הודו קורסת תחת הקורונה: 'תחלימו בבית'

כשלוש מאות אלף נדבקי קורונה וכ-3000 מתים מקורונה נרשמים מדי יום בהודו. איך הגיעה מעצמת הענק למציאות הבלתי נסבלת, ואיך תיחלץ ממנה.

תגיות: הודו
שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ד באייר תשפ"א

הודו קורסת תחת הקורונה: 'תחלימו בבית'-ערוץ 7
קריסה בהודו
פלאש 90

הודו מתמודדת עם ממדי ענק של מגפת הקורונה. בימים האחרונים עלה מספר הנדבקים בכל יום בכשלוש מאות אלף בני אדם.

על המצוקה, הנתונים, הסיבות לקריסה הרפואית במדינת הענק שוחחנו עם לב ארן, מומחה להודו ומי שבעבר כיהן כרכז המידע של אגודת הידידות הודו-ישראל.

כבר בראשית הדברים מבהיר ארן כי גם כעת לא ניתן לקבוע באופן מוחלט ומדויק מה נתוני התחלואה בהודו. "נתוני התחלואה בהודו ובשאר העולם חלקיים בלבד", הוא אומר אך מציין כי "הודו מעולם לא חצתה את אלפיים המתים ביום, וכעת היא חוצה את המספר הזה. בינואר הודו המספר היה עשרת אלפים והודו חזרה לשגרה. כעת מדובר בשלוש מאות אלף בני אדם ביום".

בדבריו מגדיר ארן את הודו כ"בית המרקחת של העולם", מדינה שמייצרת אחוז ניכר מהתרופות הנמכרות ברחבי העולם. לכאורה ניתן היה לצפות שבכוחה של מדינת הענק יהיה להשתלט על המגיפה, אך בפועל "הם הציעו לאוכלוסיה להתחסן, האוכלוסייה לא הגיעה להתחסן והחיסונים מהודו נמכרו לכשמונים מדינות. עכשיו המדינות השונות בהודו מתחננות לחיסונים, אבל המצב יצא משליטה. אין חמצן בעיר הבירה. זה איבוד שליטה שלא היה בהודו".

איך נראה אבדן השליטה הזה? "כאשר אין מערכת בריאות שיכולה לטפל בחולי הקורונה וזה משפיע על כל מי שנצרך לשירותי בתי החולים. בתי החולים לא עומדים בעומס. אי אפשר לתת טיפול והממשלה מבקשת שחולים יישארו בבית ויחלימו שם".

בהודו כשלושים מדינות, וסביב הטיפול במגיפה קיימת מחלוקת אם לאפשר לכל מדינה טיפול עצמאי מקומי או להעביר את האחריות הכוללת לממשלת הודו. "הודו ניהלה את המשבר בצורה מאוד ריכוזית בשלושת השבועות של הסגר שנכפה על ידי נרנדה מודי, ובאות תקופה לא היה משנה באיזו מדינה נמצאים, אבל מאחר והייתה תחושה אצל רוב ההודים שהמשבר מאחוריהם הם העבירו את האחריות למדינות עצמן שרוצות לנהל את המשבר, אבל כעת המדינה רוצה לנהל בעצמה". להחלטה השלכות באשר לחיסון שיירכש, מספר החיסונים שתקבל כל מדינה, גילאי המתחסנים ועוד.

ארן מוסיף ומציין כי "החיסון ההודי עבר שלב שלישי של בדיקות וקיבל נתונים חיוביים של 82 אחוזים, טוב יותר מחיסונים אירופאיים, והפך מבוקש גם במדינות אחרות בעולם, אבל כעת הודו מחזרת אחרי חיסונים ממדינות זרות, גם אם הם לא עברו את כל הבדיקות. הודו קיבלה הצעת עזרה גם מסין על אף היריבות בין המדינות".

על ההבדל בין הטיפול במגיפה בשין שתי מדינות הענק, הודו וסין, אומר ארן כי "מערכת חלוקת החיסונים בסין הרבה יותר יעילה וכך גם היכולת של השלטון לכפות את מדיניות הממשלה. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחום, החל מצפייה באינטרנט ועד חיסונים. כאמור, לדבריו הסיבה המרכזית לקריסה בהודו היא כי "הודו חגגה את הניצחון מוקדם מדי. לעומת זאת, סין החליטה לדלג על השלב השלישי של החיסון הסיני והתחילה לחסן כי המשבר חמור מכדי להתייחס לרגולציה. הסינים נקטו בבידוד וסגרים, אבל הודו שנקטה בכך הירפתה".

עוד מעיר ארן כי בהודו יש מדינות המצויות בעיצומה של תקופת בחירות, והמשמעות היא התקהלויות המוניות ברחובות. התוצאה בפועל היא כשלושת אלפים מתים ביממה כאשר מוקדי הקורונה המרכזיים הם בומביי וניו דלהי בעוד הכפרים המבודדים בהם תושבים מעבדים את שדותיהם וחוזרים לבתים אינם מוקדי קורונה.

על הדרך ליציאה מהמשבר ההודי אומר לב ארן כי קיים מתווה לפיו "כל מי שמעל גיל 45 יקבל את החיסון ובנוסף צוותי רפואה, שוטרים, סוהרים, נהגי אמבולנס וכו' והתקווה היא שנתוני התמותה יהיה נמוכים בהרבה", מה שיאפשר התאזנות מסוימת של מערכת הבריאות ומערך הרפואה.

הודו היא אמנם דמוקרטיה, אך נראה שגורמי האופוזיציה המבקרים את אופן התנהלות הממשלה במשבר לא חביבים במיוחד על ההנהגה שמנסה להיאבק נגד פרסומים שליליים ברשתות החברתיות. "בטוויטר הועברה ביקורת על מדיניות הממשלה, הממשלה ביקשה מטוויטר להוריד את הציוץ והוא הורד. המדינה מנהלת סוג של מאבק מול הרשתות החברתיות. יש ניסיון לייצר הפסקת אש בין ענקיות הטכנולוגיה לממשל. נתוני הדמוקרטיה בהודו ירדו בשנה האחרונה".

האם ישראל יכולה לסייע למדינת הענק בהתמודדותה מול הנגיף? ארן סבור שבהחלט כן ומציין כי כמעט בכל שיח הודי על מדינות שהתגברו על הנגיף מוזכרת ישראל כמופת. ישראל, הוא אומר, יכולה לסייע בהדרכת האופן בו ניתן לארגן את מערכת הבריאות. כמו כן יכולה ישראל לתרום תרומה משמעותית בסוגיית הרפואה מרחוק, תחום בו היא נחשבת לאחת מעשרת המדינות המובילות בעולם ובהודו נזקקים לסוג כזה של פתרונות שיאפשרו טיפול מרחוק בנפגעי הנגיף.