סטירות בסטורי

לפני כשנתיים סחפה את הרשת היוזמה "הסטורי של אווה", שהביאה לרשת החברתית אינסטגרם את סיפור חייה של ילדה רכה בזמן השואה, אילו היה בידה אז טלפון חכם ואפליקציה מתאימה. דומה שסרטוני השנאה שצילמו השבוע צעירים ערבים, שבהם הם נראים מכים ומשפילים יהודים בלבוש חרדי ברחובות ירושלים, יכולים להיות המחשה לצד השני – איך היה נראה ה'טיקטוק' של נער גרמני בשנות ה־30 של המאה הקודמת.

ביום שלישי השבוע עצרו לוחמי מג"ב ושוטרי מחוז ירושלים תושב שועפאט בן 17, לאחר ששבוע קודם העלה לרשת החברתית טיקטוק סרטון ובו הוא סותר לנער חרדי ברכבת הקלה בירושלים. גם הצלם נעצר. האירוע שתועד והופץ ברשתות החברתיות הביא בקלות יחסית למציאת החשודים במעשה מצד אחד, אך גם יוצר אפקט של עידוד צעירים ערבים לבצע מעשים דומים.

"הטיקטוק הוא בעיה מבחינתנו", אומר ל'בשבע' גורם במשטרה. "התנכלויות של ערבים ליהודים זה לא דבר חדש. הבעיה שיש לנו בטיקטוק היא שזו מכונה של לייקים. צעירים עושים דברים אלימים, מעלים לרשתות, מקבלים שם המון לייקים ושיתופים וככה הופכים לאושיות רשת. אנחנו עוצרים את הצעירים האלה ומגיעים אליהם, אבל הבעיה קיימת. רבים גם מעלים לרשתות סרטונים שצולמו בעבר וממחזרים אותם".

מי שהתגייסה למאבק היא שרת התפוצות עומר ינקלביץ', שכתבה השבוע מכתב למנהלי האפליקציה. במכתב כתבה השרה: "בתקופה האחרונה רבו הפרסומים ברשת 'טיקטוק', אשר מתעדים באופן ברור ובוטה אלימות מזעזעת של מוסלמים כנגד יהודים בעלי חזות חרדית. אמצעי השימוש באלימות מגוונים: סטירה ברכבת, הילוך אימים במזרח ירושלים באמצעות דחיפות ולאחרונה גם שימוש באבנים. התמונות מזוויעות ומזכירות תקופות מצמררות בעברו של העם היהודי". עוד הוסיפה ינקלביץ': "נדמה כי במקום לשמש בתור רשת שיתוף סרטוני ריקוד, בישול או הומור, הטיקטוק הפכה לכר פורה להסתה ואלימות קשה בישראל. לצד מאמצי האכיפה הפליליים, יש להבהיר כי הפצת הסרטונים מעוררת השראה בקרב מחבלים נוספים שרוצים 'לזכות בתהילה' ולפגוע ביהודים נוספים". בעקבות הפנייה אכן הוסרו מהאפליקציה סרטונים מסוימים, כך לפי עדכונים מהמשטרה. אך עדיין מדובר בגל מתמשך.

הרב יהודה אוירבעך, אביו של הנער שהותקף, סיפר על תחושותיו של בנו לאחר האירוע. "תחושת העלבון היא גדולה מאוד. הסטירה הזאת שהוא קיבל זו סטירה שמיועדת לכל אחד מאיתנו. הוא לא אמר שום דבר לאף אחד, אלא קיבל מכות כי הוא יהודי. הסטירה הזאת בשביל כולנו. אמרתי לו שלא ייסע יותר ברכבת. היום זו סטירה, מחר זה יכול להיות סכין".

אוירבעך מספר על התנהלות מעודדת מצד המשטרה, שלקחה את הטיפול בנושא ברצינות. "איך שהגענו להגיש תלונה מפקד התחנה היה מעורב וזימנו אותנו להליך מהיר של הגשת תלונה. כל התחנה הייתה על הרגליים. זה קצת מחבק שמגיבים ככה, אבל מצד שני מדובר בהשפלה נוראה. לראות את הסרטון הזה שוב ושוב זה נורא. הלוואי שנוכל לחיות בתחושת ביטחון יותר. זה טוב באיזה אופן שהסיפור הזה פורסם".

תרבות של אלימות

בתחילת השבוע הרב אליהו מאלי, ראש ישיבת ההסדר 'שירת משה' שבשכונת עג'מי ביפו, ומנהל הישיבה משה שנדוביץ' הותקפו על ידי שני תושבים ערבים שמתגוררים סמוך לישיבה. האירוע זכה לגינויים מכל הקשת הפוליטית, כולל ראש עיריית תל־אביב-יפו רון חולדאי וראש הממשלה בנימין נתניהו. בהמשך לאירוע יצאו עשרות מאנשי הגרעין התורני ביפו להפגנת תמיכה ברב וקריאות נגד האלימות. כנגדם התאספו עשרות צעירים ערבים, איימו על המפגינים, הפרו את הסדר ואף פצעו כמה שוטרים. אחדים נעצרו.

