דביר דמרי
דביר דמריצילום: נתנאל פינשל

אתמול התפרסמה החלטה משפטית שפתחה את מהדורות החדשות הכלכליות. כבוד השופטת רות רונן קיבלה החלטה בעניין תביעה ייצוגית כנגד קרן הגשמה וגרמה להרבה כותרות ושאלות. נזכיר שמדובר בהחלטה ארוכה ומורכבת שצריכה עוד לימוד ובירור. כמובן ששורות אלו אינם תחליף לכל ייעוץ משפטי ומטרתם לחשוב מה רצה המחוקק לומר לנו וכיצד ננהל את ההשקעות שלנו באופן מחושב ונכון.

בואו ננסה לעשות סדר בבלאגן.

במדינת ישראל אסור עפ"י חוק ניי"ע (פרק ג', סעיף 15) להציע ולמכור לציבור ניירות ערך ללא תשקיף. השאלות שלא ברורות הן: מהו נייר ערך ומהי הצעה לציבור. על אף הפרשנויות המופיעות בפרק הראשון לחוק הנושא לא מוגדר היטב. הרשות לניירות ערך מפרסמת ניירות עמדה אשר מבהירים את עמדתה לגבי מה נחשב הצעה לציבור ועדיין קיים חוסר בהירות גדול בנושא.

המוטיבציה ברורה, מדינת ישראל הקימה רשות שתפקח על דרכי גיוס ההון במדינה בכדי להגן על כספי האזרחים. המחוקק קבע מיהו משקיע 'כשיר' אשר יכול לבחון את העסקאות בעצמו וניתן למכור לו ניירות ערך גם ללא תשקיף. בנוסף, המדינה התירה לגייס כסף באופן מצומצם מקבוצה שלא תעלה על 35 ניצעים. גם כאן הרשות הרחיבה במעט את האפשרות לגייס הון מינימאלי ולקדם פעילות עסקית 'זעירה' מתוך הבנה שאם מספר חברים רוצים להשקיע יחד ומנהלים בינם משא ומתן ממוקד הם לא יצטרכו ללכת לבורסה.

זה לא התחום היחיד בו המדינה נחלצת להגן על כספי הציבור, לאחר פרשיית חפציבה בשנת 2007 מינתה המדינה ממונה על 'חוק המכר' והקשיחה את הדרישות בכדי להבטיח את כספי רוכשי הדירות.

מהצד השני, הפיקוח חל רק על מכירת ניירות ערך. משווקים יכולים למכור קרקעות חקלאיות, לרשום אנשים לקבוצות רכישה מבטיחות ולסבך אנשים במגוון השקעות מורכבות ומסוכנות ללא פיקוח. ואף השקעות שעברו תשקיף – אין שום ערובה להצלחתם. התשקיף איננו מנבא את טיב העסקה. לא ניתן לדעת מהתשקיף האם העסקה תצליח או תיכשל, התשקיף, כשמו, משקף לציבור את המידע הנדרש אודות ההשקעה. אחרי שכל הנתונים לפניכם – הרגולטור לא מתערב.

אז מה הסיפור הפעם?

שני משקיעים השקיעו בקרן הגשמה בפרויקט שכשל. השניים הגישו תביעה כנגד קרן הגשמה וביקשו לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית. סיור קצר בגוגל יבהיר מהי תביעה ייצוגית מתי ולמה אנשים מבקשים מבית המשפט להכיר בתביעה שלהם ככזאת. בהחלטה שניתנה אתמול השופטת רות רונן קיבלה באופן חלקי את הבקשה. כלומר, היא לא פסקה בתביעה ולא זיכתה או הרשיעה אף אחד. כבוד השופטת החליטה שבנושא הקשור לחוקיות החוזים תוכר התביעה כייצוגית. השופטת לא אישרה שכל הסעיפים בתביעה יוכרו כתביעה ייצוגית, למשל בנושא הטלת אחריות אישית על נושאי המשרה בחברה או בנושא ביטול ההסכם בעילת הטעייה.

מכאן ועד הסקת מסקנות, זיכויים, הרשעות ועונשים הדרך עוד ארוכה. אך מעבר למקרה הספציפי הזה, השופטת שלחה אותנו עם שיעורי בית מקצועיים ואישיים. ברמה המקצועית, המחוקק נתן לנו קריאת כיוון חשובה בדבר מהי הצעה לציבור ומהו נייר ערך. המחוקק חיזק את כוחם של משקיעים פאסיבים בהשקעות כלליות המאורגנות על ידי מארגן.

שיעורי הבית האישיים שלנו הם להיזהר. עלינו להבין עד הסוף את העסקאות שאנו בוחרים ולבחון לעומק מי האנשים איתם אנחנו משקיעים. זכרו, אין קיצורי דרך. רוב ההשקעות המפתות מידי מתבררות כאכזבות מרות וכואבות. יש דרכים לאתר השקעות נכונות התואמות את ציפיות המשקיע ואת רמת הסיכון אותה הוא מוכן ליטול. מי שיבחר להיזהר ולהשקיע יגלה שהדרך הארוכה והזהירה מתבררת כדרך הנכונה כדי לבסס התקדמות כלכלית ארוכת טווח.