כמים הפנים לפנים: השמות והסיפורים מאחורי ישיבת מקור חיים

לאחר שנים בהן שכנה במבנים ארעיים בכפר עציון, יוצאת ישיבת מקור חיים בקמפיין מימון המונים לטובת מעבר להיכל הקבע בדרך האבות. אז מה יש במקור חיים שמצליחה לקרב אליה ציבור מגוון ונדיר? שוחחנו עם אנשי ונשות עשייה ששיתפו אותנו בחוויות והקשר שלהם עם הישיבה

בשיתוף מקור חיים , י"ט בניסן תשפ"א | עודכן: 22:43

כמים הפנים לפנים: השמות והסיפורים מאחורי ישיבת מקור חיים-ערוץ 7
תלמידים בישיבת מקור חיים
צילום: עולם ומלואו

אם יש משהו שאפשר להגיד על ישיבה בכלל, ועל מוסדות ישיבת מקור חיים בפרט, הוא שלפני הכל – מדובר בפסיפס האנשים המרכיב אותה. כוחה של חבורת הלומדים, והמקום השווה והמכיל לכלל חבריה, הם יסודות משמעותיים בדרכה ובשורתה של הישיבה בשדה החינוך הישראלי.

אז איך מפעל החיים הזה מתרחש? מה גורם לכל כך הרבה אנשים להתחבר אליו? ומי בדיוק האנשים שמקיפים אותו? שוחחנו עם מספר אנשי ונשות עשייה, מעוררי השראה, מהקהילות השונות של החברה הישראלית - והם שיתפו אותנו בקשר שלהם עם מקור חיים, רגע שזכור להם במיוחד ומזקק עבורם את מהות הישיבה ומפעליה, וכמובן, איך לא, איך הכל התחיל.

בואו להיות שותפים במשכן הקבע של ישיבת מקור חיים

"עבורי מקור חיים כשמה כן היא - מקור חיים"

הרב אייל ורד (49) נשוי למיכל ורב קהילת "יחדיו" בפתח תקווה.

הרב אייל
צילום: דוד שטיין

"אחרי הגירוש מגוש קטיף הרגשתי צורך עמוק בהתחדשות. בתום שנתיים אינטנסיביות היה צורך במשהו חדש ומרענן. אשתי התחילה ללמוד בבית המדרש להתחדשות של הישיבה, אבל לא בדיוק הבנתי מה היא עושה שם. קצת זמן אחרי שהתחילה היא אמרה לי 'אני נהנית מאוד, אבל זה ממש בשבילך', ובאמת הצטרפתי אליה וזו הייתה עבורי חוויה מכוננת. בית המדרש להתחדשות פתח עבורי שערים חדשים בחסידות, בעבודת הנפש במקומות של יצירה בתוכי. גם מובילי החבורה - הרב דב זינגר ויצחק, וגם הרכב המשתתפים המגוון והמיוחד, באים פתוחים ללמוד ולחוות.

"עבורי מקור חיים כשמה כן היא - מקור חיים, סוג של מעין כוחות חיים ויצירה שזכיתי להתחבר אליו ולהשתתף בו במשך שלוש שנים. זכינו ומזה כמה שנים מתקיים אצלנו בקהילה בית מדרש להתחדשות וזה דבר פלא ממש - אנשים עסוקים מכל תחומי החיים, מפנים שעתיים בשבוע ויחד כחבורה מתבוננים פנימה, מגלים את הרצון לדבר דיבור של יראת שמיים זה עם זה . זה חידוש גדול שבא לעולם ואני מודה על הזכות להיות חלק ממנו"

בואו להיות שותפים במשכן הקבע של ישיבת מקור חיים

"הלב נפתח למשהו רענן ואמיתי"

רעות ברוש (40) נשואה ואמא לחמישה, תושבת ראש צורים. דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ומלמדת חינוך במכללת הרצוג ובתוכנית "לפני ולפנים".

רעות ברוש
צילום: עצמי

"שנים רבות למדתי אצל הרב דב, ראש ישיבת מקור חיים, וכן למדתי במספר הזדמנויות בבית המדרש להתחדשות. התורה שיוצאת מבית המדרש הזה – 'לעשות אורות לתפילות' - היא מאוד משמעותית ומרכזית בחיי. זה לימוד שפועם ומעורר את הכמיהות העמוקות ומזמין למפגש עמוק עם מה שלומדים, עם הלומדים ועם עצמי. הלב נפתח למשהו רענן ואמיתי וזה מאוד משמעותי עבורי באופן בו אני שואפת ללמוד וללמד"