הרב אריק קמחי מהישיבה ביפו אמר בעקבות האירועים: "אין שקר גדול יותר מדו־קיום. מי שמתנכל ומציק זה רק מהצד השני". הרב קמחי תיאר מחוויותיו בעיר ואמר: "אתה הולך ברחוב ואתה לא יודע במי תיתקל. בשלוש בלילה נשמעים זיקוקים כאילו טילים נופלים על יפו, אנשים נדרסים מאופניים חשמליים, גניבות טלפונים, מכות לבחורות שהולכות ברחוב. שאלתי ערבי למה הם עושים את זה, אמרו לי שזה מנהגי החג. שאלתי: איפה זה כתוב בקוראן שצריך לעשות פיצוצים בשלוש בלילה? אין כאן דו־קיום".

רצף האירועים האלימים נמשך גם במקרים שלא הגיעו לתקשורת. בפעילות של בלשי תחנת טייבה השבוע בעיר קלנסווה הבחינו הבלשים ברכב חשוד והורו לנהג לעצור בצד הדרך לצורך בדיקה. הנהג החשוד פתח בנסיעה מהירה תוך ניסיון להימלט מהשוטרים. לאחר שהתנגש בניידת משטרה ניסה להימלט בריצה מהמקום תוך שהוא מאיים עם אקדח על הבלשים שרדפו אחריו.

במסגרת הגברת הפעילות המשטרתית למיגור הפשיעה בחברה הערבית פעלו לוחמי מג"ב בעיר נצרת, כאשר במהלך הלילה התקבלו דיווחים על ירי שבוצע בשטח פתוח ועל רכב חשוד שנסע באזור. כוח מג"ב שהחל בסריקות אחר הרכב החשוד הצליח לאתר אותו ולהביא לעצירתו. ברכב היו ארבעה חשודים, אחד מהם היה חמוש בנשק מסוג תבור וברשותו הייתה מחסנית עם תחמושת.

סא"ל במילואים ירון בוסקילה, מזכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים', מסביר ל'בשבע' מה מקורו של הרצף הקשה. לדבריו, "יש כמה סיבות לכל התקריות שאנחנו עדים להן לאחרונה. הראשונה והמרכזית היא שהחברה הערבית היא אלימה באופן תרבותי. זה מגזר שפותר בעיות באלימות. סכסוכים במשפחה, בעיות בין שכנים – הכול נפתר באותה דרך אלימה. זה יכול להשתנות עם הזמן באמצעות תהליכים חינוכיים והשפעות של חברות אחרות שיתערבבו אצלם, אבל כרגע זה המצב.

"הסיבה השנייה היא החינוך הערבי. בבתי הספר במזרח ירושלים, אשר שייכים למערכת החינוך של הרשות הפלשתינית, יש חינוך אנטי־יהודי מובהק. ככל שארגון חמאס מתחזק, החל משנות ה־80, גם הערכים והמסרים שלו נכנסים לעומק מערכת החינוך הזאת באופן רוחבי ושיטתי. תכנים אנטי־ישראליים המחנכים להיאבק ביהודים נלמדים שם בדרך קבע".

בוסקילה מונה את הסיבה השלישית שעומדת מאחורי התגברות גל האלימות נגד יהודים בשבועיים האחרונים. "הסיבה השלישית היא חודש הרמדאן. אנשים עובדים פחות, נמצאים הרבה בחופשה, מחפשים את עצמם ומנסים להעביר את הזמן. שעות רבות עוברות מול ערוצי הטלוויזיה וברשתות החברתיות, שם יש מסרים קיצוניים עם הטפות להתנקם ביהודים. תמיד בתקופה הזאת המסרים קיצוניים וקשים יותר. כל אלה יחד מביאים מדי שנה בתקופת הרמדאן לאווירה אלימה ותקיפה מאוד בין הערבים וגם כלפי היהודים".

פרט לדבריו של בוסקילה תיתכן סיבה נוספת להתגברות הלהבות דווקא בימים אלה. המצב הפוליטי, שמעמיד את המפלגות הערביות בעין הסערה של המערכת כולה, משפיע על האווירה בשטח. רק לפני שלושה שבועות אמר עיתונאי התאגיד ריאד עלי בפאנל בערוץ כאן 11: "אם דרישותיו של מנסור עבאס לא ייענו - עשרות אלפי כלי נשק ברחוב הערבי עלולים להיות מופנים נגד היהודים, כי הערבים יראו שאמצעים דמוקרטיים לא עובדים".

תחרות תפיסת כלי נשק

בשבועיים האחרונים התערערה תחושת הביטחון כמעט בכל חלקי הארץ. פרט להתקפות בירושלים ובלוד, בערים מעורבות נוספות הורגשה מתיחות רבה. בלוד נשמעו ללא הרף מכיוון השכונות הערביות קולות ירי, זיקוקי די נור ופיצוצים בכל שעות היממה. גם בליל יום השואה ובליל יום הזיכרון, שני תאריכים מקודשים בחברה הישראלית, הירי וקולות הזיקוקים המשיכו בלוד בכל הכוח. נראה כי יש מי שמנסים להפגין חוסר התחשבות בשכניהם.

