פסק דין: הפרת סעיף נאמנות מהווה הפרת חוזה

בית הדין לממונות "ארץ חמדה גזית" חייב בעל חברה לפצות משקיעים לאחר שלא עמד בתנאי החוזה אתם, והפר את החובה להפקיד את כספם בחשבון נאמנות

ערוץ 7 , ז' באייר תשפ"א

פסק דין: הפרת סעיף נאמנות מהווה הפרת חוזה-ערוץ 7
דיינים בבית הדין לממונות 'ארץ חמדה - גזית'
צילום: מרים צחי

בית הדין לממונות 'ארץ חמדה-גזית' בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו בני זוג שהשקיעו 200 אלף שקלים בחברה הנמצאת בבעלות איש עסקים, אך השקעתם לא יצאה אל הפועל.

ההשקעה נועדה, על פי ההסכם בין הצדדים, לצורך בניית בית עסק, אולם למרות שחלפו שש שנים עד היום לא התקבל היתר בנייה לבית העסק, ועל כן בני הזוג המשקיעים תבעו לקבל את כספם בחזרה בתוספת הרווחים שהובטחו להם.

הנתבעים, בעל החברה והחברה שבבעלותו, השיבו כי כעת אין להם יכולת לשלם אפילו את הקרן, אולם, הם מצפים שבקרוב יתקבל היתר הבנייה והפרויקט יצא לדרך. ניסיונות ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמות לא צלחו.

הסעיף שהכריע את הכף לטובת תביעתם של המשקיעים היה העובדה שבחוזה בין החברה לבני הזוג נקבע כי כאשר יתקבל היתר בניה לבית העסק תוקם חברה שתחזיק בו, והם יחזיקו באחוזים מסוימים ממניותיה. עד להקמת החברה, יוחזק הכסף שהושקע בחשבון נאמנות. אולם למעשה הכסף לא הועבר לחשבון נאמנות והוחזק בחברה.

הדיינים קבעו כי טענת בעל החברה שהסעיף לפיו הכסף יוחזק בנאמנות הוא טעות סופר אינה יכולה להתקבל, משום שלהלכה נקבע שכדי לקבוע שיש בשטר טעות סופר יש צורך בהוכחה, והוכחה שכזו לא הוצגה.

בהמשך קבעו הדיינים שהעובדה שגם לאחר שהמשקיעים גילו שהכסף לא מוחזק בחשבון נאמנות הם לא ביקשו אותו מיד בחזרה, איננה מהווה מחילה, וזאת משורה של טעמים. בין היתר צוין שבעל החברה הטעה אותם באותו שלב לחשוב שההשקעה תחל לשאת פירות בקרוב, ולכן למעשה מדובר ב"מחילה בטעות". וזאת כפי שפסק הרמ"א (חו"מ רמא, ב): "כל מחילה בטעות יכול לחזור בו, אפילו קנו מיניה"

לאור זאת הכריעו הדיינים שעל החברה ובעל החברה להשיב את הכסף למשקיעים. אולם, מחלוקת נוספת התגלעה בשאלה האם המשקיעים זכאים להחזר נוסף של תשואה בסך 7 אחוזים בשנה שלטענתם הובטחה להם בחוזה.

בנושא זה קיבלו הדיינים את עמדת בעל החברה, לפיו הפרשנות שנתנו המשקיעים לחוזה שגויה, וכי הוא לא התחייב להשיג רווחים של 7% בשנה אלא רק לאפשר במידה שלא מושגים רווחים שכאלו להעביר את הכסף למסלול השקעה חלופי. לאור זאת קבעו הדיינים כי הפיצוי המגיע הינו רק בגין העובדה שהכסף שהה אצל בעל החברה ולא אצל המשקיעים גם בחלוף התקופה שבה ההשקעה צריכה היתה כבר לצאת לדרך. בכדי לאמוד את הנזק נקבע כי הוא יחושב על פי תשואה של השקעות סטנדרטיות בשוק ההון, וזאת החל משנתיים לאחר ההשקעה, ובסך הכל תשואה של 9% על הסכום כולו לאורך כל התקופה.

בנוסף חויב בעל החברה להשיב לתובעים הוצאות שהוציאו בסך 10,000 ש"ח וכן מחצית מהאגרה ששילמו לבית הדין, ובסך הכל הועמד הסכום שעליו לשלם על 230,025.

פסק הדין ניתן על ידי הדיינים הרב חיים בלוך (אב בית הדין), הרב עדו רכניץ והרב ישועה רטבי