מילת גוי שנולד מנישואי תערובת: יש עובדות

לא מצאתי אפילו פוסק אחד שיאמר להלכה ולמעשה שיש למול כל תינוק גוי שנולד מנישואי תערובת.

הרב בנימין טבדי , ח' באייר תשפ"א

מילת גוי שנולד מנישואי תערובת: יש עובדות-ערוץ 7
הרב בנימין טבדי
צילום: באדיבות המצולם

הרב חיים לייטר פרסם כאן מאמר, שבו הוא טוען שמבחינה הלכתית ראוי למול בן גוי שהינו תוצר של נישואי תערובת. הוא מביא את דעתו של הרב קלישר בעניין שמעודד לטענתו ברית מילה שכזה.

הואיל ואני רואה בדברים שפורסמו טעות שיכולה לגרום להבנה מוטעית בהלכה – אני מעוניין להתייחס לדברים ולהעמיד את הדברים על דיוקם.

קודם כל מצד העובדות.

הרב לייטר "נתלה" בדעתו של הרב קלישר, שסבר שיש מקום למול תינוק גוי שנולד מנישואי תעורבת. טענה זו אינה מדוייקת. הרב קלישר עצמו כתב בסוף התשובה ההלכתית בנידון: "כי עד עתה לא פלפלתי רק להלכה ואם תבוא מעשה לידי לא אסמוך על דעתי כמובן מעצמו".

הרב לייטר גם לא "גילה" לנו – כי תשובה זו עצמה נמצאת בתוך שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר – והמחבר עצמו שולל לגמרי את מסקנתו העקרונית של הרב קלישר, שכאמור אף האחרון לא סמך עליה למעשה.

מצד ההלכה - רבותינו הגאונים שללו מילת גוי שלא לשם גירות, וכפי שכתב הבית יוסף בהלכות מילה: "כתב רבינו ירוחם בשם הגאונים, אסור למול הגוי שלא לשם גירות". הבית יוסף לא הביא על דעה זו שום חולק – וכן פסק הרמ"א (יו"ד רסג, ה). הלבוש הסביר שטעם האיסור הוא "דכיון דאין כוונתו לגייר למה נסיר חרפתו ממנו ולהחתימו בחותם ברית קודש".

לעומת זאת הש"ך (שם סק"ח) סובר שמותר למול גוי אפי' שלא לשם גירות. יסוד הדברים בנוי על שיטת הרמב"ם (שו"ת הרמב"ם קמח) שגוי יכול לקיים מצוה ממצות התורה גם ללא גיור – ובלבד שיעשה זאת מתוך אמונה בתורת משה. באופן כזה – הגם שהגוי אינו מצווה – יש לו שכר על פעולתו. בפשטות לא מדובר במילת תינוק שאין לו מודעות לתורת משה – ואין לו "כוונה" לזכות בשכר שמובטח לגוי שעושה מצווה ממצוות התורה.

לאור הדברים דנו הפוסקים האם יש מקום למול תינוק גוי כחלק מתהליך ברור של התקרבות ליהדות. הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראי"ה קוק זצ"ל ועוד פוסקים דנו בנושא וכתבו במפורש – שיש מקום לדון בזה רק אם מדובר בתהליך ברור של התקרבות, כולל חינוך יהודי על פי התורה לילד ותהליכי התקרבות ליהדות של האב והאם – ויש סיכוי ריאלי שבסופו של דבר התינוק יעבור גיור כדין. אך באופן שאין אמונה בתורת משה ואין מדובר על תהליך ברור של התקרבות – רובם המוחלט של הפוסקים אסר לערוך מילה לתינוק גוי שנולד מנישואי תערובת.

אני מצטט כאן את לשונו של הראי"ה קוק בנושא – שדבריו ברורים ופשוטים (דעת כהן קמט): "מצד התקלה שתוכל להמשך מזה, שיחשוב הוא והוריו שהוא בן ישראל גם בלא גירות, ויבאו להתחתן בישראל, ועוד קלקולים רבים כאלה, וגם שעי"ז יהיו יותר קלים בעיניהם, ובעיני האנשים הדומים להם, נשואי התערובות בעוה"ר, ודאי צריכים לעמוד על המשמר, שלא לתן להם מוהל אפילו למול בלא ברכה... באופן שישאר הילד בגיותו, ויהי' נימול רק כדי לחפות על חרפת האב, הקשור עם הנכרית - לא תהי' כזאת בישראל".

כמו כן, גם אם נמצא דעה יחידאית החולקת על דברנו – הרי שכן הוא בכל תחום בהלכה שיש דעות לכאן ולכאן – הרי שלהלכה הדין הוא "אחרי רבים להטות". במקרה הזה יש רוב מוחלט וברור של פוסקים ששללו את העניין מכל וכל. לא מצאתי אפילו פוסק אחד שיאמר להלכה ולמעשה שיש למול כל תינוק גוי שנולד מנישואי תערובת מתוך איזו תיאוריה לא מבוססת שעל ידי זה הוא ואביו יחזרו לצור מחצבתם.
חבל שהרב לייטר העלים כל הנתונים הללו.

הרב בנימין טבדי, ראש בית מדרש "לשמה" ברעננה