לאחרונה פרסמה הרבנית ד"ר שפרה משלוב באתר 'דין תורה' מדריך לפונים לבתי הדין לממונות. ניצלנו את ההזדמנות לשאול אותה מה אמור אדם לדעת לפני שהוא פונה לבית דין לממונות.
מה הוביל אותך לכתוב את המדריך?
מזה למעלה משמונה שנים אני מייצגת צדדים בפני בתי דין לממונות הפוסקים על פי ההלכה, במסגרת תפקידי כמנהלת הקליניקה למשפט עברי באוניברסיטת בר אילן. בשנים אלה רכשתי ב"ה ניסיון בהתנהלות מול בתי דין שונים, וראיתי שיש צורך בהדרכה ראשונית על מנת להנגיש את הפנייה לבתי הדין לציבור הרחב המעוניין בכך.
מהי הדרך הנכונה לבחור בית דין לממונות?
הטוב ביותר הוא שהצדדים יגיעו מראש להסכמה ביניהם על זהות בית הדין שידון בסכסוך הממוני, שכן הסכמה זו היא פתח להפחתת המתח בין הניצים ונכונות להגיע לבית הדין ממקום של הקשבה והבנת הצד השני. אם אין הסכמה בין הצדדים, יש לבחון היטב את בתי הדין הקיימים, ומומלץ לבחור את זה שבין קורותיו קיים הסיכוי הגדול ביותר שהצדק יעשה ויראה.
מה ההבדלים בין בתי הדין השונים?
בתי הדין נבדלים זה מזה במדיניות ההלכתית שלהם במגוון סוגיות. אחת הסוגיות המרכזיות שכדאי לבחון טרם בחירת בית הדין, היא באיזו מידה בתי הדין מחילים או מתחשבים בחוקי מדינת ישראל מכח 'מנהג המדינה' ו'דינא דמלכותא דינא'.
בתי הדין נבדלים זה מזה גם בסדרי הדין הנוהגים בהם. ישנם בתי דין בהם ישנם סדרי דין מפורטים יחסית, המתנהלים בשקיפות וביעילות וישנם בתי דין בהם אין סדרי דין כלל, או שסדרי הדין מצומצמים ביותר.
בנוסף, סמכותם החוקית של בתי הדין הינה מכח חוק הבוררות, ובתי הדין שונים זה מזה גם בנוסחי הסכמי הבוררות עליהם הם מחתימים את הצדדים. חשוב לבחון היטב את הסכם הבוררות, שכן הוא זה שיחייב את הצדדים במהלך ההליך ולאחריו.
מה חשוב לדעת לפני שפונים לבית הדין?
חשוב לבדוק שישנה לבית הדין מזכירות יעילה וזמינה, שכן אחרת יהיה קשה להתקדם עם הדיונים וההליכים ולהגיע לפסיקה מהירה. מעבר לכך, חשוב לבחון את כל הנקודות שציינתי למעלה – מהי המדיניות ההלכתית של בית הדין? האם ישנם סדרי דין המבטיחים דיון הוגן, שקוף וצודק? האם הסכם הבוררות כולל תניות הוגנות אשר יסייעו להליך?
חלק מבתי הדין מפעילים אתר אינטרנט בו הם מפרסמים את הנהלים שלהם ופסקי דין שנפסקו על ידם, וכך אפשר לקבל את המידע הרלוונטי מראש, לפני חתימה על הסכם בוררות מחייב.
האם גם עורך דין חילוני יכול לייצג כראוי בבית דין לממונות?
מניסיוני הדבר אפשרי, וזאת בשל אופיו הפעיל של בית הדין לעומת הנהוג בבתי המשפט האזרחיים. בבתי המשפט הצדדים ונציגיהם אמונים על העלאת הטענות המשפטיות, וטענה שלא מועלית, לא תשמע ולא תישקל על ידי השופט.
לעומת זאת בתי הדין רואים את עצמם אחראים לחקור, לברר ולהעלות את כלל הטיעונים ההלכתיים הרלוונטיים, ולכן גם אם עורך הדין אינו בקי בדין העברי, בית הדין ישקול בעצמו את כלל הטענות שיביאו לתוצאה הצודקת. תפקידו של עורך הדין בבית הדין הוא בעיקר לסייע ללקוחו לאתר ולהציג את הטענות העובדתיות, הנתונים והראיות, וזאת ניתן לעשות פעמים רבות גם ללא רקע בדין ההלכתי הרלוונטי. יתכן שעורך דין או טוען רבני המגיעים עם ידע רחב בהלכה יוכלו לסייע ללקוח שלהם גם בצד הזה, ובעיקר יעניקו לו את הבטחון שמקנים ידע ובקיאות, אך ניתן במקרים רבים להתנהל אף ללא פן זה בייצוג.
האם יש אפשרות ערעור בבית דין לממונות?
חוק הבוררות קובע שהצדדים יכולים להתנות ביניהם כי ניתן יהיה לערער על פסק הבורר. חלק מהסכמי הבוררות בפני בתי הדין כוללים אפשרות ערעור, וחלקם אינם כוללים אפשרות כזו. אישית אני ממליצה לפנות לבתי דין אשר מאפשרים ערעור על פסק הדין, במיוחד במקרים מורכבים ובסכסוכים בהם מעורבים סכומים גבוהים, שכן לעיתים הרכב חדש ושונה של דיינים יתבונן אחרת על הסכסוך, נסיבותיו והדין החל עליו. האפשרות להביא את הסכסוך בפני ערכאה נוספת מעניקה לצדדים בטחון שנסיבות העניין והכללים החלים עליו, נשקלו על כל צדדיהם, ומובילה להשלמה טובה יותר עם תוצאות ההליך.
מה ניתן לעשות אם הצד המפסיד מסרב לבצע את פסק הדין?
פסק דין שניתן על ידי בית דין שהוסמך על ידי הצדדים לדון בעניינם באמצעות הסכם בוררות, ניתן לאכיפה באמצעות ההוצאה לפועל. מדובר בהליך פשוט ומהיר יחסית הכולל אישור פסק הבורר בבית משפט ולאחר מכן פתיחת תיק הוצאה לפועל. בתי המשפט ממעטים להתערב בפסקי דין שנתנו במסגרת בוררות, ובדרך כלל הליך האישור הינו טכני בלבד.
מדוע לדעתך חשוב לפנות לבית דין ולא לבית משפט?
פנייה לבית דין הפוסק על פי ההלכה בסכסוכים ממוניים, היא חובה הלכתית כפי שנאמר בפסוק 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' (שמות כא, א), אשר פורש על ידי חז"ל, ראשונים ואחרונים כחובה לדון בבתי דין בהם יושבים דייני ישראל הדנים על פי דין תורה.
מעבר לכך, תורת ישראל חיה ומתפתחת באמצעות יישומה בפועל על ידי חכמים הנותנים מענה הלכתי למציאות המשתנה. השאלות האקטואליות המגיעות לפתחם של רבנים ודיינים, מציפות מגוון נושאים כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים ועוד, ומאפשרות את המשך התפתחות התורה כפי שהתפתחה דורי דורות ואף להתחדשות היבט נוסף של משפט התורה במציאות של מדינה על כל היבטיה.
בימי קוממיות אלה, בין יום העצמאות ליום ירושלים, נתפלל שנזכה לעלות קומה בגאולתנו ולראות בהתפשטות משפט התורה, ולהתגשמות דברי הנביא – 'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה' (ישעיהו א, כז).