"רגע משמעותי עבורי, שמזקק את הסיפור של מקור חיים, הייתה תפילה מיוחדת ביער משואות יצחק שנערכה בתקופה שנחטפו שלושת הנערים הי"ד - ששניים מהם היו תלמידי הישיבה. הייתה שם זעקה משותפת והרגשה שהתפילה יכולה לבקע את כל המחיצות. היכולת להיות לגמרי בתוך התפילה ופתיחת הלב הגדולה שהייתה שם, היא בעיני המהות של התורה והדרך של הישיבה"

שלושת הנערים
צילום: Hadas Parush/Flash90

"לפני כמה שנים זכיתי להיות שותפה להוצאת הספר של הרב דוב, 'תיכון תפילתי', ספר שמציע התבוננות חדשה ומרעננת על התפילה, תוך הצעה של 'מתכונים' לעבודת הלב. ההתקבלות היפה של הספר גילתה כמה צמא ישנו לתורה הזו. יש געגוע בעולם ורצון פועם להיות אנשים מתפללים: לדבר דיבורים של אמת, לתת מקום לכיסופים העמוקים שלנו ולהיות בקשר קרוב עם ה'. בעיני זו אחת הזכויות הגדולות של מקור חיים ובית המדרש להתחדשות שבתוכו: יצירת מרחב לתפילה וחיפוש אחר מילים שיאפשרו לדבר אודותיה וללמוד אותה וגילוי של דרכים שונות להנכיח אותה בחיים".

"זיקוק של לדעת להיות תמיד באמונה - בטוב וברע"

ד"ר משה ויינשטוק (48) נשוי ואבא לשניים, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. כיום עצמאי בתחום החינוך.

ד"ר משה ויינשטוק
צילום: באדיבות המצולם

"בישיבת מקור חיים יצא לי ללמד תנ"ך, ספרות והיסטוריה וגם הייתי סגן מנהל התיכון. בתקופתי בישיבה למדתי הרבה על חינוך, חינוך הוליסטי ואת התפיסה של מורה כמנוע צמיחה. השנים והחוויות שעברתי במקור חיים מלווים אותי בחיי, הן מבחינה אישית – הקשר לקב"ה מאוד נוכח בחיי וקשור לקשר עם הרב דב והישיבה – והן מבחינת העשייה שלי, שיטת העולם החינוכי והעיסוק שלי בחיי המקצועיים".

"יש רגע שזכור לי במיוחד מהישיבה. זה קרה כשבועיים לאחר חטיפת הנערים וטרם מציאתם, הרגשתי צורך להשתתף בתפילת ערב שבת בישיבה - הבן שלי היה שמיניסט בזמנו והלכנו יחד. בסוף התפילה פניתי לרב דב ושאלתי אותו מה קורה? –'הילד איננו ואני אנא אני בא', הייתה תשובתו. הרגע הזה עבורי היה זיקוק של לדעת להיות תמיד באמונה - בטוב וברע. מתוך הרושם החזק שנשאר עליי מהמפגש עם הרב, במוצ"ש ישר התקשרתי לחמישה חברים כדי לנסות לחשוב יחד מה אפשר לעשות ואיך אנחנו יכולים לסייע. תוך כמה ימים גיבשנו תוכנית לסיוע לכוחות המחפשים, ביום חמישי התוכנית אושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים וביום שני שלאחריו מצאנו יחד את הנערים".

"להזיז הצידה את המולת 'הידוע' ולפנות מקום להתרחשות"

ד"ר סמדר שרלו (62), נשואה לרב יובל שרלו, אמא לשבעה ומרצה באוניברסיטת בר אילן.

ד"ר סמדר שרלו
צילום: באדיבות המצולמת

"אל 'בית המדרש להתחדשות', הגעתי כחוקרת לצורך הכנת הרצאה לכנס מחקרי על למדנות יהודית בזמננו. הגעתי ברגשות מעורבים: הסתייגות ואולי גם כמיהה נסתרת. שנה לאחר ההרצאה כבר הגעתי לבית המדרש כלומדת, לשנה שחרשה בי חריש עמוק משניתן לתאר. הגעתי מעולם שיש בו עיסוק עשיר בטקסטים וברעיונות, אבל בבית המדרש למדתי להקשיב לטקסטים מבראשית: להזיז הצידה את המולת 'הידוע' ואת הדיבור 'אודות' ולפנות מקום להתרחשות רעננה ואינסופית"

"כשאני מנסה לחשוב על רגע משמעותי במיוחד, נשזרים מול עיני רגעים רבים. בחלק גדול מהם נוכחים ניגון, תפילה וגם דמעה. ישנו רגע אחד משמעותי במיוחד. אציין כאן שהוא כרוך בשיבתה של התפילה לעולמי. קשה להגזים בהשפעתו של 'בית מדרש להתחדשות' על דרכי מאז: קרנו של השיח המחקרי והאקדמי בעולמי ירדה, ובמקומו המשכתי לחפש אופני לימוד שמזמנים תהליכים פנימיים; כלים שקיבלתי בבית המדרש השתלבו בהוראה שלי. גם בהוראה באוניברסיטה שילבתי לצד הידע האקדמי מתודה ורעיונות מבית מדרש להתחדשות. לא הופתעתי לגלות עד כמה סטודנטים, מכל המגזרים ובכל גיל, נענים לאופני הלימוד הללו ומתברכים בהם"

"אני מאמינה מאוד בשינוי השיח שנחשפתי אליו בבית המדרש להתחדשות ומייחלת לחלחול של אופני השיח האלה אל השפה הדתית והקיומית. לצד התפילה להמשיך להיפתח אל האינסופיות בעולם שיש בו פגישה, דיבור ופנים".

