לפיד ובנט
לפיד ובנטצילום: אלעד גוטמן, Sraya Diamant/Flash90

יאיר לפיד מדבר על 'ממשלת אחדות ישראלית'. לא, הוא לא התבלבל, המינוח שונה מאוד מ'ממשלת אחדות לאומית' עליה מדבר נפתלי בנט.

הקריאייטיב ה'ישראלי' לא שייך ללפיד. כשנתבקש שמעון פרס להסביר את הפסדו לנתניהו בבחירות 96 הוא חידש את הביטוי: "היהודים ניצחו את הישראלים". כוונתו של פרס הייתה למאבק בין שתי זהויות בישראל, הזהות הציונית החילונית והזהות היהודית הדתית מסורתית. הלאומיות המודרנית או התגשמות חלום הדורות - שתי דרכים לבניין הלאומיות של עם ישראל, המבקשות, כל אחת, לקבוע את צביונה של מדינת ישראל.

כשיאיר לפיד אומר היום 'אחדות ישראלית' הוא לא מתכוון למה שאמר פרס, ה'ישראליות' כבר קיבלה הגדרה מחדש. ה'ישראלית' של לפיד היא מדינת כל אזרחיה, מדינת ישראל הדמוקרטית ולא יהודית.

לפני כעשור, כשנשאל רון פונדק, מאדריכלי הקטסטרופה של הסכמי אוסלו: "מה יש לך לענות לטענת ישראלים הרואים בוויתורים הכרוכים בתהליך השלום ניסיון לדה-ציוניזציה של מדינת ישראל?"  תשובתו הייתה: "הם צודקים, אני רוצה שלום כדי שתהיה 'ישראליות', השלום אינו מטרה בפני עצמה זהו אמצעי כדי להעביר את ישראל מעידן אחד לעידן אחר, לעידן של מה שאני מחשיב כמדינה נורמלית. 'ישראליזציה' של החברה במקום ייהוד שלה."

ה'ישראליות' של פונדק באה להחליף את הציונות. לתפיסתו הציונות הקימה בא"י מדינה יהודית, מדינת לאום של העם היהודי ואת זה צריך לשנות. הוא סובר כי עלינו לנתק עצמנו מהציונות ולהחליף אותה ב'ישראליות' של מדינת כל אזרחיה. לתפיסתו, מדינת ישראל כבר אינה פרויקט של העם היהודי, אלא של כל מי שגר בה.

מפלגות העבודה ומרצ הנוכחיות מקדמות הגדרה חדשה לישראליות. במצע מרצ "מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, מדינת העם היהודי וכל אזרחיה". ישראל של מרצ אינה מדינה יהודית ואינה מדינת לאום. הישראליות של מרצ היא יהודית ערבית, הישראליות של מרצ היא לא ציונית. מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי, הכוללת את אבתיסאם מראענה, זו ששואפת להשמיד את זכרון יעקב ונהנית מדקות נפלאות כשאינה עומדת בצפירה ביום הזיכרון, מקדמת גם היא סדר יום אזרחי, פועלת לבטל את חוק הלאום, ומניפה את דגל השוויון.

האחדות הישראלית עליה מדבר לפיד היא לא באמת ישראלית. לא משנה איך הוא מגדיר את הישראליות האם כמו פונדק או אחרת, לישראליות יש את ההגדרות המקוריות שלה שאינן משתנות.

אנחנו בני ישראל, בניו של יעקב אבינו ע"ה, שזכה בשם ישראל מפי המלאך ואח"כ מפי הגבורה וכך נעשינו ישראלים. שתי בחינות יש בו בשם ישראל, האחת 'כי שרית', היכולת להיאבק על ההגדרה העצמית הלאומית, כפי שהופיעה בציונות, והשנייה 'ישר-אל', ישרות מיוחדת של קריאה בשם ה' והשראת שכינתו עלינו. מפלגות שאינן מחוברות להגדרות המקוריות הישראליות, אינן ישראליות. קיומה של מדינת ישראל תלוי בחיבור בין הישראליות הלאומית ליהדות. אם הישראליות הלאומית תחבור לכוחות הלא ציוניים מדינת ישראל לא תוכל לעמוד באתגרים הנצבים בפניה, לעומת זאת חיבור של הכוחות הציוניים הישראליים ליהדות ולמסורת ייתן תנופה למפעל הציוני ולמדינת ישראל.

נפתלי בנט נתפס ע"י יאיר לפיד כישראלי, כ"כמונו עם כיפה". הוא החיבור הטבעי שלו, מצד אחד, ומרצ והעבודה הן החיבור הטבעי, מצד שני. מה משמעות החיבור הזה? האם משמעותו נטישת ערכי הציונות וערכי היהדות? כלומר, הגדרה של הישראליות מחדש כמדינת כל אזרחיה? על בנט להחליט האם הוא חובר למרצ ולעבודה שכבר אינן ישראליות ומסכן את מדינת ישראל, או שהוא פועל לייצור חיבור בין הישראליות ליהדות ולמסורת לתפארת מדינת ישראל.