גורי אלפי ויהודי הבחירה

הפרק הראשון בסדרת 'היהודי החדש' בהחלט מציג אג'נדה בנושא הבחירה והזהות, אבל מצליח לתת מקום גם לדעה הנגדית ולהשאיר מקום למחשבה. אזהרה, ספוילר

אריאל פייגלין - ערוץ 7 , ח' באייר תשפ"א

גורי אלפי ויהודי הבחירה-ערוץ 7
היהודי החדש
צילום: משה נחומוביץ'

לזכותה של הסדרה החדשה 'היהודי החדש' אפשר להגיד שהיא לקחה את הנושא הלעיתים כואב אבל תמיד נדוש של יהדות ארצות הברית, והצליחה להגיש אותו באופן מלא חן ובהיר שלא מתבייש להכניס גם חיוך וקריצה מדי פעם.

נכון, יש נפילות פה ושם, למשל כשגורי מעמיד פנים שלא ידע מה זו הפרשת חלה אבל מנהל דיון ידעני עם הרבה הרפורמית על איך שהקהילה היהודית בבבל בתקופת עזרא ונחמיה הגדירה את עצמה.

או שאתה המנחה הידען שעשה את שיעורי הבית שלו (כפי שאכן משתקף בראיון עם השופטת החרדיה פרעייר), או שאתה המנחה הסקרן שלא יודע כלום ובא ללמוד הכל. תחליט גורי, אי אפשר גם וגם.

ולענייננו, ההומור הקליל והמוכר של גורי מתלווה לתמונות נופים מרהיבות שמרככות ומנגישות לצופה את המפגש עם דמויות מפלגים שונים ביהדות האמריקאית, כבכולם ניתן הדגש על נושא אחד – הבחירה.

אל דאגה, למקרה שפספסתם את הכוונה של יוצרי הסדרה הם גם רמזו אותה בעדינות בשם הפרק שנקרא 'הבחירה', וברצף הקאטים המהירים שבסוף הפרק שם הם הכינו לנו אוסף קצר ו'נוסטלגי' של המרואיינים חוזרים על אותו התוכן – אנחנו יהודים מבחירה.

ראיתי בחיי הקצרים דרכים יותר אלגנטיות להעביר מסר, אבל אין ספק שזה עובד להם. אנחנו הישראלים יהודים בעל כורחנו כי ככה נולדנו אומר גורי בנאומי הפתיחה והסיום שלו (המעולים למדי, יש לציין), לעומת זאת היהודים של ארצות הברית הם משהו מיוחד כי הם בחרו בזה.

אבל רגע, אם יהדות היא רק עניין של בחירה ולא משהו שקשור לעם או לדת, אז למה שמישהו גוי לא יקום מחר בבוקר ופשוט יבחר להיות יהודי. לא יתגייר או משהו בסגנון, כי הרי ממילא רוב המרואיינים לא שומרי הלכה, אלא רק יבחר בזה.

לא הספקנו לסיים לשאול את השאלה, וכבר מרואיינת רבה רפורמית שנולדה לאב יהודי. האמא, למקרה שתהיתם, דווקא לא. אבל מה כל זה משנה, היא הרי בחרה להיות יהודיה והבחירה היא כל מה שחשוב... (בהמשך היא מזכירה שבסוף החליטה לעבור גיור, לא לגמרי ברור מתי ואיך).

שאלת ה'מיהו יהודי' לא הייתה השאלה היחידה שקפצה לי, היה גם את העניין הקטן עם זאק שהסביר ש"בפרשת תצווה יש המון חוקים שאני לא מתחבר אליהם ולא שומר אותם, אבל וואו, כמה כוונה הם השקיעו בזה".

אז כן, בניגוד לחבריו הוא בחר בלהיות יהודי ולציין את השבת ועוד טקסים ומצוות מסוימת, אבל מהו הערך של יהדות שנובעת לא מתוך הכרה בציוויו האלוהי או בשורשיו של עם ישראל אלא ממעין 'מדליית השתתפות' של "וואו כמה הם השקיעו"?

אבל אחרי כל ההסתייגויות, והיו לי כיהודי דתי כמה וכמה כאלו, הפרק הראשון של הסדרה עושה את תפקידו נאמנה בכך שהוא מציג את שלל הגוונים בפסיפס העצום שנקרא יהדות ארצות הברית, נותן לה פנים ושמות, וגורם לנו להבין קצת יותר להבין אותה גם אם לא להסכים ולהזדהות.

להבין שהאנשים שם, באמריקה הגדולה, לא באו מתוך כוונה להרוס ולהחריב את יסודות הדת כפי שהתרגלנו לחשוב, אלא בסך הכל מחפשים דרך כלשהי להתחבר לעם שלהם. דרך שעבור ישראלי חילוני מהרצליה נעשתה פשוט בעצם הלידה שלו, מעין ברירת מחדל שכזו, אבל עבור יהודי מקולורדו היא ממש לא מובנת מאליה, והוא היה צריך לעמוד כנגד הזרם ולבחור בה.