השמיטה בפתח, כיצד נערכים?

הרב משה כהן מסביר על הצעדים שצריך לעשות לדעת ולעשות כל בעל גינה לקראת שנת השמיטה

הרב משה כהן , י"ג באייר תשפ"א

השמיטה בפתח, כיצד נערכים?-ערוץ 7
הרב משה כהן
צילום: עצמי

שאלה: אנו מתקרבים לשנת השמיטה. כיצד עלינו להערך מבחינת נטיעת אילנות, מדשאות ופרחי נוי?

תשובה: נאמר בתורה (ויקרא כה, ד): "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע". מכאן עולה בפשטות כי יש איסור זריעה באדמת ארץ ישראל בשנת השמיטה. הגמרא בגיטין נג ע"ב עוסקת גם בנטיעת עצים בשמיטה ובשבת ומגדירה פעולה זו כאיסור תורה. אכן הרמב"ם בהל' שמיטה א,ד כותב כי נטיעה בשמיטה אסורה אולם לוקים על כך מכת מרדות מדבריהם. נראה כי תפס שהאיסור הוא בנטיעה הוא מדרבנן ולא מדאוריתא. אמנם, החזו"א באר בדבריו שייתכן שסבר שהאיסור הוא איסור תורה ללא עונד ובאו חכמים והוסיפו מכת מרדות.

אמנם, זה אכן קצת תמוה שדווקא זריעה בשדה תיהיה אסורה מהתורה בעוד נטיעת אילן הדומה לה תיהיה מותרת מהתורה. כך גם תמה המנחת חינוך מצווה שכז. לאור זאת, הוא רוצה לחדש שגם באילן אם יזרע זרע וולא יניח שתיל באדמה יתחייב מדאוריתא וייתכן שדווקא בשתיל שהוא כבר קיים כצמח לא מתחייבים מהתורה. אולם, המהריט"ץ (החדשות ס' קעו) נתן ביאור אחר לדברים. הוא הסביר כי מה שנאסר בשמיטה הוא דווקא דבר שיש בו קדושת שביעית ונהנים ממנו בשמיטה.

לאור זאת, זריעת שדה מצמיחה יבול באותה שנה אולם נטיעת אילן לא מצמיחה פירות בשנת השמיטה אלא זו השקעה לטווח ארוך ולכן לא אסרה תורה את הנטיעה באילנות אלא דווקא את הזמירה בגלל שפעולה זו מועילה לפירות באותה שנה. תוס' במסכת ראש השנה ט ע"ב גם הם בארו אגב דיון בנושא תוספת שביעית כי נטיעה קלה מחרישה. בעוד חרישה פועלת הכנה לזריעה בשמיטה הרי שנטיעה היא גידול של האילן למשך כמה שנים ואם נאסור את כ מה שיגדל בשנת השמיטה הרי שנצטרך לאסור נטיעה לעולם גם בשנה א משום כשתגיע שנת השמיטה העץ ימשיך לצמוח.

להלכה, פסק הרמב"ם שם שאין הבחנה וכל מיני נטיעות אסורות בשביעית הן של עצי פרי והן של עצי סרק וכד'. זאת למרות שמן התוספתא עלה כי רשב"ג התיר בעצי סרק. ההבחנה היחידה היא ביחס לשלה האם לפני השמיטה ישנו איסור דומה לטעת מיני עצים לנוי כמו מיני עצי מאכל. הרמב"ם פסק בהל' שמיטה ג, יג כי את עצי הפרי יש לטעת 45 יום קודם השמיטה מחשש שיאמרו כי נטע את העץ בשמיטה. לפי זה ניתן לומר כי עצי סרק איין צורך בכל הזמן הזה אלא רק בשבועיים של קליטה באדמה. זאת מחשש לשיטת רש"י שמדין שבתה הארץ אסר שהקליטה תיהיה בשמיטה עצמה. לפיכך פרחים ומיני זרעים שקליטתם לוקחת ג' ימים ניתן לשותלם עד כז אלול. אם העץ נמצא בגוש שיכול לחיות ממנו ניתן לחסוך את זמן הקליטה ויהיה אפשר לשותלו עד א' אלול. במשפטי ארץ לדיני שמיטה כתב שאם הגוש נקוב בקוטר 2.5 ס"מ נחשב שהוא מחובר לקרקע אם הכניסוהו לשם 45 יום קודם השמיטה ואזי ניתן להעבירו לאדמה עד ראש השנה.

למעשה, זריעה וכל נטיעה אסורות בשנת השמיטה ולא משנה מהו סוג הצמח. משום כך יש להערך מראש לשנת השמיטה בתכנון הגינון הפרטי והציבורי. קודם השמיטה יש לשתול עצי פרי עד טז באב מחשש שיאמרו כי העץ ניטע בשמיטה, וכן שזמן קליטתו לא יהיה בשמיטה מחשש לשביתת האדמה. עצי סרק ניתן לטעת עד טז אלול. שאר צמחים ניתן לטעת עד כז אלול. במקרה של גוש אפשר להעבירו לאדמה עד א' אלול. אם הוא נקוב לכל אורך גידולו והעברתו אפשר להקל עד ראש השנה ויעשו שאלת חכם כיצד לעשות זאת. מדשאות יש להקדים שתילתם כדי שיעברו טיפול וכיסוח קודם השמיטה שיעזור להם להתרבות ולהיקלטהיטב.