משאל עם עכשיו

כהונת ראש הממשלה והשרים תהיה למספר השנים שייקבע, ובתוך הזמן הזה לא תהיה אפשרות להפיל את הממשלה.

הרב יצחק שילת , ט' באייר תשפ"א

משאל עם עכשיו-ערוץ 7
הרב יצחק שילת
צילום: באדיבות המשפחה

לא בשביל להציל את נתניהו. בשביל להביא לשינוי שיטת הממשל בישראל. לא בפעם אחת. יידרשו כמה חקיקות יסוד ואחריהן כמה משאלי עם שיאשרו אותן או ידחו אותן.

תסבוכת הפוליטית העכשוית, "כי באו בנים עד משבר", היא הזדמנות פז ללידה חדשה. הזדמנות לתת לעם כולו להשמיע את דברו בענין שיטת הממשל הרצויה לו. קומת המסד של הדמוקרטיה במדינת ישראל, קרי: צורת השלטון במדינה, לא נוצקה מעולם באופן דמוקרטי.

כל ילד בישראל כבר שמע שהעם מחולק לימין ושמאל. כל מבוגר מבין שהחלוקה לימין ושמאל אמנם כוללת נושאים ותתי-נושאים שבהם אין דיכוטומיה מובהקת, אבל "בגדול" ברוב הנושאים המדיניים, הכלכליים והדתיים, יש בישראל שני מחנות, שאפשר לקרוא להם בשמות המוכרים מהתרבות הפוליטית העולמית: שמרנים וליברלים.

למה לא נקים משטר שבו במקום רסיסי מפלגות המתחברות ומתפצלות חדשות לבקרים יהיו במדינת ישראל שני גושים, שמרני וליברלי, שיתמודדו על הנהגת המדינה? כשאני מדבר על הנהגת המדינה כוונתי כאן לרשות המבצעת, דהיינו לממשלה. כל גוש יעמיד מועמד אחד לראשות הממשלה, והנבחר על ידי העם מבין השנים יהיה ראש הרשות המבצעת (אפשר כמובן לשנות את שמו לנשיא, כמו למשל בארה"ב, ולוותר על מוסד הנשיאות הקיים, המקביל לתואר "דוקטור לשם כבוד" באקדמיה). השרים לא יהיו חברי כנסת, אלא אנשי מקצוע מומחים בתחומיהם, אשר יגישו את מועמדותם לתפקיד. שיטת הבחירה שלהם, אם על ידי ועדות הכנסת או בדרך אחרת, פתוחה לדיון. חשוב שלראש הממשלה יהיה מעמד משמעותי בתהליך בחירת השרים, כי אתם הוא יצטרך לעבוד.

כהונת ראש הממשלה והשרים תהיה למספר השנים שייקבע, ובתוך הזמן הזה לא תהיה אפשרות להפיל את הממשלה. יהיו נושאים שבהם החלטות הממשלה תהיינה זקוקות לאישור הכנסת, אבל לא בכל נושא. באופן כללי סמכות הממשלה תורחב ותתאפשר יותר משילות ויותר יעילות. מדוע במצב הקיים רוב החלטות הממשלה אינן מגיעות לידי ביצוע? מפני שהפקידים במשרדי הממשלה השונים יודעים שהשר הממונה עליהם הוא איש מפלגתי, שאינו בהכרח מבין גדול בתחום שהופקד עליו, ושעד מהרה הוא עלול להתחלף באחר. משטר המפלגות הקיים הוא סיבה לחוסר יציבות, ובמצבים מסוימים, כגון זה שאנו נתונים בו, אף לשיתוק פוליטי וחלילה להחלשת המדינה.

דרושה ריפורמה גם בשיטת הבחירות לכנסת, וכן בהגדרה מחדש של מעמד הרשות השופטת ביחס לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. אך כרגע עומדת על הפרק שאלת הממשלה, בבחינת: הממשלה תחילה. את ההצעה לחקיקה על משאל עם לבחירת ראש הממשלה יש לראות כצעד ראשון, ולקדם בהמשך חקיקה מחדש של חוק יסוד הממשלה.