"יש תחושה של חוסר ביטחון, בעקר אצל הילדים והתושבים הצעירים יותר. בני נוער מפחדים ללכת לבד לתנועות הנוער. ילדים הותקפו השבוע במגרש ספורט, ילדה נפגעה מאבן במצח". אומר ערן ישראלי, אב לשישה תושב לוד, שהחל להרגיש לאחרונה שהמקום שבו הוא גר אינו בטוח.

"זה לא סיפור רק של לוד", אומר ישראלי, "יש עלייה משמעותית באירועי האלימות בכל הארץ. אנחנו רואים שיש עבודה מאומצת של המשטרה, השוטרים בשטח עושים את העבודה ומנסים, אבל זה כבר לא ברמה הנקודתית. בעזרת פלוגות של מג"ב ומבצע אכיפה ברמה הארצית ניתן יהיה להשתלט על מה שקורה בלוד. גם התושבים הערבים לדעתי ישמחו לפתור את המצב הזה. אלימות היא אלימות לכל הצדדים ולא רק היהודים סובלים ממנה. בימים האלה של חודש הרמדאן כל חיכוך, כל אי הסכמה, עלולים להתפתח לאירוע יותר משמעותי".

ישראלי סבור כי המאבק באלימות לא צריך להיות בהכרח של יהודים נגד המגזר הערבי אלא מאמץ משותף בין כל המגזרים. "אנחנו אנשים נורמטיביים מהיישוב", הוא אומר. "גם ליהודים וגם לערבים יש בסך הכול את אותה מטרה, גם אם יש יותר מקרי אלימות שמגיעים מהחברה הערבית זה לא אומר שכולם כאלה. בסופו של דבר יש פה קהילה תוססת, חיה מאוד, עם פעילות חברתית וקהילתית ענפה, אבל לא נסכים שכל זה יתקיים תחת אנרכיה, חוסר משילות ומצב שאנשים שהולכים ברחוב ושומעים צעקות או פיצוצים ולא מבינים מה קורה. לצערנו, זה דבר שהולך ומאוד מתחזק. גם היעדר ממשלה יציבה משפיע על המצב ויוצר תחושה של חוסר יציבות".

ישראלי ממחיש את הקלות שבה כל מקרה עלול להתלקח לאלימות: "היה פה סיפור של אבא ובן שנסעו ברכב ועקפו משאית באמצע הנסיעה. המשאית ביקשה מהרכב לעצור בצד. האבא חשב שאולי הנהג רוצה לשאול אותו שאלה. איך שהוא פתח את החלון התחילו האנשים שיצאו מהמשאית לתת לו מכות רצח, עד זוב דם, לעיני הבן שלו. איימו להרוג אותו. זו מציאות לא סבירה. בסוף בית המשפט גם סירב להאריך את מעצרם אחרי שהמשטרה שמה ידיים על המאיימים. מה ימנע מהם לעשות זאת שוב?"

אירועי האלימות הנקודתיים שהפכו לדבר שגרתי הם קצה הקרחון של שכנות בעייתית ולא מתחשבת. "תושבים מרמת אלישיב מתעוררים בארבע בבוקר מהכריזה ברמקולים של המסגד. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אין התחשבות בשכנים ואין מחשבה על שכנות טובה. תקיפה של בני נוער ברחובות ובמגרשי ספורט. מערכות המשפט והחוק צריכות לעשות הכול כדי ליצור הרתעה ולוודא שהמציאות הזאת פשוט תיפסק", אומר ישראלי.

ובהיעדר משילות מטעם המדינה, השלטון המקומי נוקט יוזמה. ראש העיר לוד יאיר רביבו חשב על פתרון יצירתי, והשבוע הציע מענק של אלף שקלים למי שיצליח לאתר את מקום שיגור הזיקוקים בלילות. עשרות תושבים פנו ישירות לראש העיר עם דיווחים על מקום שיגורי הירי הלא חוקי. בני העיר, שסובלים כבר תקופה ארוכה מירי בלתי פוסק וניסיונות חיסול בתוך השכונות, החליטו לא לחכות למשטרה ותיעדו בעצמם את ירי הזיקוקים. על פי נתוני המשטרה בשנה שעברה, שנת 2020, נאספו ברחבי לוד 30 כלי נשק בלתי חוקיים בלבד, ובמבצע יזום להחזרת נשק מרצון הוחזרו שני כלי נשק. במשטרה מגבשים תוכנית פעולה ייחודית לעיר, אבל עד אז ייתכן שהשכנים שאינם חלק ממאבקי הכוחות בין הכנופיות ימשיכו לסבול מסביבה לא שקטה, כאשר קליעי ירי וקולות נפץ נשמעים בלב שכונות מגורים.