציונות הדתית הר דרישות במגוון רחב של תחומים. השאלה היא על מה מתייצבים בסדר העדיפויות.

''אם יציבו את המינויים בראש העדיפויות תהיה דריסת רגל אבל נראה שזה פחות מעניין אותנו ולכן סביר להניח שהרבנות הממלכתית לא תהיה בידיים ציוניות דתיות, ולכן גם לא רלוונטית כי היהדות החרדית לא מתעניינת בה, הציבור החילוני גם כן לא מתעניין בה, והציונות הדתית מרגישה פחות ופחות בבית שם".