"השייכות לדבר הזה מעניקה לחברות ממד עומק מדהים"

אסף ונטע צבאח
צילום: באדיבות המצולמים

(35) גרים באריאל. נשואים והורים לחמישה ילדים מתוקים. אסף מהנדס מכונות ונטע עו"ס ומטפלת רגשית.

"נטע ואני לוקחים חלק בחבורות תפילה מבית היוצר של ישיבת מקור חיים, בחמש השנים האחרונות", מספר אסף, "התארגנו כמה חבר'ה לנסות את העניין הזה, בעקבות אחד מהחבורה ששמע על זה מקרוב משפחה שלו ומאז אנחנו בתוך זה, הולכים עם הפורמט של חבורת תפילה של הרב דב".

"אחד הדברים הכי משמעותיים שהטביעו בנו חותם כחבורה, וגם הולכים איתי באופן אישי ביום יום, הוא כל הנושא של ההקשבה. אני מרגיש שהכלי הזה של החבורות לימד אותנו להקשיב אחרת ממה שעשינו עד שנחשפנו לזה, או יותר נכון - להקשיב באמת. למדנו מה זו שיחה אמיתית מלב אל לב, שיתוף שבא באמת מבפנים, איך לחצות הגשר אל עולמו של החבר ללא שיפוטיות, ביקורת או עצה, אלא הקשבה נקיה ממקום אותנטי. זה גם העמיק את הקשר של החברות בינינו. זה משהו שצריך לנסות כדי להבין. הכלים האלו הוטבעו בנו כך שאני מרגיש שאני משתמש בהם באופן טבעי ביומיום במפגש עם אנשים. אם זה בעבודה, במשפחה ועוד"

"אצלנו הנשים, החבורה מנוהלת על ידי כולנו יחד בצורה חברית ומשותפת", מצטרפת נטע ומשתפת את הזווית שלה, "אני מרגישה שהשייכות לדבר הזה מעניקה לחברות ממד עומק מדהים. היא לוקחת את החיבור הטבעי שיש בינינו ויוצקת לתוך זה פן עמוק, היכרות פנימית אמיתית. זה משהו שלרוב לא קורה באופן טבעי בקבוצת אנשים".

בואו להיות שותפים במשכן הקבע של ישיבת מקור חיים

"הלבבות נפתחים ככה באופן מרגש. היכולת שפיתחנו בהקשבה, בלי שיפוטיות, מתוך סקרנות והיכולת רגע לשהות עם מה שעולה, מולידה דברים נפלאים. הכנסת כל הנושא של עבודת השם לחבורה, מעמיק את החברות. ומצד שני, ההזמנה להכניס חברות לתוך העולם שלי - בחלקים הכי אישיים שלי מול עצמי ומול ה' וההזדמנות לחוש נשמעת - עוזרת למקום האישי לצמוח לגדול. כל העניין הזה הוא בעצם שדרוג רציני לעבודת השם ולנושא החברות"

"יש רגעים מיוחדים שבהם מורגשת במיוחד המשמעות העמוקה של המפגש - כשנופלת תובנה בעקבות ההקשבה והשיקופים בחבורה, כשמישהי מביאה למפגש משהו יקר ואישי ושמה את הלב שלה, או כשיש השראה ודיוק בעקבות שיתוף, ואנחנו לוקחים את זה איתנו לקשר האישי עם הקב"ה. יש מפגשים שממש מרגישים שה' שותף ונוכח. הנוכחות וההתכווננות שכל אחת מביאה איתה, מביאים ברגעים מסוימים גם תחושה של נוכחות גבוהה יותר. לי אישית היו גם כמה רגעים כאלו".

"בקהילה שלנו יש כבר שלוש חבורות נשים וחבורת גברים אחת", הם מסכמים, "ויש כמה זוגות ששני בני הזוג נמצאים בחבורה, כל אחד בחבורתו. זה כיף ששנינו שותפים כל אחד לדבר כזה, כי אחר כך כשמשתפים בבית בחוויה המיוחדת, השני יודע על מה מדובר וזה מוסיף גם לאווירה בבית עצמה".